לפני 5 שנים. 22 באוגוסט 2019 בשעה 18:14
אז אני מגיעה למרכז לאיזה שבועיים לערך.
למרות שעם עזיבתי ביקש לנתק כל קשר, יותר קל נפשית, מין זבנג וגמרנו...
ביקשתי, התחננתי, בכיתי...רק שיסכים לקבל אותי לתקופה שבה אני כאן.
הסכים!!!!
מאז הלב דופק! הרטיבות מתפשטת לי בין הרגליים, כבר שמתי פד!
כל כך התגעגעתי, לשבת בחיקו, לחוש את ידיו מלטפות, לשמוע אותו לוחש לאוזני...
לשמוע אותו פוקד, לחוש את את אצבעותיו, את שפתיו
לטעום אותו, לשמוע את השוט מפלח את האויר
להרגיש מסומנת! לחוש אותו מנשק כל סימן בגופי.
ביקשתי להתקלר כאן לתקופה הקצרה.אמר שזה יעלה לי... מכירה אותו ויודעת מה מצפה לי, ובכל זאת את הקולר בכלוב אענוד בגאוה.
