שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה לא?

דברים רציניים ובעיקר מלא שטויות. בואו נעשה כיף.
לפני 6 שנים. 5 במרץ 2018 בשעה 14:52

ההצגה עומדת להתחיל. אנא כבו טלפונים, שבו במקומותיכם והתחילו לאונן.

שם ההצגה- "המתמסרת", בכיכובה של האחת והיחידה שאף אחד לא מכיר- סקרנית מדי (מחיאות כפיים+ צרחות של סוטים מהקהל "סקרנית תעשי לי ילד").

סקרנית, שעמדה בשמלה צמודה, עקבים לא נוחים בעליל וסיגריה ביד, חשה צורך עז בהערצה. היא לא רצתה להעריץ אף אחד אחר אלא את עצמה. היא קיוותה להרגיש כלפי עצמה מה שהיא מרגישה כשהיא ניצבת מול אנשים חזקים ועצמתיים, כאלה שכולם מכבדים, אבל כמה שניסתה זה פשוט לא עבד. תמיד מצאה סיבה מספיק טובה כדי לא לעשות זאת.
סקרנית הייתה די קיצונית ולכן דאגה לכמה שיותר ריגושים בחייה. כשהיא גילתה שיש תפקיד מיוחד שיכול לקחת אותה רחוק רחוק (ונמוך מאוד), היא החליטה שזה מה שהיא תעשה. היא תהיה נשלטת. זה אפילו מצלצל רטוב וזה מה שהיא חיפשה.


היא הגיעה למקום בעולם קסום ואפל וראתה אנשים מוכרים שמעולם לא פגשה, אבל הזכירו לה חלקים קטנים, יפים ומכוערים בעצמה. סקרנית התרגשה עד מאוד. היא גם שמחה שהתלבשה כמו שהתלבשה כי כך היא נראית כמו אחת מהם ואף אחד לא ישים לב שהיא במקור לא משם. האנשים הנחמדים הסתכלו עליה ובחנו, ובפעם הראשונה בחייה היא לא התביישה. הסתכלה להם בעיניים ועזרה להם להפשיט אותה במבטם. סקרנית שידרה להם מחשבות חיוביות על כאב, השפלה וכניעה והם הסתכלו עליה בחיוך מבין וכמעט מחבק.


היא ירדה לעמידת שש (באותו עולם כולם קוראים לזה ארבע) והזמינה אותם להעריץ אותה מקרוב. אחד נגע בה בעדינות, מפחד לשבור, ואחת שרטה אותה עד שנזלו כמה טיפות של דם כהה מגבה. אחד הוריד לה את הבגדים ואחת ליקקה קו עקום ומופלא שהתחיל באזנה והסתיים בין רגליה. אחד צבט בחזקה את הפטמות והשני בחן את דרגת הרטיבות שהלכה והתגברה. ככל שהעריצה את עצמה יותר, כך געשו בה המים. אחד פתח לה את הפה, דחף אצבעות והזיז מצד לצד ואחת ליקקה את החור הרטוב שהחל להתכווץ מעט. אחד הכניס את איברו עמוק לתוך פיה של סקרנית, אחז בראשה, משך והתענג על כל טיפת אויר שהצליח לקחת ממנה, ואחת טיילה עם אצבעותיה גם לחור שבמעלה הישבן המפואר שלה. סקרנית העריצה את עצמה כל כך. אחד נעמד מאחוריה והצליף בה בכל כוחו עד שנצבעה בכל צבעי הקשת וכבר היה לה קשה להחזיק. האחד שאיברו היה נעוץ עמוק בתוך פיה שחרר זרמים נעימים ישר לתוך גרונה ואחת דחפה את כל אצבעותיה עמוק בתוך החור הרטוב וסקרנית הפסיקה לנשום, התרכזה, לא שמעה כלום, צעקה, התפוצצה והתמוטטה.


כשפקחה את עיניה, שמחה לראות קהל של אנשים מריעים לה, מעריצים אותה כמוה. כל החברים והחברות שלקחו חלק במופע המאולתר קמו, אחד אחת, וירקו עליה בתורם כאות לאהבתם. ליטפו ונתנו לה סטירות מצלצלות כדי להודות לה על היותה הסקרנית שהיא, נישקו, נשכו ולאחר מכן הלכו והשאירו אותה מוכת הערצה. איש אחד ניגש ושאל אותה איך היא מצליחה להתמסר כך לכולם, באופן כל כך נחרץ. סקרנית ענתה שהיא בסך הכל מתמסרת לעצמה. קדה קידה, התלבשה וחזרה לעולם הישן שלה, מלא השיעמום והבלונים המפחידים, עד הפעם הבאה.

לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 10:08

הוא היה הראשון שהיה נחמד וידידותי אליי, אחרי יותר מדי הודעות שכללו רק פקודות והוראות. כתב שהוא מבין אותי, הסביר לי על מטרות שונות של פניות שקיבלתי וגילה המון סבלנות. הייתה לי הרגשה טובה מאוד לגביו. 

לקח לי קצת זמן לענות כי התכתבתי עם עוד בחור, אמין יותר בדיעבד, והוא קלט. כמה כעס. אמיתי. נאלצתי לשלוח לו את כל ההתכתבות האישית מאוד ביני לבין הבחור ולהתחייב שלא לדבר יותר אף פעם עם אף אחד אחר. כל זה כשאין לי מושג מיהו, לא שם, לא גיל, לא סטטוס משפחתי, מקום מגורים ובטח שלא תמונה. חשבתי להתנגד אבל לא היו לי כוחות מול הקסם שלו.
דיברנו במשך כמה שעות ובלי לשים לב בכלל (ובטח שבלי שום ויכוח) הוא כבר ידע עליי הכל, כולל כתובת ומספר טלפון, ואני קראתי לו אדוני. זה היה משחק אבל שיתפתי פעולה כי הנחתי שזה מה שאני אמורה לעשות. בכל פעם שהוא אמר לי כל הכבוד הרגשתי שמצאתי את ייעודי בחיים וכשהוא כעס האמנתי לגמרי שזה מגיע לי.
במשך חודש בערך דיווחתי לו יום יום, שעה שעה, מה אני עושה, עם מי ואיפה בליווי תמונות. ביקשתי רשות לפני כל דבר שהוא לא עבודה או לימודים. בראש המשכתי לדמיין אותו וכדי להרגיש טוב שכנעתי את עצמי שיש לו קול "צעיר" אז הוא בטח בגילי ורווק. הוא המשיך לומר שכל הפרטים האלה לא רלוונטים עבורי. הוא התכוון לכך שאני לא רלוונטית.
נשאבתי, הרגשתי שאני טובעת בתוך המילים והבקשות שלו ואין לי שום דבר מספיק חזק לאחוז בו כדי לצאת מזה. כל פעם שניסיתי וכתבתי לו שזה לא בשבילי, שלא טוב לי, הוא הצליח (בכישרון יוצא דופן) לגרום לי להרגיש כל כך קטנה וחסרת אונים. אהבתי את זה אבל שנאתי את זה יותר. רציתי שזה ייגמר אבל לא יכולתי לחשוב בכלל על לקום בבוקר ולא לשלוח לו תמונה. אפס.
אחרי כמה פעמים שאמר שנפגש ואז ברגע האחרון אמר שרק צחק איתי, החליט שהגיע היום. אני כבר הייתי במצב מתקדם של התרפסות- רק תבוא ותקבל מה שתרצה. אין גבולות. אין מילת בטחון. אין חוקים.
חשבתי שהוא יאמר שהוא רק צחק וברור שבפעם הראשונה נפגש לקפה כי צריך סוף סוף לראות את האדם שמאחורי האדון. הוא לא צחק. "על ארבע, עירומה, כיסוי עיניים לא יורד בשום שלב או שאני הולך". בכיתי, ביקשתי רק להציץ, ניסיתי לפנות אל הלב שלו ולהסביר לו שזה גורם לי להרגיש נורא ושאני רוצה לפגוש אותו אבל לא ככה וכלום לא עזר. הוא ביטל את הפגישה ואמר שהוא לא כועס אבל מאוכזב, שכנראה אני לא מוכנה/חזקה מספיק וזה לא מתאים לו. בכיתי לו שעה בטלפון, שיניתי את דעתי בערך פעם בדקה והוא חזר ואמר שהוא לא מבין איך הגענו למצב הזה, איך אני לא מוכנה לעשות דבר כזה בשביל אדם שהשקיע בי כל כך הרבה זמן שיחה ותשומת לב. אדם שהוא כבר חלק אינטגרלי ממני. כמובן שבסוף התעקשתי שיבוא וחמש דקות אחרי השיחה, הוא היה שם.
על ארבע, עירומה, כיסוי עיניים. משאירה דלת פתוחה לגבר שאין לי מושג מיהו ולא ברור מה הוא הולך לעשות לי. מתפללת בלב שיקרה משהו טוב. הוא נוגע וזה מוזר, מלטף ואני אוהבת את זה אבל שונאת אותו. מקבלת מכות וסטירות כי ניסיתי לבטל ורק אומרת "תודה אדוני" על זה שהוא מתייחס אליי כמו לסמרטוט שאני. מדמיינת אותו מסתכל עליי וצוחק. מוצאת את עצמי מתחננת לזין שלו והוא צוחק ואומר שאני לא יודעת למצוץ וכדי לרחם עליי הוא יגמור מהר בלעדיי, בפה שלי כמובן. שרמוטה. מלטף עוד טיפה, שואל אם אני בסדר והולך. נשארת עם כיסוי עיניים עד שייסע משם, לפי בקשתו.
כמה ימים והמון סינונים אחרי, הוא הודיע שהוא לא יכול לתת לי את מה שאני צריכה ונעלם כלא היה.

