לפני 5 שנים. 24 בפברואר 2019 בשעה 21:17
אני נכנסת לכאן וקוראת אוֹתְךָ....טוב, לא ממש אוֹתְךָ אלא אוֹתְךָ-האחר, בניק אחר.
משרטט מחשבות חופשיות.
תעתועי נפש.
משאלות.
כמיהות.
געגועים אליה.
במילים ורגשות שניתן לבטא רק כשבטוחים שאף אחד לא קורא.
ואני יודעת שכל המילים והרגשות שנאמרים ועוברים ביננו הם חלף מבחינתְךָ לגעגועים אליה.
והם לא לגמרי שם.
והם לא עד הסוף.
ואני חושבת. ומרגישה. ונפגעת. ומקהה את החושים שלי.
ואני בעיקר שואלת האם באמת אפשר יהיה להמשיך עם הידיעה הזאת?
תוכל?
אני לא בטוחה.
