בואי ואזיין אותך אהובתי

ואני אוהב אותך איך, מתי ואיפה שתרצי.

*תלחשי מילה אחת בלבד : ״בתחת״.

קל.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=104406

https://soundcloud.com/arthur-delaby/artbat-atlas-solomun-remix-unreleased

כועס עלייך, פוגש בך בדרך למקלחת. תופס יד ושיער, מסובב אותך עם הפנים לקיר, תופס עוד יד, וקושר אותה לראשונה. מצמיד לחי  לקיר...

I like it when you take control
Even if you know that you don't
Own me, I'll let you play the role
I'll be your animal

על הברכיים באמצע השטיח, התחת היפה שלה נשען על העקבים. זקופה, ציצים זקורים, יפים, בטן שטוחה. שתי ידיים אזוקות מאחוריי הגב, צוואר מתוח, כיסוי עיניים ופלאג. 

מזלזלת בי, מבט של

״מה אתה מקשקש״

ולא, אתה טועה

והנה הוכחתי לך 

ותגיד לי למה באת?

ומה אתה קשור..

זוג מקועקעים תל אביבים  

אני מרכיב אותה פעם ראשונה 

עומדים צמודים על הלוח של הקורקינט

מרגיש את התחת הרך שלה 

״עזוב אותך, מגחכת לי, זה איטי מדיי

ובכלל לא בא לי״

״זו הליכה של שתי דקות״

(יא דפוק)

מתנשאת עליי

זורקת חיוך חצוף 

לעולם כנראה לא אבין

אם התנועה הזאת שלה 

היא מעין הוויה נשית טבעית שכזאת

ספונטנית

שמשחקת אותה

מאתגרת את הזין הזה

ומנסה לערער לי את ביטחון

או שזה בכוונה מודעת כזאת

שמחפשת לטנף בינינו את הרגע 

בכל מקרה זה הרגע שבו

אני נדלק, זה מכעיס אותי

שהיא מצליחה להזיז אותי

מאזור הנוחות 

ואז יש כמה אפשרויות 

האחת אפטיות של לכי תזדייני

ותעופי לי מהעיניים, יש עוד 

מלא כמוך.

השנייה לתפוס לה בגרון וללחוץ

לראות איך היא מרכינה ראש או 

מותחת צוואר לאחור בכניעה

והשלישית להצמיד אותה לקיר

לדפוק שתגנח 

החצופה המזדיינת הזאת 

—

שיהיה לכם סופש מלא טיזינג וים.

אני יכול להריח אותה מרחוק

יוצאת מהבית, מבט חטוף 

אני לבוש מוכן לצאת 

לאיזה עוד כנס  

היא חוזרת

ריח חזק של מין באוויר

(או שזה רק היה נדמה לי) 

הולך אחריה מרחרח

בפרוזדור בכניסה לחדר

תוקף מאחור, מלטף נוגע 

צוואר, כתפיים, שדיים

מוריד תחתונים

ונועץ בה שתי אצבעות 

היא רטובה והוא כבר מוכן 

חודר.

דוחף אותה על המיטה,

היא על ארבע אני בתוכה 

שולח יד מוציא את הויברטור מהמגירה ליד 

מעביר לה אותו ולוחש

״שתגמרי לי גם את״

דופק

וסוטר לה על ישבנים

חזק 

מכאיב לה 

נאנקת, צועקת

נופלת על הבטן

מועך אותה ולא מפסיק לזוז

גומר וברגע גם היא.

מתנקה ויוצא מהבית.

—

לקראת הצהריים מקבל סמס:

״פייס הזכיר לי ש.. בגלל זה חגגת לי הבוקר?״

ואני עונה שלא, הריי אנחנו אף פעם לא זוכרים או חוגגים את יום הנישואין שלנו. מסכימה איתי הציעה שנצא לחגוג בערב עם הקטנים בפיצה.

זיון טוב של בוקר לא צריך יום מיוחד.

שנים שיחד, מגלים וחווים וכל זה. ואז אני מזיין אותך במכניות כזאת כמו מכונת הדפסה, נכנס ויוצא. כאילו מישהו זר נכנס לחדר שלך באמצע הלילה, פישק, לקח והלך.

מאז ומתמיד זיינתי אותך מאחור, וגם היום, אבל בין לבין, את מלקקת לי את הכפות רגליים, הולכת אחריי בבית על ארבע, עירומה, מטפטפת, מצמידה שדיים ולחי לריצפה ומרימה תחת למעלה מחכה שאחדור אליך במכה אחת בלי להודיע.

אני מכבד אותך, מעריץ אותך, אוהב אותך, וגם היום. אבל יותר. אחרת. את רוצה אותו עוד יותר בגרון שלך עמוק יותר מפעם, רוצה יותר לנזול, להפעיל את רפלקס ההקאה שלך כשבמקביל אצבע או יותר חופרות לך את החורים האחרים שלך עוד יותר.

תמיד רציתי ואחכה לרגע איתך לבד, בחדר, מטונפים מהנוזלים שלך, מלאה בשלי, רגועים ונמרחים. אבל לפני שנתיים בערך ביקשנו והוספנו אחרים, את זה החתיך המטורף מברלין שביקש רשותי להפגיש לשון עם לשון. ואותו הרגע הפך אותו לתשוקה הראשונה שלך איתי. את הזוג המקסים שהתאהבו בנו ופינקו אותנו כמה חודשים נפלאים, את זאת שאת ירדת לה בפעם הראשונה, ואת ההוא שזיין אותך מאחורה בזמן שמצצת לי. 

