לפני 6 שנים. 28 במרץ 2018 בשעה 21:17
תודה לך אהובה,
שהיית לוהטת ופיראית.
תודה על הכאב והפורקן שהענקת לי.
יפה לי הגוף המסומן הנגלה מול המראה,
ונעים לי הכאב שאופף ומלווה אותי.
ערב ובוקר חולפים ושוב.
השריטות אט אט נספגות, נעלמות בי.
והכאב בפטמות חולף ונדם.
עתה נותר רק זכרון.
שובל של געגוע.
ניחוח קסום ומסתורי.
והרעב.
הרעב שלי שב ומתעורר...