שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין השכל לרגש

על החתום, שלכם באהבה (לא באמת)
&#@.
לפני חודש. ראשון, 16 ביוני 2019, בשעה 21:56

באחת מהשיחות הראשונות שלנו, שאלתי אותך לגבי מילת ביטחון. הסתכלת עליי, ליטפת את פניי והשבת שאין דבר כזה כאן. 

מודה, עד שהכרתי אותך לא הרגשתי צורך במילת ביטחון, גם כאשר היא ניתנה לי הנהנתי בידיעה שאין ולא יהיה לי שימוש בה. 

ואז אתה הגעת (יותר נכון, אני הגעתי אליך) ועירערת אותי. כל מערכת החוקים שהספקתי לסגל לעצמי התמוטטה לי כמגדל קלפים רעוע ובחיפוש אחר עוגן מייצג מצאתי את צירוף המילים המושיע: מילת ביטחון.  

קלטת אותי במהירות, עוד לפני שקלטתי את עצמי. יודעת שמרכיב דומיננטי באישיות שלי זה הרצון לרצות, יודעת (בדיעבד) שגם אם המילה תינתן לי לא יהיה בכך שימוש. אז מדוע רציתי אותה? 

*

אחד מהמשחקים האהובים עליי עוד מתקופת הגיל הרך זה המשחק "נראה מי יישבר קודם", זו תחושה ממכרת להתאפק ולנצח בשל כך. הידיעה שבאיזשהו שלב יגיע הרגע בו הצד השני יתייאש/יוותר/ ו/או יתפשר החזיק ותיחזק אותי. אחת מחוויות השליטה המוקדמות ובוסריות שלי כללה סשן מכות מתמשך, כל מספר רגעים נשאלתי האם אני זוכרת את מילת הביטחון שלי. השאלה הזאת הפכה את החוויה לתחרות מי יישבר ראשון, והיה ברור שזו לא תהיה אני. השימוש לא עניין אותי, עניין אותי לנצח, עניין אותי לעמוד בכל מה שיינתן לי גם במחיר חציית גבולות. רציתי להגיע לרגע בו היד תתעייף ותחדל מלהכאיב ואכן, הרגע הגיע. איתו גם הגיע סיום ה(יענו) קשר. 

אני חושבת שרציתי מילת ביטחון לא בכדי להשתמש בה אלא בכדי להראות לך לי שאני לא משתמשת בה. מין תחרות ביני לבין עצמי (או מולך?) של מי יישבר קודם במסע החדש שאני הולכת להיכנס אליו.  סוג של עוגן שאני יודעת שהוא קיים אם רק אחפוץ בו. ידעתי שאני מול פרסונה שנמצאת מעליי (בכמה בחינות), הדבר הלהיב אך הלחיץ אותי וחידד את רצוני בעוגן בו אראה לי או לך אני לא כל כך יודעת שאני  בלבל שלך, באי שימושי במילת הביטחון. די מטופש, אבל כזו אני, לפעמים, מולך.

איתך הכל מההתחלה היה אחרת והכרחת אותי להכיר ולבטוח בך בלי המגננה של מילת הביטחון. איתנו, ביננו, העוגן היחידי זה אתה והביטחון שלי בך.  הרגשתי זאת היטב בהצלפות האחרונות, הצלפות הניתנו ללא יעד מדיד, לא היה למה לחכות אלא רק להיות ברגע שאתה מצליף וברגע שאתה מחליט שזהו. לראשונה, הרגשתי את עצמי לא צריכה את המנייה, לא צריכה את העוגן החיצוני, אלא צריכה אותך ונמצאת בשבילך, אדוני שלי. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י