אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זווית אחרת

"You got to want to win like I want to win"


50.
לפני שנה. 6 באוק׳ 2020, 17:18

 

יש לי את הבלוג הזה בערך שנתיים וחצי, פעם לפני הרבה זמן הייתי פעיל כאן באופן יום יומי נכנס לקרוא מגיב כותב מעלה רודף משיג משתנה אלף ואחת דברים.

השהות שלי בכלוב הייתה עבור כתיבה והיכרות. עניין לגיטימי בסך הכל הרי בכל זאת הפלטפורמה הזאת די נועדה עבור זה.

אבל תקופה ארוכה אני מוצא את עצמי כותב פחות ובכלל לא מעוניין להכיר, וזה דווקא היה ממקום חיובי ממקום שטוב לי. עדיין הייתי נכנס וקורא פה ושם צוחק פה ושם ואני נזכר בכך שהכתיבה שהכי אהבתי הייתה כתיבה הומוריסטית או שילוב של משחקי מילים.

אהבתי גם את התמונות שמילאו לי את האגו וחיזקו את הריקנות. היום אני פחות אוהב.

היו תקופות שהיו לי כמה נשלטות במקביל והכל היה כנה והיו תקופות שהייתי שקרן וחרא. 

היו תקופות שסקס סתמי היה ממלא לי את החורים שבלב בצורה הכי טובה שאפשר. על כל חור שמילאתי פתחתי שני חורים חדשים (רואים? אני עדיין אוהב משחקי מילים). 

למדתי כמה דברים בתקופה ההיא, הראשון זה שסקס סתמי איתי זה על הפנים. תמיד היו רגשות ותמיד נוצר מצב שיש כאב (חוץ מפעמיים). 

ואם כמה שאני אוהב להכאיב זאת לא הצורה שרציתי להכאיב בה. בכל זאת עשיתי את זה. 

דבר שני שלמדתי זה שסקס סתמי יכול להיות ממש ממש טוב. ולפעמים זה בדיוק מה שאנשים צריכים או מחפשים. לפעמים זה רק כי כואב להם. 

דבר שלישי ואחרון לעכשיו זה שלפעמים סקס או קשר שחשבת שהוא סתמי מתגלה כאהבה מאוד גדולה שפשוט לא הצלחת לראות באותה תקופה. אבל אני עוד אחזור לזה בפוסט אחר שכרגע קשה לי לכתוב. 

 

היום אני במקום שונה מההתחלה שלי כאן. 

מצחיק אותי שאני רואה אנשים שמעלים 2 פוסטים ביום כל יום אבל נזכרתי שגם אני הייתי ככה בהתחלה שלי. 

מצחיק אותי לראות את המרדף אחר הלייקים ואת כל השטיקים שעושים עבור זה. פעם בשבילי פוסט מעל 50 לייקים היה גורם לי לחייך. 

מניח שגם היום זה יגרום לי לחייך, היום אני לא אחשוב על איך אני מצחיק או מחרמן בשביל זה. 

 

גם היום אני נכנס לבלוגים ואומר בואינה היא כותבת מושלם או יאללה איזה גאון. 

לפעמים סתם נכנס לתמונות ואומר יאללה מה אני הייתי עושה לה. 

הכלוב פיתח אצלי גם את הddlg שלא הבנתי עד כמה הוא קיים בי, אבל הוא פיתח גם את השריטה המוסרית בעקבות זה, האם אני אהיה כמו עוד אחד בכלוב שבן 40+ שמוכן לזיין 20- שתקרא לי אבא? דאדי? האם זאת סטייה נורמלית עבורי? האם זאת סטייה נורמלית בכלל? 

למה הצורה שבה אני אוהב להכאיב או להשפיל לא מפריעה לי? למה איתה אני שלם.

למה אני עדיין בכלל כאן בכלוב? ומה הקטע למחוק בלוג ולהחזיר בלוג ולמחוק שוב ולהחזיר שוב? לא בא לך? בשביל מה כל הדרמות. 

ולמה זה בכלל מעניין אותי אנערף אבל זאת עוד מחשבה שקפצה לי לראש. כמו בלוג במעלה רק גיפים בלי מלל או בלוג עם מנוי זהב שלא מעלה אף פעם תמונות. לא אמור לעניין אותי אבל קופץ לי לראש. 

אל תחפשו פואנטה, אין כאן באמת. יש מישהו שרץ על מאה וכותב את כל הדברים שהוא חשב או חושב פשוט מקיא את הכל על המקלדת. 

בדיעבד שאני מסתכל אחורה על התקופה שלי בכלוב היו פעמים שרציתי להקיא על עצמי. 

 

 

אז מה עדיף? 