עברתי מאז מספיק מפגשים והכרתי מספיק אנשים מקסימים כדי לדעת שאתה טוב במה שאתה עושה אבל רקוב מבפנים. לא נגרמה טראומה ולא שקעתי בדיכאון אבל זה היה דפוק ומבחינתי מאוד לא סגור.

 אם אתה אמיץ, בוא נפגש שוב אבל הפעם אתה תהיה הסקרנית.

 

* עריכה: המקרה קרה לפני מספר חודשים ויצא מהמערכת כמה ימים אחרי שהסתיים. הכתיבה נועדה כדי לשתף ולעבד ולא מתארת מצב מצוקה נוכחי. תודה ❤ 

לפני 6 שנים. 26 בפברואר 2018 בשעה 15:01


על משקל "לאבא שלי יש סולם" (התעלמו מזה שהשיר דכאוני ומדבר על מוות. לכותבת אין רצון במותו של התחת שלה):

לתחת שלי יש צורה
של כרית עם גומות בלחיים
והתחת שלי כה נעים
עם כל ספנק הוא קופץ פעמיים
והתחת שלי הוא הטוב מכולם
והתחת שלי הוא הכי בעולם
ורק בזכותי הוא התחת שלי
כי כל גרם של שומן
הופך לג'לי

הענקתי לו מתנה
מאמן מתעלל וקשוח
כל אימון נתפסים השרירים
לשבת קשה זה בטוח
כי לתחת שלי מגיע המון
אם היה אנושי היה לו הרמון
ורק בזכותי הוא התחת שלי
יפה וחלק
כמעט אלילי

מאז שנרשמתי לכלוב
הוא קיבל משמעות מיוחדת
מסתבר שמתאים לו יותר
דווקא כשאני לא עומדת
כי על 6 הוא חתיך וגם מגרה
געו בו כולם ותראו מה קורה
ורק בזכותי הוא התחת שלי
לעולם לא אומר עליו
משהו שלילי

ולכם אדונים ומלכות
יש לו חיבה יוצאת דופן
כששומע הוא את שמכם
מכשכש בשמחה ובאושר
זיכרו שמותר לצחוק גם עליו
כי כמו הגורה הוא לא נעלב
הגיע הזמן לומר את האמת
לתחת כזה כל אחד היה מת

לפני 6 שנים. 22 בפברואר 2018 בשעה 14:35

הבטן שלי מנהלת אותי רוב הזמן. כשזה נוגע לאוכל, היא יודעת לזהות בדיוק מה יהיה לה טעים וכשמדובר באנשים היא כואבת או משמיעה קולות אזהרה כשהם מסוכנים לי (ואל תגידו לי שזה רעב כי אני לא מגיעה למצבי רעב 😊). כשהיא ואני עומדות בפני חוויה מרגשת ושונה היא מתהפכת ולא יודעת מה לעשות עם עצמה מרוב התרגשות. כנראה הפרפרים האלה שכולם מתארים.

לפעמים, במקרים מיוחדים, אנחנו ניצבות מול מאורע שיש לנו הרגשה טובה לגביו ואז גם אם הוא מלחיץ, היא רגועה ונעימה. לפעמים היא אפילו נראית יפה יותר. כשזה קורה, ברור לי שיהיה טוב. 

כמובן שהכל נהרס כשהיא רואה בלונים. 

לפני 6 שנים. 20 בפברואר 2018 בשעה 17:15

יש לי כלבה קטנה, ננסית ושעירה ואני אוהבת אותה אהבת אמת. היא כל הזמן רוצה לשחק בנשיכות ולפעמים גם עם צעצועים (למרות שהיא תמיד מחביאה לי את הצעצוע באמצע משחק כדי שלא אקח אותו). היא מתוקה ומהממת אבל בחיים לא מקשיבה למה שאומרים לה אלא אם אני מציעה לה בננה .זה אחד מהדברים שאני אוהבת בה. אנחנו מדברות המון, כל אחת בשפה שלה, וברור לי שהיא מבינה אותי כי יש לנו קשר מיוחד. 

