לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 16:39
פעם ראשונה שבאמת הרגשתי מסופקת
הייתה שאחזת לי את היד
הסתכלתי לי עמוק בעיניים
והפצרת- לא לגמור עכשיו.
כמובן שאני הייתי בשוק, הרי אף פעם לא הכתיבו לי מתי לגמור ואיך, אבל משהו במבט שלך פשוט קנה אותי.
הלב שלי צנח ואני כמו זומבי פשוט בוהה בך ושותקת. משתוקקת לאישורך, משתוקקת לדיבור שלך.
המשכנו במעשינו, משכת לי בשיער והראת סימנים מסוימים של שליטה פיזית ומנטלית שלא הכרתי עוד.
פתאום, אני מרגישה סטירה מטורפת על הלחי שלי.
אני מסתכלת עליך, אתה מסתכל עליי.
אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק.
באותו רגע, הסתכלתי עלייך לבערך 30 שניות בלי לומר מילה , ולחשתי לך באוזן:"עוד,עוד,עוד".
אותך זה חירפן, היית כל כך שם.
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שבאמת גמרתי.
שם.
עם סימנים של מכות, עם שליטה מנטלית, איתך.
תודה לך