שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפי דרישתו

נרשמתי לאתר לפי דרישתו. על מנת לקרוא,לכתוב, ללמוד. איני חדשה בעלם הבדסמ אבל איתו זה שונה
לפני 6 שנים. 6 בפברואר 2018 בשעה 19:33

קבענו שעה...אני איחרתי ב 15 דקות...רק 15 דקות! וכמו מטומטמם גם השארתי את הפון בבית בטעינה!!

הוא לא מדבר...לא כועס..לא צועק...

תמיד ג'נטלמן, פותח את דלת הצימר...אני נכנסת, שומעת את הדלת ננעלת מאחוריו...השתיקה כה רועמת...הלב דופק...איחרתי, מה יהיה עכשיו...

מסתובבת אליו..רוצה להסביר...לבקש סליחה...אבל הסטירה סובבה אותי חזרה! עפתי על המיטה!

הלחי צורבת...הראש לא מצליח להתרכז...הלב דופק...

הוא מתיישב על גבי, אני בקושי נושמת, מושך בשער ומרים את ראשי, לוחש לי באוזן " מה היית עושה לעובד שלך שמאחר רבע שעה ולא מודיע? אה, מה היית עושה לו זונה קטנה? בטח היית מזיינת אותו! "

קם...תחת למעלה ציווה...קיפלתי את ברכי והרמתי את התחת. הרים את השמלה וממש קרע את החוטיני!

כה רגישה הייתי ששמעתי את הרוכסן שלו נפתח...ואז הוא חדר לתחת שלי! בבת אחת! בפראות!

צווחתי מכאב! שקט שיהיה ציווה.

ואז הוא יצא...נסוג...סגר את המכנס...

תתפשטי ציווה, ומהחדר יצא. מהר השלכתי מעלי את השמלה, הייתי בלי חזיה ואת התחתון הוא כבר קרע.

שומעת את האוטו נפתח...דלת הרכב נטרקת...האזעקה מופעלת...והוא נכנס חזרה....ביד אחת צרור חבלים ביד השניה אותו שוט זדוני ודק!

אני מפחדת, מתרגשת, מתחרמנת...הפה יבש...הלב דופק...אני מרגישה את הרטיבות שמצטברת בין רגליי...

תחת למעלה ציווה שנית...את הידיים שלי מתח לאחור וקשר מאחורי הברכיים...כך שאני מין מקופלת...שוכבת על הפנים והתחת למעלה.....שמעתי אותו מתפשט....ואז...מים זורמים במקלחת...ככה נשארתי והוא מתקלח...מחשבות רצות כמו באוטוסטראדה....

 

(המשך יבוא...חייבת לצאת למרפסת...להרגע...סיגריה...או שתיים)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י