"כמה אני אוהב אותך פייה קטנה שלי..."
"כמה?" את שואלת אותי. את אוהבת כשאני מספר לך עד כמה אני אוהב אותך.
"את הת'יה שלי" אני עונה לך.
"הממ... האימא של אלת הירח היוונית?" את משוויצה בשכל החריף שלך, הסיבה שבגללה אני כל כך נהנה להכאיב לך כשאנחנו יחד.
"סוג של, בייבי", אני מחייך אלייך, מהדק את הלפיתה שלי בזרוע שלך ומרתק אותך למיטה עם המשקל שלי.
"המדענים אומרים שהירח נוצר מהתנגשות ישירה של גוף שמיימי עצום עם כדור הארץ לפני מיליארדי שנים. ושמעוצמת ההתנגשות התנתקה חתיכה מכדור הארץ שכמעט הפכה לעוד לאסטרואיד שמשייט לו במערכת השמש, אבל הוא הספיק לתפוס אותה בעוצמת כוח המשיכה החזק שלו. והחתיכה הזאת מלווה אותו מאז, מסתובבת מסביבו, נעלמת ומופיעה כל כמה זמן. לגוף השמיימי הזה הם קראו ת'יה. את הת'יה שלי. ככה אני אוהב אותך בייבי".
את כל כך אוהבת כשאני קיטשי איתך...
ולי זה עושה טוב