סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב זה לא מחסן

אומרת את כל מה שהיא לא יכולה להגיד
לפני 5 חודשים. ראשון, 7 באפריל 2019, בשעה 07:38

היום אני לא אכתוב לו.

אני אחשוב עליו. אני ארצה נורא. אבל אני לא אכתוב לו.

כי אני כל כך זמינה שאין לו זמן להתגעגע אלי.

כי אני כבר לא יודעת כלום.

כי הוא חסר לי והוא טיפש שהוא לא רודף אחריי למרות שכל כך טוב לנו יחד.

כי למרות שיחד זה היי מטורף בשבילי - הירידות שאני חווה בין לבין לא שוות את הירידות שלו.

יותר מדי זמן עובר בין טוב לטוב ויותר מידי סרטים אני אוכלת בין לבין.   

הקצבתי לי שבוע שבו אני לא כותבת לו. גם אם אני נורא רוצה.

העצוב הוא שאני קצת יודעת מה יהיה במהלך השבוע הזה. נראה לי לפחות. 

הוא כנראה לא יבחין שעבר שבוע. 

ואני? אני אתגבר עליו או אחסר לו.

(אני לא רוצה להתגבר עליו. אני רוצה עוד ממנו. עוד המון ממנו. את כל מה שיכול היה להיות ולא קרה עדיין. את הפרפרים בבטן. את החיוך. בא לי לתפוס אותו בכתפיים ולנער אותו חזק ואחרי זה לטפס עליו ולנצל אותו מינית ככה שלא ישכח אותי לרגע אחד אחרי שנתכרבל ואני אלך משם).

 

 

אז מהיום ועד סוף השבוע אני לא אכתוב לו.

 

אני... אכתוב כאן.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י