אתה לא מרגיש אותי זורמת לך בעורקים בנימים
ככה מתחת לעור שלך בתוך הגוף שלך בכל מקום
אתה לא מרגיש אותי זורמת לך בעורקים בנימים
ככה מתחת לעור שלך בתוך הגוף שלך בכל מקום
כי אחריו מגיעה סופה מטורפת שהורסת מכרסמת שמכלה הכל
Cuando estás bien te alejas de mí
Te sientes sola y siempre estoy ahí
Es una guerra de toma y dame
Pues dame de eso que tienes ahí
Oye baby no seas mala
No me dejes con las ganas❤
נפגשתי עם חברה טובה כזו שאני מכירה יותר מעשור לא מתראות יותר מדי כל אחת בשגרת חייה אבל שאנחנו מתראות זה כאילו מעולם לא נפרדנו.... אני והיא יושבת על בירות אני מעשנת לי סגריה וניהלנו שיחה אל תוך הלילה
מדברות על החיים אבל גם על הדברים הפחות נעימים שקרו לנו צוחקות בוכות מוחות אחת לשניה דמעות אוהבת אותה❤
עולה הביתה וקפצה לי שטות לראש בכל זאת עשיתי אותה כי אני כזו אני מרגישה אני רוצה זה קורה עכשיו אז אני פועלת
ועכשיו שוכבת במיטה מדממת כי ירו בי חיצים
אבל היה ככ כיף נהנתי מהשישי הזה😊
סופש מעולה אנשים
לפעמים אני שונאת את זה אני מתכחשת וגם מודעת מה הלב באמת רוצה...
בורחת מהרגש כמו צל גדול שבולע הכל ומשאיר רק ריק מאחוריי אין צבע אין דבר הוא בולע הכל...
ויש לי את הנטייה הזו לרצות את הקרבה ככ מהר אך תמיד אשים את רצונותיי ורגשותיי בתחתית אשמור אותם לעצמי ורק אחסיר פעימות לבדי...
אז אני מלאת רגשות זרמים באצבעות פרפרים בבטן אני כל הזמן מרחפת...
אז למה אני שותקת? למה אני מונעת מעצמי..כאילו אני לא ראויה לא מגיע לי...למה אני מרגישה שהרגש ויתר עליי דילג עליי כי כשאני חוקרת את נשמתי אני מגלה שאני עוד מאמינה
אולי את...ואולי לא... ככ הרבה פעמים הרמתי ידיים ומצאתי את עצמי עומדת שוב על הרגליים
we're out on time on the highway to never
ערב קסום😌פזז
אני יושבת...משקפיים על העניים שוקעת בכיסא פייסל ביד כל הרעש מכובה
מסביב כולם רצים שוחים משוחחים ואני בשקט בשלווה שלי😌
אני מנסה לשלוט באימפולסיביות הזו שלי בנטייה ההרסנית שלי להעמיס על עצמי דברים..
אז נראה שאני ממציאה את עצמי מחדש עושה דברים לאט... מציבה מטרות ואט אט גם משיגה אותם ובסבלנות
הכל עוד לוטה בערפל אבל אני מרגישה שזה עוד יכול להצליח..ואני יגשים את עצמי
שוכבת מביטה בשמיים הככ פתוחים האין סופיים היפים והעוצמתיים ושולחת ליקום את האנרגיות שלי והיקום תמיד טוב מה שתשלחי הוא יחזיר אלייך
אז קבענו מפגש.. הפעם אתן לך את הדברים החומריים שלך ויותר לא תהיה סיבה לאף אחד מאתנו עוד למפגשים...
ובכל זאת אני יודעת שניפגש ואני ישחק אותה כאילו זהו נתתי לך את שלך ועדיו אלך...אבל אתה יודע שאני ככ לא אוהבת את המשחקים האלה ואני יכנע לפחד ולו הקטן הזה של לאבד "את זה"...אז אתן לך לנצח במשחק הזה תמיד
ובכל זאת אני מסתבנת בסבון גרגרים מתמרחת בקרם גוף הארומטי הזה שמה את האוברול האדום החדש הזה.. אבל הרי זה סתם מפגש פרידה שכזה
אני מגיעה ואתה מתעסק בבגז מגיעה אלייך מאחור ושננו לא מצליחים שלא לחייך למרות המבט החתום ששננו מנסים לשמור.. ואז אתה אומר "תעלי" ואני "אתה רוצה לשבת?" ואתה בציניות "לא" ... אז אני עולה בלי לנסות לשחק את המשחק הזה אפילו מתיישבת ואתה נכנס מתיישב לצידי
אנחנו נוסעים בכביש ריק ועצים ושיחים לצידי הדרך...אך אני אוהבת את הנוף..
סופו של כול מפגש כזה זה תסריט ידוע . .. ואולי הפעם ולו במעט אכתיב את התסריט טיפה.... ועוד שנייה שננו נהיה אפופים בעשן נכנעים לגוף ולרצונותיו