|
|
|
לא מאמין שהצליחה לעבוד עליי ככה.
לדעתי היא הפרעת אישיות גבולית קלאסית.
מה אגיד לכם?
טוב שהיא כבר לא בסביבתי הקרובה.
מאוד טוב.
מרחם על מי שהיא תיפול עליו.
מעולם לא ראיתי בחורה חסרת לב ונשמה.
תמיד יש פעם ראשונה...
כך אומרים.
נוצלתי. נפגעתי. ניצלתי!
שאני עדיין לא מקבל מספיק יחס ותהודה, יחסית לאחרים.
אני מנסה להבין איפה אני טועה.
איפה לדעתכם?
אולי בגלל שאני יותר סגור ולא פתוח כמו המנטור למשל?
אולי שווה לאמץ את דרכיו, ולספר על עצמי יותר?
בפתיחות?
בכנות?
אשמח לתגובות
ועד שנהנה יחד זה עם זו,
אפשר לעשות כמה דברים...
להעלות דיונים ושאלות.
להקפיץ את מודעת החיפוש.
לספר קצת על עצמי.
לחכות בסבלנות.
לכתוב סיפורי זימה.
אבל...
איך ניתן לעשות את כל זה,
כשהמנטור מציף את הפיד של הבלוגים?
מנטור, אני שמח בשמחתך, באמת!
אבל תרגיע קצת, שאחרים יוכלו גם לבוא לידי ביטוי כאן.
תודה :)
מחפש נשלטת מתמסרת.
אל תיפני אם את לא פנויה מאיזור המרכז.
מחפש קשר הדוק. מנטאלי. משמעותי.
בלי משחקים.
כנות ופתיחות.
אל תפני אם לא קראת את הבלוג ואת הפרופיל.
רצוי גם שתתיחסי.
אף פעם אינך יכול לדעת מה יגרום לאנשים מסויימים לכעוס או להידלק.
אתמול אמרתי משהו שגרם ללולה להידלק. זה הרגיש רע. זה גם ביאס. וגם הרס את הערב.
יותר מזה. יש סיכוי שזה גם יהרוס את הקילור.
נשאר רק לקחת אויר ולראות מה ילד יום.
אם זה לא היה ברור בייב, אני מצטער על מה שאמרתי, ואני בהחלט רוצה להשאיר אותך מקולרת.
את ניפלאה!
העתיד שלי ושלה ורוד.
היא נהדרת.
אני גאה בה.
היא מתמסרת כמו נשלטת למופת!
תודה לך בייב :)
פקדתי עלייך להסתובב ולהפנות את הראש אליי.
זה היה חריג, כי בדרך כלל בכל סשן החלק שהיה מופנה לכיווני היה הישבן המפושק שלך, והפעם רציתי את הראש שלך לכיווני.
ואז לקחתי בעדינות את ידי מתחת לראשך המורכן - והרמתי אותן כך שתסתכלי לי ישר בעיניים.
אני עכשיו אשאל אותך שאלות ואת תעני לי בכן או לא. התשובות שלך מחייבות. ברור?
כן אדוני!
האם את מתחייבת מהיום ועד שיוחלט אחרת להיות שלי, ואך ורק שלי!
כן אדוני!
האם את מתחייבת לציית ולשרת באופן מוחלט וללא היסוס או התנגדות?
כן אדוני!
האם את מתחייבת לענג אותי בכל זמן שבו אבקש, ולאפשר לי שימוש בכל חור או חלק בגופך לשם עינוגי האישי בכל זמן שהוא!
כן אדוני!
האם את מתחייבת לענג אותי אוראלית כל בוקר כשאקום?
כן אדוני!
ובכל ערב לפני השינה?
כן אדוני!
ובכן. היות ואת מתחייבת בכל אלה, אני מכריז עלייך כעל השפחה שלי. את כעת מקולרת לי מהיום ועד שיוחלט אחרת.
ברור לך?
כן אדוני!
הוצאתי מכיסי את הקולר שבחרת לעצמך ובעדינות ואיטיות מקפיד על כל תנועה הקפתי את הצוואר שלך איתו וסגרתי מאחור.
וזהו.
מאותו רגע היית שלי.
פשוט כך.
שלי.
וזה הרגיש יותר נעים מאורגזמה
היין הרגיע אותך וחייכת אליי.
התקרבתי אלייך והתיישבתי ליידך,
עוטף אותך בחיבוק גדול והנשיקה שבאה אחרי החיבוק נמשכה דקות ארוכות.
כשניפרדו שפתינו, לחשתי לך באוזן... עכשיו!
וזה היה הסימן שלך להיכנס לתפקיד הנשלטת.
התרוממתי מהספה והושטתי לך יד.
הובלתי אותך למיטה הזוגית הגדולה בחדר השינה,
הוריתי לך במילה להתפשט.
התפשטת ונעמדת על ארבע על המיטה, בראש מורכן.
המשך יבוא.
הגעת אליי בחמש בערב ... מותשת מהדרך.
היית עייפה אך מרוגשת...
אחרי הכל... היום זה היום שבו את מתקלרת.
מעולם לא קילרו אותך באופן כזה לפני כן.
היית מורעבת מהדרך והרמנו טלפון לדומינוס
ואני שקלתי אם לחכות לאוכל קודם אן לקלר אותך כשאת מורעבת.
הפיתרון היה פשוט. הכנתי לך כריך נהדר של נקניק כתף בקר עם מיונז חרדל ועגבניה. הגשתי לך אותו בצלחת יחד עם כוס נס שתתאוששי קצת מהנסיעה. לקינוח הבאתי ענבים מתוקים וקרים כדי שתתרענני קצת.
הקפה עורר אותך. וגם האוכל עזר.
מזגתי 2 כוסות יין אדום כדם והגשתי לך אחת.
לחיינו. הקשנו כוסות.
ושתית בהנאה את היין.
המשך יבוא...
