החיים הרגילים ופחות

ממזמן לא רשמתי בבלוג

ממזמן לא הייתי עם גבר

ממזמן לא הרגשתי נגיע

ממזמן לא הרגשתי.

אז עברו כמעט 3 שנים מאז שהיה לי מגע עם גבר, או בכלל מגע מיני עם אדם.

אני כבר שכחתי מה זה נגעיות נעימות במותניים, בצוואר, בגב...

מעניין למה עדיין לא נפגשתי עם אף אחד? אני בעצמי לא יודעת לענות על כך.

ואז שהייתי בלוויה ההיא, מאז שאיבדתי אותה, לא מרשה לגעת בי לגבר כלל, חוץ מחיבוק שלום קל. אני נרתעת מכל מגע, אפילו מקרי.

צריך לקיים יחסי מין אם מישהו ולראות מה יצא.

אולי משהו בי השתבש? 

הזבובים מרגישים מוות עוד לפני שהיצור מת.

כי כאשר הוא גוסס כבר יש ריח של מוות באוויר, המיקרואורגניזמים כבר מתחילים את עבודתם והזבובים מצטרפים.

החיים נגמרים עוד לפני הסוף.

מרתק ואכזרי בו זמנית.

^{_{בא לי להקיא מכל המחשבות והקולות בראש. כמה אפשר.}} 

איך?

איך אפשר להתגבר על הפחד לצאת עם אדם מעניין? להכיר?

או שזה גדול עליי... אם אני בקושי יכולה לצאת מהבית.

אני רוצה חוויות, ניסיון, לצבור ידע מעניין, להנות לעזאזל.

להזדיין לעזאזל!

מה לא בסדר איתי? למה דווקא אני? 

לא סגורה על עצמי עם אני מוכנה לזה

מצד אחד זה מושך אותי, מחרמן אותי, ואני פשוט מתה על מגע ידיו ולא רק החזקות והמנוסות.

אך מצד אחר זה דוחה אותי, לא בשבילי, מפריע ולא מתאים.

ומה לעשות עם זה?

יחסי משיכה דחייה... לא רק בספרות מסתבר.

המצב מוזר.

המצב לא מאובזר.

והמצב פיזדץ נאחוי.

^{(אבל פאק אחרי שנתיים ומשהו בלי זין בחיים מתחיל להיות לא אכפת מי מה מו, ולא שואלים שאלות.)} 

למצוא את האדם שלי?

יותר מסתם סקס קינקי נוסף

יותר מסתם "שולט" שלא יכול לשלוט אפילו על עצמו.

לעזעזל. בא לי רגשות.

בא לי לאהוב, המילה המפחידה כן, לאהוב....

לאהוב

למה אני צריכה להיות לבד. 

נמאס... 

כמה עוד אחזיק מעמד? 

פשוט רוצה לסגור את העיניים ולשכב על החזה שלך, להרגיש את הריח שלך, את הלב הפועם, את החום ופשוט להרגיש... 

בטוחה. 

https://hentaifox.com/gallery/40381/

נחמד. 

מעניין אותי עם יש מישהו שיאהב את המוח הנדפק שלי.

כל התמונות שלי.

הראש מסתחרר.

המחשבות כבר לא קיימות.

האור שבחדר כבר לא מאיר.

לא רואה כלום.

חושך. 

כרק הגעתי לפה לא ידעתי מה אני מחפשת או האם אני רוצה לחפש בכלל.

עכשיו הבנתי סוף סוף שאני כן רוצה ריגושים וחוויות, מקווה למצוא פרטנרים לכך.

תהיו אנשים, בבקשה. 

אין בשביל מה להילחם כבר.

אין.

אין.

אין.

ולא יהיה,

למה שלא אפגע בעצמי?

ולמה כן לפגוע?

מה לעשות כשכבר לא אכפת?

שאלות שלא יהיו לי תשובות עליהן בקרוב.

עולם רקוב ומסריח. 

לעזאזל איתכם, חיות בלי טיפה של מחשבה, אין לכם מקום בעולם הרגיל... אז באתם לפה?

חיות תמיד ישארו חיות.

לחדור. לזדיין. להכניס.

בלי טיפה מחשבה זה הופך לאקט חייתי וחסר עיניין.