הגיל והתרגיל

מבקשת ממך יותר חזק. עוד יותר, בבקשה, נו ...

השארת עלי סימנים כחולים, סגולים, שחורים. אני רואה אותם, אין כאב...מתי עשית אותם? אה כן, כשהייתי קשורה ולא הרגשתי כלום . רק ביקשתי ממך, לא להצליף לי על הראש, אבל לא שמעת. היית כל כולך בזה, עם השוט הדק וזה עם הברזל שמשאיר עלי את הסימנים הכי יפים . ואתה כל כולך בזה, אני מרגישה ומתחילה לפחד ולהרטיב ולפחד עוד.

אבל עכשיו אני רוצה חזק עם הידיים שלך .אתה פחות מסכים...זה אישי, אני אומרת לך. אתה מסרב. למה? האינטימיות הזו בנינו תעמוד למבחן. 

מחפשת רעל להעצים רגשות

מנשים זונות שרוצות גבר של אישה אחרת. 

כן...גם אני הייתי זונה כמה פעמים, אבל ידעתי את הגבול ותמיד החזרתי אותם לבית שלהם, לא רציתי אותם לעצמי. מעולם. 

נמאס לי מגברים זונים, למרות ההבטחות, הוא בא והולך. בא לי אחד שיהיה רק לי, יבוא וישאר. 

נמאס לי לאבד חלקים מהלב, לנסות להרכיב אותו מחדש ולדעת שהוא לא עובד טוב כמו פעם וכלום כבר לא יעזור.

בא לי להתכרבל. נמאס לי. 

את הסימנים הכחולים עליי, סימני הנשיכות בכל הגוף

על השדיים בעיקר, להרגיש את הכאב העמוק בכל תנועה. 

שאני אוהבת את הרגליים התפוסות אחרי הבוקר הסוער והגמירה שלו בתוכי מלווה אותי כל היום .

טעים לי. 

שאני אוהבת אותך. 

הייתי רוצה לומר לך שלפעמים אתה פוגע בי ואפילו לא מרגיש.

מילים קצרות, אפילו לא משפט, אינטונציה חדה בקול שחודר לי לנשמה וחותך אותי, מפסיק לי את הנשימה. 

אתה אפילו לא מודע. לא יודע לא מתייחס לזה, זה יוצא ממך בטבעי.

ואני? משתנקת בתוכי אבל לא משנה הבעה לעיתים אפילו מעלה חיוך כדי לא לקרוס לתוך הריק, מתרכזת בחיוך כדי לא להיקרע. 

והרגע עובר, מבחינתך כלא היה ואני אוספת את עצמי, חתיכה אחר חתיכה, בולעת את הדמעות והלאה ממשיכה. 

אחר כך חיבוק ונשיקה, לפעמים זיון שמטריף את הנשמה, והכל נשכח עד הפעם הבאה. 

ויש את הרגעים האלה שאני מרגישה כל כך טיפשה לידך, כשאתה מסביר לי משהו (שאני כבר יודעת אבל אתה צריך להוכיח שאתה הכי חכם) ואז הטון שלך משתנה וזו כבר לא שיחה, זה חינוך מהסוג הרע. 

והתחושה הזו שאני לא מצליחה להיות אסרטיבית לידך, מחפשת את האישור שלך בכל דבר שאני עושה, מרגישה שאני פולשת לפרטיות שלך כשכל כולי בלעזור, לתת ולפנק אותך .

למה אני מרגישה גרגר חול לידך? אני החכמה הקשוחה, העצבנית, השרוטה 

לידך אני קטנה קטנה קטנה. 

שומע רגע, אני אוהבת אותך אבל אתה גורם לסדקים בלב שלי. 

אתה נותן לי מה שאני רוצה וצריכה, פיזית, אבל מנטלית אתה מתחיל לשבור אותי. 

אין לי כוח כל פעם מחדש להסביר לך מה לא בסדר, במיוחד אחרי שטחנו עד דק את הסיבה לכאבים בלב שלי. 

אתה בשלך. 

אז תגיד, עד מתי לדעתך אני אחזיק מעמד ככה, עומדת סדוקה, מתפקדת סדוקה, עד שאתפרק? 

הכי פתטית, קטנה, בכיינית עם דמעות גדולות ונזלת שצריך למשוך ולקנח. 

בא לי לצעוק, לדבר משפטים בלי קשר, להקיא מתוכי את כל מה שיש בי. 

בא לי להגיד לו בפנים כמה שהוא לא מבין כלום מהחיים למרות שהוא החיים, שהוא לא מסווה טוב את הפחדים, הם תוקפים אותו והוא אותי. 

בא לי להגיד לו שמספיק שהוא יהיה רלוונטי עבורי, לא צריכות לעניין אותו כל הנשים מסביב. להגיד לו את זה במילים שהוא יבין ויגיב. 

אז כמה הגיל משנה לו ואחרי מה הוא עוד רודף למרות שמספר לי שכבר חווה את הכל והספיק לו. למתי הוא שומר את אותן בחורות ברזרבה, לגיל שבעים? מה הוא צריך מהן/אותן היום? 

בא לי שיצא מתוך עצמו, מהפאסיביות האדישה שהוא דבק בה להגנה, משחק גרוע שסיגל לעצמו, ובאמת יקשיב לי ובאמת יאהב אותי ולא רק ינסה לשכנע את עצמו שהוא אוהב. 

בא לי שיכיר בטעויות שלו גם בלי שאצטרך כל פעם מחדש להסביר לו אותן .

בא לי לדבר בלי צנזורה, בלי פוליטיליקורקט, בלי לשקול מילים. בא לי שלא יהיה איכפת לי מהתוצאות .

אבל לא בא לי שילך .

הפסקה יזומה של כמה ימים כדי להתגעגע

זה נורמלי????

כואב לי בלב .

את האגודל שלו בפה שלי וללכת לישון. 

השבוע הולך להיות חרא של שבוע. בדוק. 

חגגנו אתמול את האהבה  שלנו

הבאתי לו ג'ין, וויסקי ומטעמים, הוא הביא לי פרחים

והשאיר עלי סימנים. 

אחד הלילות המוצלחים, של שיכרות, סקס ושעווה רותחת, קשירות חדשות ומכות נמרצות. ככה אני אוהבת ככה אני מרגישה חיה. 

שלח לי רק את התמונות שיצאתי בהן פוטוגניות, נראית לא רע בכלל, אם הייתי רואה מישהי אחרת ככה, היה נעמד לי הדגדגן והייתי רוצה גם .

הוא יודע בדיוק איך וכמה גם כשהוא משתגע עלי קצת יותר מדי, אני בפחד מרוגש כשזה קורה, עושה קולות של פחד אלוהים ובלב מתחננת שלא יפסיק, אבל הוא לא שומע כי זה בלב, והוא עדיין מרחם עלי קצת אז הוא מפסיק . שומע רגע, אל תפסיק. גם כשאני צועקת ובוכה. תהייה חזק. אל תפסיק. 

תודה על כל שניה איתך.