שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האמת עירומה

דברים טובים באים באריזות קטנות אבל בערימות! :)

ענייני עניינים XXX
צחוק. צחוקים, ברטולט ברכט, יונה וולך, יואל הופמן, ביוגרפיות,
מין רגיל, מעייף וטוב.
גם ובוודאי גם סטיות. (מי ישמע כל "אגזוזן סטרייט" נדמה לו שהמציא הגלגל)
ולפעמים קצת נאצות! ככה בסבבה ומבלי להיעלב :)
להגיד מה שחושבים ומה שמרגישים זה מצוין!
מחר יום חדש
לפני 5 שנים. 29 ביוני 2019 בשעה 19:38

הימים, ימים חמים אש רוויי לחות... פיכס למות!

תחושת אי נוחות פיסית מלהקת את כולן וכולם. הגלידות של שטראוס עמוסות חומרי טעם וריח שמקורם בתעשיות הפטרו כימיות... סרטן וכו' אל תגורו בחיפה...

אז מה נשאר ריבונו, יירחם מה נשאר... מה נותר לי על כף ידי בממלכת קפיטליזם חזייתי?

 

נכון. מציצה.

שיבוא אותו מר שפתיים כולו עוז ועיזוז שציחצח פיו עם ליסטרין לבן פעמיים במשך חמש דקות, שלא יידבר, שלא ילבש בושם של ערבים (כן, בושם מתוק לגבר זה ערבי).

 

שחור התחת שלו חמישה סנטימטרים פנימה נקי כמו המטבח של השכנה המרוקאית שלו לפני פסח.

 

ושיהיה מצוייד במשפט הכה בלתי פרובלמטי: 

"גבירתי, הגעתי למצוץ לך את הדגדגן שעות ולהחדיר את הלשון שלי לתחת שלך עמוק"

שבוע טוב 🤗

 

לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 15:19

תהנו! 😄

 

לפני 5 שנים. 16 ביוני 2019 בשעה 22:09

האמנם?

לפני 5 שנים. 5 ביוני 2019 בשעה 22:15

כחיית אינטרנט וכסטרטאפיסטית שלא מתייאשת, אני מצוייה בנבכי ה- UI וחוויית משתמש.

החלטתי לכבד בפוסט הזה את היוצר של האתר, כלובי.

חלקכם נמצאים פה שנה או יותר וחלקנו הרבה יותר, ממש הרבה יותר!

לא הרבה יודעים שכלובי הוא גאון, הרואה את הנולד, אמנם קצת בעד נשלטים ומפלה שולטות ;-)

אבל כלובי, הוא הוזה חי ובועט, הוגה שמקדים את זמנו, מתכנת מחונן וגם מיישם שבנה את אתר הכלוב לתפארת ממלכת התכנות! וחוויית המשתמש.

לכם ולכן, זה אולי מובן מאליו, אבל יש באתר הזה המון יצירתיות והמון כבוד לאדם ולערך החופש מבחינת תכנים זו הגדולה של כלובי, צריך להגיד תודה על זה!

צריך להרגיש תודה על כך שאתם ואתן פה. שכלובי סידרלנו את החממה, כנגד כל הסיכויים וכנגד שוק קטן שקשה לגזור ממנו מודל עסקי.

אם כלובי לא היה אידיאליס האתר הזה ואת ואתה לא הייתם קוראים את הפוסט הזה.

 

אין שום אתר בישראל ואולי גם בעולם שדומה ל"כלוב" בישראל.

את השיר הבא אני מקדישה אשכרה לכלובי ומצרפת המלצה לתרגם אותו לאנגלית, כדי שהקהילה שלנו תוכל להתכתב עם אנשים כמונו מחו"ל.

אבל אם אתם לא רוכשים מינימום מנוי, אז אנה פנינו מועדות?

 

* לא כלובי לא שילם לי על הפוסט הזה בשום צורה, זה ככה, יצא מהלב. כי מה שמגיע מגיע!

 

לפני 5 שנים. 5 ביוני 2019 בשעה 22:03

שיר ענק של הדורבנים, אני מקדישה לכל החוצנים שכמותי, שכמותך.

