בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי החגים

יש רעיון ויש כוונה, אבל לא בטוח אם ומתי יתממשו.
אל תעצרו נשימה בציפיה, אלא כאשר תקראו כשאכתוב.
לפני שבוע. 7 בפבר׳ 2020, 14:38

למה אני "אחר"

כי כולם אחרים - כל אחת ואחד מאיתנו הוא שונה בדרכו

אבל אני כאן "אחר"

כי אני בטח לא "שולט" ואף פעם לא הייתי

כי אני גם לא "נשלט" כי בתוך תוכי לא הייתי כזה

אני בלתי ניתן לשליטה כי אין לי רצון וצורך להישלט

ביומיום אני קשה לניהול (וזה לא אומר שמה שצריך להתבצע לא מתבצע בזמן ובצורה המיטבית)

ובפנטזיה אין לי הרצון להיות מנוהל

 

אני "אחר"

כי הצורך שלי הוא גופני ומנטלי

כי הצורך שלי לא רגשי

 

שבת שלום

לפני 8 חודשים. 3 ביוני 2019, 10:48

יש כאן מישהו - bondman - ליתר דיוק,

שאמר את זה לפניי וקורא לבלוג שלו: " בקצב שלה".

 

אז תודה לך,

כי הקצב שלה - לך יש את ההיא שלך ולי את ההיא שלי - אבל הקצב שלה הוא הקצב הכי נכון.

 

 

לפני 8 חודשים. 2 ביוני 2019, 19:27

חשבתם פעם מה פשר המשפט הזה פרט למשמעותו המילולית?

עבורי זה פשוט "טעם של עוד".

 

כן, לפעמים צריך מנוחה (בין פליק לסטירה),

אבל בסופו של יום, לא שבע ממנה, יש לי טעם שלה, טעם של עוד.

לפני 9 חודשים. 11 במאי 2019, 16:10

היא לא אמא שלי

למרות שהיא אימהית בצורה הכי נהדרת שיכולה להיות

 

היא לא אשתי

אם כי היא מתחילה לתפוס מקום בלבי ושואפת ליותר מתשומת לבי

 

היא לא הבת שלי

אבל אנחנו מדברים לא מעט על הרבה נושאים יומיומיים שמעסיקים את שנינו

 

היא משחררת כשצריך

והיא מהדקת כשזה נכון

היא חברה

והיא מלכה שטווה את קוריה סביבי במומחיות

ואני.... נקשר אליה,

נאחז ברצועה כדי לא ללכת לאיבוד כשהיא משחררת,

שמח כשהיא מהדקת,

נאבק בקורים המתעבים סביבי, אבל נהנה ממגע המשי שלהם

 

 

לפני 9 חודשים. 30 באפר׳ 2019, 18:38

המשוגע בטוח שהוא שפוי

השפוי יודע שהוא שפוי גם

כי אף אחד לא בוחר להיות "לא נורמלי" והשיגעון הוא יחסי, ממש כמו החריג והשונה.

היום חוויתי שפיות 

היום נהנתי במחיצתה של המדהימה

הבנתי כמה היא קשובה ושקולה במחשבתה

כמה היא "שפויה" במעשיה.

 

לא שחשבתי אחרת לפני כן, אבל תמיד נעים לגלות את המעלות הטובות שבאדם, גם כשבהגדרת הקשר היא השולטת.

 

תודה למדהימה שאני שלה.

לפני 9 חודשים. 29 באפר׳ 2019, 21:47

זכיתי,

במה שייחלתי לו,

הרי אני משוייך כדת וכדין.

תהליך שהתחיל לפני מספר שבועות, והבשיל בהדרגה, ברגישות המדהימה של המלכה שהביאה אותי עד הלום.

 

ומכאן, מעכשיו, ממשיכים יחד, לקטוף את הפרי הבשל הזה ולעשות ממנו מטעמים כמו שהיא יודעת ושנינו אוהבים.

לפני 9 חודשים. 29 באפר׳ 2019, 16:21

וכמעט נפלתי.....

תשאלו למה - אז אגיד שבדרך כלל אני כותב כאן כשרע לי, כשלא נעים לי.

הפעם, ולא מיוזמתי, אני כותב כי טוב לי, כל כך טוב לי! ואני מקווה שעוד יילך וישתפר - ממש אחרית הימים 😉.

 

כיף לי כשהיא רחוקה וגורמת לי להתגעגע, כיף לי כשהיא רחוקה וגורמת לי אושר, כי היא, יש לה תחושות, מדהימות, מדוייקות.

ומחר, מה יילד יום? התחושות שלי חזקות, טובות, בטוח יהיה כיף. אני רק צריך לוודא שיהיה לה כיף לפחות כמוני.

לפני 9 חודשים. 27 באפר׳ 2019, 16:56

איזו שאלה הייתם שואלים את השולט/ת/נשלט/ת המיועדים שלכם כדי להחליט עד כמה תהיה התאמה בינכם?

שאלה אחת ויחידה שתהיה חורצת הגורלות עבורכם.

 

*ברור לי ולכם כי יש הרבה שאלות ותשובות וסייגים ופרמטרים ושלבים להתאמה כזו, אבל נניח שבשלב כלשהו טרום או במהלך התקופה הראשונית של ההיכרות הייתם צריכים להחליט על סמך השאלה הזו - איזו שאלה היא תהיה?

 

לפני 9 חודשים. 26 באפר׳ 2019, 10:00

במשך תקופה ארוכה - שנים לא מעטות - דחיית סיפוקים הפכה לחלק מחיי.
אין טעם לבחון ולדון איך היא השפיעה על חיי היומיום במשך התקופה ואיך השפיעה על ההווה. מה שבטוח, שהיא נבעה ברובה מבחירת הרע במיעוטו ולמדתי לבלוע אותה למרות טעמה המר.


דחיית הסיפוקים שלי כיום היא שונה לגמרי. זוהי דחיית מאוויים והתפרצותם, שליטה בתשוקות שבאה מההבנה שמישהי קובעת את הקצב. מההסכמה שהיא תקבע את הקצב גם אם זה גורם להורמונים שלי להתפתל כשהמח מנסה לשלוט בהם ולמנוע מהם להתפרץ.

היא יודעת שזה קשה לי ומחייכת לעצמה בשביעות רצון. היא לא יודעת עד כמה זה קשה לי, אבל היא תרגיש ברגע שתאפשר לי לתת להם דרור.



לפני 10 חודשים. 6 באפר׳ 2019, 8:29

תכלס

יורד השבוע לאֵילַת - עבודה

 

הייתי רוצה

לרדת שבוע לאַיֶּלֶת - בהתנדבות