תמיד חשבתי שכלבים פשוט אוהבים אותי כי אני חמודה ויש לי כישרון לתקשר איתם כמו שאין לאף אחד, ואז הסתכלתי עליה מהצד כשהוציאו את הקולר שלה מהמגירה. מרוב התרגשות היא כשכשה בזנב כל כך חזק שכל הגוף שלה זז מצד לצד. האסימון נפל.  

לפני 6 שנים. 17 בפברואר 2018 בשעה 14:15

הם קריטיים עבורי. כל מפגש קם ונופל על ריח מבחינתי. 

ריחות שאני אוהבת: גבר עם ריח "נקי" או חריף, אישה עם בושם גברי, שוקולד, תפוז, קפה, קינמון, קוקוס, כוס רטוב, זיעה של אחרי סקס (גבר או אישה), סיגריות מגולגלות, משחת שיניים/מי פה, שמפו ומרכך, בירה, יין, דלק ואש. 

ריחות שאני לא אוהבת: בשמים מתוקים וכבדים, אוכל מבושל, ריח פה של בצל, בשר או תבלינים, קרמים לשיער, תחת לא מקולח, כפפות לטקס, אניס, וודקה, וויסקי, סיגריות בטעמים וגומי של בלונים. 

ריחות שאני מריחה גם בלי מפגש: קשקשנים/ות, מלאים/ות בעצמם/ן ופסיכים/ות. It takes one to know one 😊. 

לפני 6 שנים. 16 בפברואר 2018 בשעה 14:08

שולטים/ות שכותבים כל מיני דברים מדליקים ואכזריים זה נחמד. יש משהו מרגיע בזה שה"רע" ביותר שלהם נראה ומדובר ואז, אני מאמינה, שבפנים יש מלא סוכריות ודובוני אכפת לי. 

נשלטים זה מלחיץ (כותבת על מי שראיתי ומי שקראתי) כי בחוץ נראה שיש מלא צמר גפן מתוק, כזה שרק רוצה לעשות הכל כדי שמישהי תהיה מאושרת. מה יש בפנים? לא יודעת ומה שאני לא יודעת מפחיד אותי מדי. מה ה"רע" שלהם? אולי פתאום תצא איזו מפלצת שתרצה לטרוף אותי? נשבעת לכם שיש מפלצות והן נוראיות לא פחות מבלונים.

בקיצור, כל המקסימים שהציעו לי ניקיון בחינם, אני מתנצלת על כך שלא עניתי אבל יש לי סיבות מצוינות: זה מפחיד אותי + אני גרה עם ההורים כך שיש סיכוי שזה ייראה מוזר. 

לפני 6 שנים. 14 בפברואר 2018 בשעה 18:44

נעים מאוד, סקרנית מדי. 

מאז שהצטרפתי רציתי מאוד לכתוב אבל גם ממש לא. חשבתי שיהיה נחמד לספר לכם על עצמי ועל החוויות שלי אבל גם תהיתי את מי זה בכלל יעניין. קראתי את הבלוגים של כולכם כמעט ונדהמתי, התרגשתי, הזדעזעתי, צחקתי, נדלקתי ופחדתי. נראה לי שהכי נכון יהיה להתחיל בכינוי שלי, שזוכה להמון תגובות מעניינות ובעיקר- "אין דבר כזה מדי". תכל'ס, צודקים. סתם רציתי להיות קצת קיצונית, הפוך ממי שאני ברחוב. 

משיחות ומפגשים עם אנשים מכאן (מהממים ומהממות כולם) גיליתי עד כה שיחסית לזמן הקצר שלי, יש לי ניסיון מספק. גיליתי שאני גורמת לגברים להיות נחמדים מדי, שאני שונאת למשוך תשומת לב אבל במסיבה אין לי בעיה לככב, שבעיות הברכיים שלי לא מונעות ממני ישיבה ממושכת עליהן, שסף הכאב שלי נמוך ביותר ושאני צוחקת כשכואב לי. גיליתי גם שאני סוטה אבל זה מרגיש נורמטיבי מדי, שיש לי יכולת לדכא חשקים מיניים בלי כוונה, שבראש אני רוקדת מדהים ובמציאות סטיב ארקל והכי חשוב, אחרי הכל, אני בת 31 ועדיין מפחדת מבלונים.