סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים מחיי

מי שזה מעניין אותו, מקווה שיהנה. אם לא, אני סתם כותבת לעצמי, כמו תמיד.
לפני שבוע. 2 ביולי 2020, 11:36

מסופקת נפשית ופיזית. 

חולמת ואופטימית. 

מלאת אהבה. 

אנושית. 

לפני 4 שבועות. 10 ביוני 2020, 18:46

אורגזמה מושלמת פיזית ומכאיבה נפשית

עומדת על צוק ומקווה לא ליפול

אני יודעת, האויבת הכי גדולה שלי נמצאת בתוכי.

לפני חודש. 3 ביוני 2020, 22:48

יש לי זמן לזה, עכשיו כשאני מובטלת (ולקוראים הסוטים שלי, זו לא רמיזה להצעות עבודה...)

נפתחה לי הזדמנות להיות חלק ממשהו גדול, שאני מאוד מאמינה בו וזה נותן לי הרבה סיפוק וכן, גם משמעות. 

התגעגעתי לפרנקל ולתובנות המדהימות שלו. 

:) 

לפני חודש. 2 ביוני 2020, 23:23

ההחלטה של הימים האחרונים נותנת לי הרבה זמן פנוי לחשוב על הפרידה.

עברו 3 חודשים בדיוק.

הוא נפרד ממני בהודעות.

כבר השלמתי עם זה שלא יהיה לי קלוז׳ר.

השלמתי עם זה שהדברים ששמרתי אצלו אבדו לעד.

השלמתי עם השאלות שנותרו ללא מענה.

עשיתי רציונליזציה לאיך שהכל נגמר. לא אכתוב את זה, למרות שהבלוג הוא היומן האישי שלי, כי זה רחוק מלהיות מחמיא וזה לא מתאים לי. אני לא אוהבת לראות שהפלטפורמה הזו הופכת לסגירת חשבונות פומבית.. 

המילים הם הדרך שלי לבכות את הכאב החוצה. זה כאב שדעך אבל הוא עדיין שם, מתחת לפני השטח. הוא שם כדי להישאר, כנראה. 

אני זוכרת גם את הטוב, כשהיה- אחרת לא היה לי את הכאב הזה. אם הייתי מרגישה משוחררת לחלוטין, הייתי ממשיכה הלאה גם בלי נשלט חדש. 

הייתי טובה, אני יודעת. נתתי את כל שהיה וכנראה שלא היה לי יותר לתת ולהיפך. זה החלק הנאיבי שברציונליזציה שלי.. 

אני אישה חזקה. אני מאמינה שהחוזק שבי נובע מההכרה העצמית בחולשה. כשלא נותנים לה מקום, היא אוכלת מבפנים.. 

לפני חודש. 29 במאי 2020, 20:48

כשהצוואר שלי תפוס וכואב מאוד עוד מהבוקר, והוא מנסה בדרכים יצירתיות להשתמש בפה ובכוס שלי עם כמה שפחות תנועות של הצוואר.

מעולם לא התגלגלתי מצחוק כל כך בזמן סקס. 

וכן, ברור שכאב לי לא מעט גם תוך כדי.. 

אחרי כמה דקות שבהן כבר לא היה לו אכפת מהכאב, גרמתי לו לאבד את הזיקפה, ולמרות שזה קרה באשמתו, איכשהו יש לי הרגשה שהוא לא ילך לישון הלילה בלי גמירה חזקה.

אני פשוט אוהבת את הנחישות והסדיזם שלו. 

:)

לפני חודש. 29 במאי 2020, 15:03

הוא גבר מדהים. 

אני אוהבת אותו בכל ליבי. 

בגלל זה החלטתי לשים קץ לפגיעה בו, לקושי שלו. 

אני יוצאת לדרך חדשה-ישנה של 100% מונוגמיה. 

זה יהיה קשה, אבל אף אחד לא שווה את תחושת הבגידה והכאב שלו. גם לא השולטת שבי... 

מקווה שהוא ילמד לפצות אותי על זה. 

לפני חודש. 29 במאי 2020, 0:05

יש בינינו אהבה עמוקה והדדית. 

הוא יודע עלי הכל. ה-כ-ל. 

מושלם, לא? 

לא תמיד- דברים שרואים מכאן וכו'..  

כשאדם נדחק לפינה, הוא לומד להסתגל. 

ההסתגלות שלו הובילה לקנאות ותחושת בגידה שצפה בזמן האחרון.

השולטת שבי כבתה לתקופה ארוכה והייתי רק שלו. אידיאלי עבורו.

תוהה עם עצמי אם יום אחד אוותר עליה לתמיד כדי להרוויח את השלווה שלו. 

הלוואי שהיה מבין..

 

 

לפני חודש. 26 במאי 2020, 0:58

יש לה מקום של כבוד אצלי.
לפעמים אני לא מקשיבה לה והולכת לאיבוד או סתם מבזבזת זמן מתוך ניסיון הקשבה להיגיון.
לפעמים היא מעצבנת- "ידעת שזה מה שיקרה בסוף"...
ולפעמים היא מצילה אותי, מעצמי בעיקר.

לפני חודש. 25 במאי 2020, 9:51

אתה ברכב, ליד העבודה

באחד האזורים הכי עמוסים בשעות היום 

היד שלך מונחת מעל הזין, 

האגן זז בקצב שאני מכתיבה 

אתה מעיד על עצמך שאתה גבר מאופק ושקט

אבל כשאני מובילה אותך..

אתה גונח, נאנק בקצב, ממלמל את השם שלי בתשוקה מלווה בייסורים 

אני מושכת אותך לקצה

איך אפשר שלא לגמור ככה? 

 

עכשיו עצור ולך לעבוד. 

:)  

לפני חודש. 22 במאי 2020, 19:33

למדתי המון בימים האחרונים, והכל קשור אליך באופן ישיר. 

למדתי שגם כאישה בדסמית אסור לי להתייאש. 

למדתי את הכוח העצום של השליטה המנטלית.

למדתי עד כמה האיזון בין השולטת והנשלטת שבי הכרחי עבורי. 

למדתי שגם אני יכולה להתמכר ולהשתוקק לא פחות ממך, אליך ואל הדבר הזה שאנחנו בונים יחד. 

ועוד... 

תודה על הכל, עבד שלי