"השקיע הכל כן קיווה לקריירה
למרות שאמרו לו תמצא תחום אחר
הוא ראה את עצמו מאושר
על הבמה
הוא התחיל לגדל פירות והבטיח
שלא יאכזב הוא עבד שעות
וכתב אפילו שיר שמח קל
על אהבה
לא באלי לשמוע אמרו לו
לא באתי לראות את השואו שלך
לא באלי לדעת מי אתה בכלל
אז קנה לו איפור והרכיב לו כנפיים
השיג חוזה בפאב די ידוע
וחיכה למחיאות כפיים של
סונוור מאורות הבמה
אך נדהם לגלות שבמקום מחיאות
הפתיע אותו מטר פחיות
שקרעו ממנו את הכנפיים והוא נשאר עירום
על הבמה
לא באלי לשמוע אמרו לו
לא באתי לראות את השואו שלך
לא באלי לדעת מי אתה בכלל
הוא המשיך ולשיר על אף האיפור הכבד
שנטף מעליו שיכורים צחקו
צעקו להוריד…"

 

נשיקות חמות וחיבוק שלא מרפה ראשון - ממני לכל אחת ואחד שמזדהים עם השיר הזה :)

 

 

לפני 5 שנים. 2 ביוני 2019 בשעה 19:11

בוכה.

לפני 5 שנים. 24 במאי 2019 בשעה 19:26

כן כן, יש עיר כזו ויש בה פנסי חשמל, אמנם לא מוכרים עיתון הארץ ואין פטריות שיטאקי במכולת, אבל יש חלב סוייה וזה גם הישג!

כל חבר/ה כלוב מפתח-תקווה נא להתפקד בפרטי

לציין נשלט שולו וכיו"ב. בכותרת!

לפני 5 שנים. 24 במאי 2019 בשעה 13:23

א'הלן, כבו את מלתעות האש, הקפיאו את נשיכת הדרקון ובואו תתענגו:

 

השרמוטה הזה רוברט פלנאט, שנתן לי חיים והפציע בי טירוף בלתי ניתן לסליחה וחבר מרעיו, הגיטריסט ג'ימי פייג', הבסיסט והקלידן ג'ון פול ג'ונס והמתופף ג'ון בונהם. כולם התקדשו לזיונים בתחת? Whole Lotta Love :)))

 

ופה - David Gilmour Shine On You Crazy Diamond 

 

ופה - Moody Blues - Nights in White Satin

 

ופה ממש ענתיק אבל מרחיב לב, תודו :)

The Animals - House of the Rising Sun -

 

ולקינוח בלונדי הקסומה והשברירית - כל כך אני : כמה קיטש כמה כיף }{

 

ושני ענקים, סיימון וגרפונקל, שניים פשוטים עומדים עם גיטרה ומיקרופון בלי חוטיני ובלי פאייטים, איזנט איט לאבלי?

 

וטעימה משלנו לדני ליטני הסקסי! ציפ ציפ מעל רציף עם הדודאים המקסימים!

 

שבת שלום חברים וחברות }{

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 23 במאי 2019 בשעה 13:12

השיר מוקדש לדור שלא ידע את יוסף הדינוזאור...

אתם ואתן צריכים לאכול עוד הרבה חצץ עד שתגיעו לתובנות שלנו.

בהצלחה בהתנגחויות בפורומים.

שמרו על חיוך בטורים ובשורות של העדר. דמיינו שאתם דיילות בלופטהאנזה.

ואיפה אני ואיפה הגינג'י אס חאן? שלי! :)

 

לפני 5 שנים. 19 במאי 2019 בשעה 20:32

יש טבע מחורבן כזה לעבדים וסאבים להתיש את מושא פנייתם.

 

כבר לפי הפנייה הראשונה את מזהה שהבנ'דם הולך לשגע את החיים שלך בשאלות קיטבק מחופשות ל"סקרנות גרידא" שמחופשות ל"תמימות" שמחופשות ל"רצון כן ואמיתי להכיר".

טיפ לשולטות מתחילות:

אם הבחור לא מציית להודעה הראשונה שלך תגובתך צריכה להיות: 

"גיי קאעקן" וישר לחסימה!

הנודניקים המעייפים, הם לא באמת תמימים, לא באמת סקרנים. אלו גברים שאין להם הרבה מה להציע לך, הם לרוב משכילים מאוד וקמצנים מאוד ולא חסים על זמנך, אבל מה טיפשים, שאין דברים כאלה. (בשיעור שעבר כבר העלינו על נס את האבחנה בין משכיל לחכם, נכון?)

אז טיפשים ניחא, הגורל לא השתין עליהם שמפנייה, אבל מעייפים! ג'יזס!

 

לסיכום:

גבר שיש לו מה להציע יורה כמו צלף ויורה הכל! או כמעט הכל! בוודאי נוטע בך ביטחון, מניח כלאחר כבוד תמונת פנים שלו ואת מס' האלפון שלו ומספר על עצמו "פרטים יבשים ונחוצים" ומקנח בתחביביו הבדס"מים. בלי פלברות בלי עניינים.

כבר בהודעה הראשונה והשנייה את מקבלת תצוגת תכלית והוא נותן לך "למשש הסחורה" ולא מנסה לגרור אותך לדיאלוג מסטיק שמוביל לכלום כפול שומדבר.

#גבר

 

שמחתי לעזור