זומנתי לפגישה עבודה,
הופתעתי שגם עוד גברת הגיעה,
בחורה יפה, חתיכה, מאוד מרשימה והתברר שגם חכמה, פלפלית ואסרטיבית, בדיוק כמו שאוהב.
הבנתי שהיא יועצת לבעלים.
פגישה מאוד טובה,
בסיומה שנינו יוצאים.
היתה כבר שעת צהריים,
שאלתיה אם תרצה לסעוד יחדיו,
היא חייכה והסכימה.
יושבים אוכלים, נפתחים,
ישר מספרת שהיא גרושה...מבררת אם גם אני,
וככל שמספרת על עצמה חש כמה היא מדהימה,
אשת עסקים מצליחה,
אמא במשרה מלאה,
מספיקה כל,
ממש גיבורת חייל.
כל אחד מספר על חייו,
היא ישר נפתחת לפני, מספרת על חייה, קשייה,
מחייכת..."יש לך יכולת הכלה, אתה יודע להקשיב, מרגישה איתך כאילו מכירים שנים"...
אני כמובן נפתח, עד גבול מסוים,
והיא מפרגנת, התרשמה מהתנהלותי, מקצועיותי,
כאחת היודעת להתלבש...פירגנה גם על לבושי,
ומוסיפה ש: "נראה שאתה בחור טוב" (כבר לא יודע אם "בחור טוב" זה פירגון...).
פגישה מעולה שנראה שיהיה לה המשך...עסקי (בלבד !),
ואני יצאתי מהורהר,
אם רק היתה יודעת כמה סוטה שאני,
האם גם אז היתה מעריכה אותי ?
ממש לא בטוח...