לפי דרישתו

אדון יקר שלי...שכבר לא שלי...

לאחר תקופה שלא ביקרתי כאן

סוף סוף אוזרת אומץ....להכנס ולהוריד את הקילור...

כל הזמן חושבת...מקוה...מפנטזת...כואבת....

ואז המציאות מכה על פניי...

המרחק הפיזי בינינו...

כבר לא אהיה שלך...

כבר לא אהיה איתך...

את ידיך לא אחוש עוד...

את מילותיך באוזניי כבר לא אשמע..

היית שם בשבילי גם בטוב וגם ברע...

עם כל המגבלות של שנינו...

כעת...רק המיילים נישארו....והזכרונות...

אהבתיך.....