לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי החגים

יש רעיון ויש כוונה, אבל לא בטוח אם ומתי יתממשו.
אל תעצרו נשימה בציפיה, אלא כאשר תקראו כשאכתוב.
לפני 3 חודשים. שני, 3 ביוני 2019, בשעה 10:48

יש כאן מישהו - bondman - ליתר דיוק,

שאמר את זה לפניי וקורא לבלוג שלו: " בקצב שלה".

 

אז תודה לך,

כי הקצב שלה - לך יש את ההיא שלך ולי את ההיא שלי - אבל הקצב שלה הוא הקצב הכי נכון.

 

 

לפני 3 חודשים. ראשון, 2 ביוני 2019, בשעה 19:27

חשבתם פעם מה פשר המשפט הזה פרט למשמעותו המילולית?

עבורי זה פשוט "טעם של עוד".

 

כן, לפעמים צריך מנוחה (בין פליק לסטירה),

אבל בסופו של יום, לא שבע ממנה, יש לי טעם שלה, טעם של עוד.

לפני 4 חודשים. שבת, 11 במאי 2019, בשעה 16:10

היא לא אמא שלי

למרות שהיא אימהית בצורה הכי נהדרת שיכולה להיות

 

היא לא אשתי

אם כי היא מתחילה לתפוס מקום בלבי ושואפת ליותר מתשומת לבי

 

היא לא הבת שלי

אבל אנחנו מדברים לא מעט על הרבה נושאים יומיומיים שמעסיקים את שנינו

 

היא משחררת כשצריך

והיא מהדקת כשזה נכון

היא חברה

והיא מלכה שטווה את קוריה סביבי במומחיות

ואני.... נקשר אליה,

נאחז ברצועה כדי לא ללכת לאיבוד כשהיא משחררת,

שמח כשהיא מהדקת,

נאבק בקורים המתעבים סביבי, אבל נהנה ממגע המשי שלהם

 

 

לפני 4 חודשים. שלישי, 30 באפריל 2019, בשעה 18:38

המשוגע בטוח שהוא שפוי

השפוי יודע שהוא שפוי גם

כי אף אחד לא בוחר להיות "לא נורמלי" והשיגעון הוא יחסי, ממש כמו החריג והשונה.

היום חוויתי שפיות 

היום נהנתי במחיצתה של המדהימה

הבנתי כמה היא קשובה ושקולה במחשבתה

כמה היא "שפויה" במעשיה.

 

לא שחשבתי אחרת לפני כן, אבל תמיד נעים לגלות את המעלות הטובות שבאדם, גם כשבהגדרת הקשר היא השולטת.

 

תודה למדהימה שאני שלה.

לפני 4 חודשים. שני, 29 באפריל 2019, בשעה 21:47

זכיתי,

במה שייחלתי לו,

הרי אני משוייך כדת וכדין.

תהליך שהתחיל לפני מספר שבועות, והבשיל בהדרגה, ברגישות המדהימה של המלכה שהביאה אותי עד הלום.

 

ומכאן, מעכשיו, ממשיכים יחד, לקטוף את הפרי הבשל הזה ולעשות ממנו מטעמים כמו שהיא יודעת ושנינו אוהבים.

לפני 4 חודשים. שני, 29 באפריל 2019, בשעה 16:21

וכמעט נפלתי.....

תשאלו למה - אז אגיד שבדרך כלל אני כותב כאן כשרע לי, כשלא נעים לי.

הפעם, ולא מיוזמתי, אני כותב כי טוב לי, כל כך טוב לי! ואני מקווה שעוד יילך וישתפר - ממש אחרית הימים 😉.

 

כיף לי כשהיא רחוקה וגורמת לי להתגעגע, כיף לי כשהיא רחוקה וגורמת לי אושר, כי היא, יש לה תחושות, מדהימות, מדוייקות.

ומחר, מה יילד יום? התחושות שלי חזקות, טובות, בטוח יהיה כיף. אני רק צריך לוודא שיהיה לה כיף לפחות כמוני.

לפני 4 חודשים. שבת, 27 באפריל 2019, בשעה 16:56

איזו שאלה הייתם שואלים את השולט/ת/נשלט/ת המיועדים שלכם כדי להחליט עד כמה תהיה התאמה בינכם?

שאלה אחת ויחידה שתהיה חורצת הגורלות עבורכם.

 

*ברור לי ולכם כי יש הרבה שאלות ותשובות וסייגים ופרמטרים ושלבים להתאמה כזו, אבל נניח שבשלב כלשהו טרום או במהלך התקופה הראשונית של ההיכרות הייתם צריכים להחליט על סמך השאלה הזו - איזו שאלה היא תהיה?

 

לפני 4 חודשים. שישי, 26 באפריל 2019, בשעה 10:00

במשך תקופה ארוכה - שנים לא מעטות - דחיית סיפוקים הפכה לחלק מחיי.
אין טעם לבחון ולדון איך היא השפיעה על חיי היומיום במשך התקופה ואיך השפיעה על ההווה. מה שבטוח, שהיא נבעה ברובה מבחירת הרע במיעוטו ולמדתי לבלוע אותה למרות טעמה המר.


דחיית הסיפוקים שלי כיום היא שונה לגמרי. זוהי דחיית מאוויים והתפרצותם, שליטה בתשוקות שבאה מההבנה שמישהי קובעת את הקצב. מההסכמה שהיא תקבע את הקצב גם אם זה גורם להורמונים שלי להתפתל כשהמח מנסה לשלוט בהם ולמנוע מהם להתפרץ.

היא יודעת שזה קשה לי ומחייכת לעצמה בשביעות רצון. היא לא יודעת עד כמה זה קשה לי, אבל היא תרגיש ברגע שתאפשר לי לתת להם דרור.



לפני 5 חודשים. שבת, 6 באפריל 2019, בשעה 08:29

תכלס

יורד השבוע לאֵילַת - עבודה

 

הייתי רוצה

לרדת שבוע לאַיֶּלֶת - בהתנדבות

 

לפני 5 חודשים. שלישי, 19 במרץ 2019, בשעה 05:55

לפעמים צריך להוריד את מסיכות היומיום, להביט היטב במראה, ואולי לגלות אהבות ישנות

 

תאזינו

תקראו את המילים

תהנו ותשמחו