עולם פנימי

יש דברים שתמיד ישארו באופנה ויהי מה.

חוטיני שחור.

לק אדום.

ליפסטיק אדום.

ומקום של כבוד יש לג'ינס.

אוברול ג'ינס ארוך או קצר

אני תמיד מעדיפה קצר.

שבוע הבא אנחנו יוצאים לחופש רק אני ואתה, אורזים מזוודה קטנה עם מלא צעצועים ובגדים מרושתים,בגדי ים זעירים והמון ציפיה.
חופש.
חופש מלקום ב5 בבוקר ולהכין ארוחת בוקר לשלושה ילדים רעבים.
חופש מלהוריד את הכלבים שישתינו ברחבה של הכניסה לבניין והשכנים יתלוננו שזה מסריח.
חופש מהפקקים של הבוקר
חופש מלעמוד בתור לקופה בסופר ולהתעצבן שהקופאית פתאום קמה כי חיפשה את טניה אחראית משמרת שתעביר כרטיס כי עשתה טעות בקופה.
חופש מהמכון כושר ומכל המתנפחים שם שמרוב הכובד שהם מרימים הביצים שלהם זועקות דיייייייי!
חופש מהמורה לספיננג שמזיינת לי את השכל כל סוף שיעור כי נראה לי שבא לה עלי.
חופש מלבשל,להגיש,לנקות ולחכות לשמוע שכולם מרוצים.
חופש מהג'יפ שלי והנהיגה הפרועה שלי.

אז מי יעשה את כל זה?
מחייגת....
"אמוש בא לך חופשה אצלי בבית כמה ימים?"

שאת חוזרת מהמספרה ומרגישה שעשית שינוי והוא ימות על זה,

אבל המשפט שיוצא לו...

"את נראית כמו הכבשה שושנה"

😁😀😶

כשמתחיל יולי אוגוסט הבגדים הופכים מאוד קצרים ומאווררים.

כשאתה רוכן לכוס שלי אני מתפשקת באוטומט ומגישה לך את המעדן שאתה הכי אוהב בעולם.

אבל אז אני לא יכולה שלא להתפעל מגופך החסון כשאתה רוכן ככה.

כל כך סקסי להסתכל עליך כך..

סימנתי לה עם העיניים שתתקרב והיא התקרבה מעט מהוססת, לא מעזה להרפות מעיני ולראות מה אני חופנת בשתי ידי.
"תסתובבי"
אני פוקדת עליה.
היא מסתובבת ואני מלטפת את התחת המלא שלה, היד שלו מתרוממת למולי והוא נותן לה ספאנק על התחת שהופך מעט אדמומי.
"תסתובבי!"
עכשיו קולו מהדהד בחדר.
היא מסתובבת וגופה כה מפואר ובשל,
המלאות של גופה והסקסיות גורם לי לנשוך שפתיים.
אני מרגישה צביטה בלב כשאני רואה איך הוא מסתכל עליה בתאווה ורעב לא מוסבר.למרות שהבאנו אותה בשביל שהיא תלקק לי, אנחנו לא יכולים שלא לבדוק את הגבולות של היחסים בינינו ולבדוק עד כמה הם מטשטשים.
"מה היית רוצה עכשיו?"
אני שואלת אותה בזהירות.
"למצוץ"
היא עונה מבלי למצמץ.
"אז בואי וקחי"
אני לא מספיקה לסיים את המשפט והזין שלו עמוק בפה שלה.
הוא עוצם עיניים ומתמסר לפה שלה ולי נשאר לשחק לה בשדיים המגרים שלה.
אני נוגעת בהם וחופנת אותם ומפעילה קצת כוח ומלקקת לה את הפטמות ומעט נושכת ומגלגלת אותם על הלשון.
היא לוחשת שהיא חייבת לגמור ואני לוחשת לה חזרה שתתאפק.
הוא פותח את עיניו ומסתכל על ההתענגות שלי ואז הוא ננעץ לה בתוך הפה וממלא אותו

היא התישבה מולנו וידיה מעט רעדו כשהוא הגיש לה את גביע היין.
קירבה את שפתיה הבשרניות לזכוכית ומשכה את ראשה לאחור.
צווארה היה לבן ודורש נגיסה או ליקוק ארוך ואיטי וכשהיא החזירה את מבטה נשימתה נעצרה על הבשר שנחשף.
היא הסתכלה כמהופנטת איך השרוכים נפרמים מחליפת העור שעל גופי ואני חושבת שברגע הזה היא הפסיקה לרעוד והחלה מלקקת את שאריות היין משפתיה.הזין שלו עמד קשה עוד לפני שהוא החל לחפון את השדיים שלי,הטריף אותו שהיא מסתכלת.
"תתפשטי"
אני מצווה עליה בקול נוקשה.
הוא לא ממש היה מרוכז בי כשהיא חילצה את שדיה הגדולים מהחזיה, היא התנשפה מהתרגשות ומבטה זעק מבוכה, אני מחייכת אליה בחום ושולחת לה מבט מרגיע.
אני יורדת על ברכי וחופנת את הביצים שלו וחושבת לעצמי לתת לה למצוץ או לא?
לתת לה או לא?
לתת לו את הפה שלה או לא?

.....

אחרי לילה סוער שהתחיל 

בבגד עור ונגמר ובעור הטבעי שלי,

בגניחות מטורפות 

ברטיבות מרובה

ובכוס כואב.

אני אוהבת את יום חמישי,

אנחנו תמיד חוגגים.

מוכן לצאת לחגוג?

המעברים לא תמיד פשוטים,
ביום אני עובדת מול ילדים מיוחדים שהם מלאכים ובצהריים אני אמא מכילה וקולית ובערב כשהחשיכה יורדת המבט מתחיל להשתנות, המבט הרעב שלך והרמיזה ללכת לחדר השינה, להתפשט ולפשק רגליים כי תכף אתה צולל.
לפעמים יש הבזקים באמצע, של אותו ילד שצרח אתמול באוטובוס כי הוא התחיל לנסוע וקשה לו עם שיווי משקל.
או הילד שהרביץ לעצמו ותלש לעצמו קצוות שיער והדמעות בעיניים עברו למלא את הלב מבפנים.
והדיסוננס הזה עכשיו שאני צריכה לגמור כי אתה מכשף לי את הכוס עם הזין שלך והכל מתערבב לי, הקשיים של הילדים שלנו שאני כל הזמן דואגת לצמצם פערים והחוסר שליטה על ילדים אחרים שלא מטופלים נכון ובא לי לתקן את העולם.
אני לומדת לשחרר הכל ולהתרכז בכוס שלי, לעזוב הכל ולהשאיר מחוץ לדלת השינה מונח שם בצד ומחכה להתלבש עלי ברגע שאצא מהחדר מסופקת.
כשאני לא מצליחה לעשות את המעברים בצורה נכונה אני פשוט אומרת לך..
"אני לא במוד"
זה לא קורה הרבה, כי הסקס שלנו פורה ובריא ואני כל יום לומדת לעשות הפרדה בין דברים, לא תמיד זה קל לי הלב שלי מחורר ממראות קשים.
אבל אתה תמיד מצליח לסחוף אותי למקום בו הקרקע יציבה ואתה מצליח לגרום לי להגיע לשיווי משקל מושלם עם עצמי והשלווה עוטפת את שנינו ואנחנו מנטרלים את כל מה שמפריע לנו להגיע האחד לשניה ולהפוך את הסלון שלנו ללוהט