 

girl on mars - אני מאמינה שצריך לתת לעבר שלנו להיות שם, ולהמשיך הלאה. לא להתכחש לו, לא לפחד ממנו, הרי אנחנו כל הזמן עוברים תהליכים וגם עוד כמה שנים, אם תסתכל אחורה, תשאל את עצמך שוב מי זה הדפוק הזה. (:

ואגב, ddlg לא מחויב הפרש גילאים בכלל. זה ממש עניין של הדינמיקה בין הפרטנרים.
לפני שנה
לייזר 1​(שולט) - אני מסכים, כל הזמן אנחנו לומדים על עצמנו.
השאלה על ddlg היא מבחינתי על המוסר שלי, איפה הפרש הגילאים חוצה בעיניי את הקו ואיפה אני לא הייתי רוצה להיות.
לפני שנה
girl on mars - אז באמת שנראה לי שזה משהו מאוד אינדבידואלי, ועצם העובדה שאתה שואל את עצמך את השאלה הזו, מדברת בעד עצמה.
לפני שנה
Heinyvais​(אחרת) - אהבתי את הפוסט שלך, די שונה מהנוף המקומי
לפני שנה
ההנהלה - ❤️ יפה
לפני שנה
Synt​(נשלטת) - לגמרי פוסט של 50 לייקים (אבל באמת ורק בגלל התוכן). אהבתי את הכנות שלך.
בעיני (ובשבילי) יש בכלוב משהו ממכר מאוד, בתהליך מקביל לעולם הבדסמ, שלפעמים נהיה מידי. מורכב למצוא את האיזון הנכון. אבל לרוב זה מרגיש נפלא, לחפש ואפילו לטעות.

(הלוואי שתכתוב גם את הפוסט שקשה לך)
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - זה תהליך טבעי וחיובי בעיניי שאנחנו משתנים וחוקרים את עצמנו עם הזמן ועם ההתנסויות, והכלוב הוא פלטפורמה נהדרת לכך בכל מה שקשור לבדסמ - ולא רק. ההשקפה שלי על בדסמ, על הכלוב, על הפרסונה הכלובית שלי ועל מה שאני רוצה מהעולם הזה ומהאתר הזה השתנתה כמה וכמה פעמים מהיום שהתחלתי לכתוב פה, וכל שינוי היה מתאים לזמנו ולעתים מוזר או מביך בדיעבד. אני מאמין גדול בדבריו של הרב פומבה שליט"א: "עליך לשים את אחוריך בעבר", על כל הטעויות ומה שעבד פעם וכבר לא עובד, ולשאול מי אני היום ומי אני רוצה להיות.
קיצר אני קצת מזיין פה ת'שכל. אחלה פוסט ו-50 לייקים זה מאד נחמד (לגבר. כמו כל ספורט, גם פה יש סקאלה שונה לנשים וגברים).
לפני שנה
Blue Heart Lily - 50 לייקים לנשים זה קצת?
לפני שנה
זאלופון​(שולט) - עם תמונות נשים מגיעות לזה די בקלות.
לפני שנה
לייזר 1​(שולט) - אני מסכים, בעיני זה לגמרי תהליך חיובי.
אתה אחד הגאונים דרך אגב.
לפני שנה
סגולה נסתרת​(נשלטת) - מזדהה מאוד 💜
אנשים משתנים כל הזמן, וגם הצרכים והרצונות שלהם.
בכל דבר שהוא, זה לא עניין של "מה עדיף", אלא של מה *נכון* לך.

לפני שנה
לייזר 1​(שולט) - תודה יא סגולה
לפני שנה
עין אדומה - גם אני בהתחלה הייתי כותבת כל הזמן,ומחיית או מתבאסת מכמות הלייקים.
ואז התמלאתי בהמון דברים וכמעט ולא נכנסתי, פעם ב.. לקרוא,פעם ב.. לכתוב..

אין פה עניין של נכון או לא נכון,אני מניחה שכל מה שכתבת זה חלק מהדברים שאתה עובר וחווה עם עצמך,הגדילה שלך ורצונות מסויימים או לא.

בכל מקרה אתה מדהים איך שאתה,
חיבוק ממני, ונשיקה ל50 על האף 😘
לפני שנה
לייזר 1​(שולט) - חיבוק בחזרה 🙂
לפני שנה
שר ברוח​(שולט) - עברתי את אותו תהליך עם הכתיבה
הייתי כותב כאן לא מעט ודי הפסקתי
מדי פעם נכנס וכותב לא ממש מתעניין בלייקים או מי מסתכל לי בפרופיל.
לא מאמין בזה כי זה סתם שיטחי
אבל יש כאן כותבים מוכשרים שכיף עדיין לקרוא
מקום להתאוורר בו מדי פעם.
תהנה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י