פורק כל עול

אפצח בווידוי! אני מציץ לא׳ בפייסבוק ובאינסטגרם חייב להביט בה שוב ושוב....

א׳ היא שילוב נדיר של ראש אנליטי גוף של דוגמנית ספורט אילוסטרייטד ופנים של מלאך.

עבורי היא סוג של גביע שמניחים על מדף קטן בחדר ומביטים בו בנוסטלגיה, תזכורת להישג בלתי נשכח.

הרגעים המתוקים איתה היו חוויה אירוטית שלקוחה מסרט   נוטף תשוקה.

היה לה רק באג אחד קטן.... קרה כמו גוש קרחון ארקטי.

נטולת רגש או יכולת הבעה רגשית, סציופטית במלא מובן המילה.

ניסיתי עליה כל מניפולציה שכתובה בספר הכל!

קרח קשה .... אני נשבע שיש מצב שהיא רובוטית מין שנשלחה מהעתיד.

היא נשארה לי במוח כמו חיידק. הכיבוש הכי לא כבוש..מחלה סופנית.

ואולי טוב שכך... כשאני מביט בתמונותיה המרהיבות אני נושם עמוק ובולע רוק.

מאנטי מוחלט הפכתי למאמין.

על מה אני מתבסס ?! בעיקר תחושת בטן...

ספקן ציניקן שכמוני אנליסט שלא מאמין ללא ראיות, עובדות ונתונים חקורים.

בשנים האחרונות חקר העולם שסביבי קיבל תפנית.

הפכתי ביקורתי מאוד ובעיקר כלפי עולם המדע המקובע והשמרני.

ד״ר מייקל ניוטון היה פסיכולוג ואיש אקדמיה שגילה במהלך טיפולי ההיפנוזה שלו ממצא שהכה אותו בתדהמה.

הוא החליט לשתף את העולם האקדמי שתגליותיו למרות שהיה חשוף לפגיע במוניטין ובקרדיט המקצועי.

הנפש לובשת גוף בתוך העולם הפיסי אבל למעשה הדבר משול לילד שמשחק במשחק מחשב סימילטיבי ובוחר לו אווטר.

בעוד עשורים ספורים משחקי המשחשב יהיו כל כך משוכללים שלא ניתן יהיה להבדיל בינם לבין המציאות.

לי אין ספק שיהיו כאלו שיעדיפו את דמותם הממוחשבת על זו הממשית, ואם זה תלוי בהם יעדיפו להתממשק למשחק ולוותר על חווית החיים עלי אדמות.

זו תהיה הוכחה ניצחת לקיומם של מימדים נוספים ביקום. למעשה אותו ילד שמשחק באווטר שלו הוא הנשמה ביקום רב מימדי שבו כולם משחקים במשחק המריונטות.

אני רוצה לבתק את בתולייך שוב ושוב.

לתור אחר מקומות עלומים בראשך ולחדור.

להפוך כל חרדה לקרום רקמות שברירי ולקרוע בעונג.

תדממי את פחדייך ממך, תני להם לטפטף על הרצפה למרגלותי.

רק בפעם הראשונה תוכלי להרגיש אותך.

רק בפעם הראשונה יתחברו יחדיו גוף ונפש.

רק בפעם הראשונה שוב את בתולה.

אני ממשיך לנסות...

לנסות לעצור את המטוטלת רגשית שלי.

לעצור את הזרימה על קו פרשת המים.

נראה שככל שאני קרוב יותר לנקודת האיזון המושלמת כל הטיה קלה מורגשת שבעתיים.

אצלי כל חוויה רגשית ומשמעותיה מעובדות בחדר ניתוח אנליטי במטרה לתור אחר סיבה.

הראש מבין שזה תהליך מתיש ומייאש... ועדיין זו התמכרות ממנה קשה להתגמל. 

חושב הרבה על אהבה ללא תנאי ... שלי את עצמי.

פרדוקס קשה מנשוא - אם אוהב ואקבל את עצמי ללא תנאי לא אשאף להשתפר ולהתקדם.

