לפני 4 שנים. 5 בינואר 2020 בשעה 17:19
איך לדעת מה נכון לעשות?
ללכת עם הרצונות או עם הלב?
קשה בלי בדסם במערכת יחסים ונילית...
אבל גם נורא לי לבגוד.
מה אעשה... מה אעשה...
התשוקה גוברת... אך האהבה גם.
החיים הרגילים ופחות
מחשבות. מצבים. כאבים. נהנים.לפני 4 שנים. 18 בספטמבר 2019 בשעה 10:50
חזרתי כדי לרשום בבלוג. כי זה חסר לי.
עכשיו יש לי אומץ גם לרשום פה את הסיפורים שלי, פנטזיות בפרטים.
אני חייבת לבטא את עצמי איפה שהוא, אז למה לא פה? במיוחד שרוב הסיפורים הם ארוטים.
אז שלום לכולם והמשך יום נפלא
לפני 5 שנים. 12 בינואר 2019 בשעה 17:38
פוסט לא יצירתי ולא מעניין.
מנסה לרשום את הפוסט בפעם השנייה.
זה הדיכאון או שזאת אני האמתית? לא רוצה כלום ואף אחד? שום דבר לא מעניין ולא מחרמן אפילו טיפה?
קשה לי להחליט האם למחוק את הפרופיל פה ואת הכול פה. כי לפה אני בורחת מבדידות ושיעמום, שהם בעצם אותו דבר אצלי.
אני לא יודעת מה לעשות ולהחליט.
אולי אני סתם בכיינית וכו? אבל... אבל בלי אבל.
אני סתם מוציא עצבים על אנשים והם סה"כ מחפשים את השריטה שלהם.
לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 22:48
ו... למה הגעתי לאחר כמעט שנה בכלוב? לזה שאני א סקסואלית שמפחדת ומבחיל לי לחשוב אפילו על מין.
האם יש מקום למישהי כזאת בכלוב?
זאת באמת שאלה שאני רוצה למצוא תשובה עליה.
שלא תחשבו, אני לא מאשימה פה מישהו מהכלוב. פשוט קרה מה שקרה וחוויתי מה שחוויתי.
לפני שנה הייתי הרבה יותר פתוחה ומעוניינת בפגישות, עכשיו אני לא יוצאת מהבית, לא לחנות אפילו, על אילו פגישות ניתן לדבר? *צחוק עצוב*
יתכן שזה זמני, ואולי זה הקבוע החדש. אינני יודעת.
אבל הרגע שהכי מפחיד אותי עכשיו זה שאני מגיע לנקודת הבדידות שאין לפנות ו/או לצאת ממנה.
I need help
לפני 5 שנים. 24 באוקטובר 2018 בשעה 14:17
מה אני?
שולטת? לא. אני לא מספיק בטוחה בעצמי..
נשלטת? לא. אני לא מוכנה שיגידו לי מה לעשות ..
אז מה אני? מי אני?
אולי אני פשוט אני?
יאסו מהכלוב.
אני צריכה עזרה.
לפני 5 שנים. 19 באוקטובר 2018 בשעה 17:01
אז הנה אני. קטנה-גדולה.
עייפה שרוצה להנות. עייפה שרוצה להעלם מפה.
שישי בודד במיוחד. זרוקה על המיטה וחולמת על יד שתראה לי את העולם, ותראה לי מה זה להנות.
למה אני בכלל רושמת לפה?
כי אני יכולה. תשובה ככ ברורה.
תקחו אותי מפה, אבל לא סתם, תקחו אותי עליכם. ללב. לנשמה.
תביאו לי את האוויר האחרון אחרת אחנק למוות.
לפני 5 שנים. 7 בספטמבר 2018 בשעה 20:09
תמיד כשאני מוצאת מישהו שאני מוכנה לבטוח לו, הוא מאבד עיניין בי.
סטוץ, אהבה, דדי, או כל דבר אחר. כל פעם מחדש.
למה? מה עשיתי לעולם הזה? כל פעם שאני באמת רוצה, ומוכנה... זה קורה? למה??
וכאשר אני לא מעוניינת או לא בוטחת בבן אדם הם נדבקים כמו זבובים לגופה.
למה? למה זה כזה מעצבן ועצוב?
אולי כשכבר השיגו לא מעניין? או מה? אני לא מבינה.... למה לעזאזל אז בכלל לנסות... אולי פשוט לוותר ולהיות לבד?
לפני 5 שנים. 27 באוגוסט 2018 בשעה 15:43
הדדי אישוז רק מתעצמים.
חייבת דדי.
חייבת להרגיש את התחושה המכסה הזאת, כמו שמיכה.
חייבת להרגיש את ידיו עליי.
חייבת את השליטה.
איפה אתה אבאלה?
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 22:19
לפני 5 שנים. 6 ביולי 2018 בשעה 15:25