אני אוהבת את חגי תשרי כשאני חוגגת אותם לבד.
או עם הכלבים שהיו איתי 18 שנים.
נהגתי ללכת לבית הכנסת ולהתכנס בקדושה שבתוך עצמי. מנקה את הבית חגיגי, מלבישה את הבית חגיגי. קונה סט בגדים לבן חגיגי, מבשלת חגיגי, מדליקה נרות חגיגי, שרה ומתפללת בבית הכנסת הגדול ונהנית עד למעמקים. בשקט שלי.
מאז שיש לי בן זוג שיחיה, התרחקתי, השפעתו שלילית ולכן לכשתאושש מהשנה שחלפה שהייתה לא פשוטה עבורי מכל מיני סיבות, אעזוב אותו. מחכה להזדמנות המתאימה.
ועכשיו אחרי החגים ואני מאוכזבת מעצמי שלא הייתי בבית הכנסת ושהשקט והחגיגיות חוללו. לא הצלחתי להתכנס.
הלוואי בשנהההבאה בנסיבות מצויינות יוצאות מן הכלל נעימות וטובות לי.
ולכל שולחי ההודעות, אין לי אפשרות לענות מאחק שאין לי מנוי זהב.
שתהיו בריאים ושמחים ותפנו במשנה מרץ לעשייה ולהצלחה שלכם.
ובפינתנו האהובה "נמאס לי" - מי שנמאס לו קצת מפה ומעוניין לעשות רילוקיישן לאורלנדו בצוותא, שיידבר איתי.
תהיו אנשים נעימים ושנה טובה מ-עכ-שיו!