אם אמשיך במרוץ שבו רק אני משתתף לא אמצא לעולם נחת.

לא נוח לי וההכרה שגם לעולם לא יהיה לי נוח מתחילה לחלחל... 

אני צריך ללמוד לאהוב ללא תנאי את חוסר הנוחות והשקט שלי... כמו היפה שלמדה לאהוב את החיה.

יש אינטימיות של מוכר וברור יציב וצפוי.

זו אינטימיות מנחמת כמו שוקו חם, עוטפת כמו שמיכת פוך.

חסרונה הוא בנוחותה.

קשה באינטימיות הזו לגלות צדדים חדשים על עצמנו. החשש מלזעזע את במרחב הבטוח הופך משתק.

יש אינטימיות של זרות מוחלטת, אי וודאות, סקרנות מהולה בחשש.

זו אינטימיות מעוררת מרגשת היא מפגישה את הדימיון עם המציאות במפץ עוצמתי.

יתרונה הוא בעלמותה.

היא מאפשרת לנו להשיל מעצמנו קליפות שבכל מקרה אחר צמודות לנפשנו כשיריון קשקשים.  

הפרדוקס הוא שאינטימיות מהסוג הראשון לעולם לא תתאפשר להתקיים במחיצה אחת עם האינטימיות מהסוג השני... 

מנפלאות הנפש.

את רוצה לגעת בגביע הקודש שלך.

לחוות תמהיל מגוון אך מדוייק מכל קצוות הרגש.

מקום עלום חמקמק עטוף סודות שלך עם עצמך.

את רוצה לחלוק אבל מתקשה להבין איך..

אמון, אינטימיות, לסמוך, להכיל - את יודעת שזו רק שאיפה שלרוב מתרסקת מול מציאות נוקשה.

כל שנותר הוא להתפשר ללא קץ... ולחלום בתקווה.

את רוצה אגדה אך מסתפקת בחיים עצמם.

גראנט אטקינס הוא השף הכוכב של מסעדת אליניה בשיקגו.

המסעדה נבחרה לטובה ביותר בצפון אמריקה!

שף הוא אומן שמשתמש במזון ליצור חוויה רגשית לאורחיו (כן כן אורחים לא סועדים..).

לגראנט יש טכניקות רבות של בישול מולקולרי והגשה יוצאת דופן אבל הדרך בה הוא מקבל השראה קשורה בהשראה ויזואלית ווקאלית תחושתית כל ההשראות מגיעות מכל קצוות הקשת החושית למעט אחת.... טעם!

גראט חלה בסרטן הגרון ששיתק את בלוטות הטעם על לשונו...

לשף המוביל בעולם אבד חוש הטעם.

גאון הוא אדם שאיננו חושש ממגבלותיו להיפך הוא הופך אותן לעוצמתו הכמוסה.

בתאבון (מתגעגע למסעדות שלנו...תחזרו בבקשה).

ערב ערב אני שולח מבטי לשחקים לתור אחר סימן.

משואה בוהקת, עלומה לבנה מפלחת שמיים שחורים.

ערב ערב את מחכה לאביר סורר, באותות מצוקתך אינו מבחין.

את כולך את מגייסת להאיר בכל כיוון, לצעוק את צעקתך באפלה שוממת.

ערב ערב התקווה נמוגה.

ערב ערב היאוש גובר.

ערב רב של יתמות.

ערב נוגה.

אין דברים כאלו!! מנגב את הריר...

שם בקצה של איתני הטבע שוכן השקט המוחלט.

הספירלה נוצרת כששני כוחות פועלים האחד כנגד השני.

הטבע שואף לאזן ולייצב.

החור השחור הוא צירה המרכזי של הגלקסיה.

עין הסערה היא הנקודה בה הרוח שוכחת במרכזה של סופת ציקלון.

קרקעית הים היא בסיסה האיתן של מערבולת מים.

התנועה הסיבובית היא מחזה מהפנט ואולי כי חייו הסוערים של אדם הם מערבולת ריגשית מתמשכת לאורך חייו עד הרגע בו הוא גווע לנקודת הדממה המוחלטת.

המוות.