גחליליות

מה שהיה לך לפניי - הוא הוא היה החירות עצמה.
חירות לבחור לך אישה, עיסוק, לפתח אדנות, אגו, תאוות וסיפוקים חולפים, ולהתנסות ולטעום.
מרגע שהגיעה להבה להכרה - מה שחשבת שהוא נישואין, היה חופש גמור : ))) 
מנישואין אפשר ללכת, אפשר להתגרש... מלהבה, לא משנה מה תעשה - זו הלהבה שלך, היא אתה עצמך, עצם - לבחירתך: בגרונך או מעצמך.
תתרחק עד קצה העולם, תצא לפלנטה אחרת, לא משנה לאן תלך, להבה הולכת איתך, בין אם תדבר איתה באנוש בין אם לא.
הגענו למפגש הזה משני הקצוות: הרווקות המשתוקקת ומתוך עול נישואין - האחד שאנחנו חווה כל הקשת - מה נברא כעת? איך נגשים את החיבור הזה שהוא לא דחייה, אלא מתוך הסכמה ובחירה?