אפילו איתי, האהוב שלך, האיש שלך, דחית את הקץ של האנאלי, והיום הקץ מאחורינו, ונפער לו עוד חור, זה שסוגר על הזין שלי כשאת גונחת, כלבה מיוחמת, גומרת אחרת ואז מבקשת עוד מזה.

—

לעיתים, לרגע מרגיש שזה לא אני שם זה שמכאיב לך, משפיל אותך, פוקד עליך. וזו לא את שזוחלת, מורעבת ללקק לי את התחת.

..אבל זה רק לרגע, שהריי, שנינו יודעים שזה היה שם תמיד, אז לא הבנו והנה זה נדלק, היה מתבקש, אבל העוצמה שאיתה זה הגיע ככה אחריי חמש עשרה שנה, אותי עדיין מפתיעה. 

בובנת, את יודעת כמוני שאנחנו מי שהיינו, מחפשים להבין את הגבול על מנת לחצות אותו, נפתחים לתקופה מטורפת נוספת ונסגרים שוב בחדר יחד.

מזמן לי עוד מהחיים האלה איתך. 

״תודה שאתה כל הזמן חושב על מה עושים יחד, ההרפתקאה הבאה, הטוב שחייב שנעשה לנו והצורך להרגיש את החיים. זה אתה כל יום, כל רגע״. אמרה וחיבקה אותי, משירה עליי טיפות של חול ים. 

שבת בים והגיבור שלי ביקש שנכנס פנימה עמוק יותר, כי הוא כבר יודע לשחות. לפני טיפה יותר משבע שנים זה היה אחרת. 

זוכר, היא גם זוכרת, נסיעה מביה״ח, אני נוהג, היא לידי בוכה. ברדיו מנגן רייכל שדורש ממני לדמוע גם. אותו הרגע חתמנו חוזה ביננו. יחד תמיד ושלעולם לא נשכח שאנחנו לרגע פה ועוד רגע אולי לא עוד. 

שלושה חברים קרובים נפגשים אחריי המון שזמן שלא, לאחד יומולדת, הילד כבר בן 41. והאחר נשוי להיא שהגיעה מאמריקה מזמן, מתלונן על זה שהיא לא מבינה אותו והוא בכלל מרוכז בעצמו. ובעל היומולדת נשוי כבר שנים להיא שעלתה מרחוק, ואם היו מכירים בכלוב הוא כנראה היה הנשלט. 

״אז לא מזדיינים? כמה פעמים בשבוע?״ שאלתי. ההוא עם היומולדת סיפר שבין פעם לפעמיים והוא עם זו מאמריקה חשב לרגע ואמר ״פעם אחרונה לפני שלושה שבועות וחצי״.

—

והיא ישבה וקשקשה לה עם שתיים אחריי שהוציאה את הילדים מהגן ודברו על זוגיות.

כשחזרה הביתה בערב סיפרה שבשיחה היא העירה שלא מבינה איך זוגות נשואים מפסיקים להתנשק ככה עם לשון ולמרבה ההפתעה הסתבר לה שגם השתיים היפות לא עושות עם הלשון.

אז בדקנו עוד וגם זוג חברים טובים מאוד הצהיר כך. מופתעים ומצטערים חזרנו לקן.

—

אתמול הגענו להורים שלה. סף חרמנות גבוה. נדמה לי שהיא אוהבת שאני מזיין אותה אצל ההורים שלה. או, אולי, זה אני שמרגיש שוב בתיכון. 

״מה אתה שותה?״ הזקן שלה תמיד שואל ואני תמיד עונה ״מה שיש״. ועכשיו כשהילדים מסודרים, אני נכנס לחדר שלה אצל ההורים שלה לתנומה. אני אוהב שנצ. זה לא קורה כמעט בכלל אבל כשזה קורה, אני מחשיך חדר לגמריי. 

והיא אחריי מכשכשת בזנב, מרחרחת, מריירת, אחריי שבלילה חדרתי את עמקי פיה ונשמתה עד שגמרה. 

נכנסת לחדר כאילו מנמנת, ״רוצה שוב אה?!״, שאלתי, והיא עונה, מהנהנת בעניים עצומות. לא בודק רטיבות, לא מרטיב אצבע, דוחף יד, מסיט תחתון, חודר בכוח עם אצבע ושתיים, ותוך רגע היא נוזלת שוב, מיומנת ונזכרת בי.

—

איך אפשר בלי להתנשק? אפילו אחריי 16 שנה של זוגיות וכאבים וילדים וגם חרא, איך אפשר להפסיק לחקור ולמצוא עוד אזורים שהלשון שלי לא היתה בהן?! החיבור הרטוב, החם בין הלשונות, הנשימות הארוכות המשותפות? איך..?!

המציאות הזו לא רק שמפתיעה אותי, היא מטרידה ומעציבה. חיים שלמים אנחנו חיים לשמונים, תשעים ומאה שנה, בייקום אינסופי. וכל החיים אנחנו סוגרים, מכווצים, פוחדים ולעיתים שוכחים שאנחנו אלה שסופיים. 

—

דגדגן ואצבע ועוד אחת, מרפרף, חודר, מניע, היא כבר יודעת, מכירה, היטב, בוטחת ומתפרקת מנסה לעצור את האנקה כמו אותה ילדה שהיתה בחדרה. עולה עליה חוסם לה את הפה, גמורה, מסופקת, עיניים פתוחות למחצה, כנועות מביטות בי מזיין כדיי לגמור.

אנחנו ישנים מעט, מזדיינים המון. מפגישים לשונות יום יום ולפעמים גם מחשיכים חדר אצל ההורים שלה.

נשיקה.