סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ב-‏ZONE של כתיבה.

לפני 3 שנים. 23 במאי 2020 בשעה 11:21

זה עיבוד שלי ושלו עלילה שהתחילה במסדרונות , תאים אפלים .

זיכרון שלא נגמר.

זה סיפור על גילוי לא מודע של אומץ והיסחפות 

זהו מסע פנימי של התפתלות , התפתחות.

עלילה עם נקודות מפנה מפתיעות ובילבול בין מציאות לדמיון .

שפע של סמלים שרק מזינים את הסקרנות שמתגברת ואת

הנסיון להבין מה עומד מאחורי זה .

 

מיכאל אנדה (כותב הספר ״הסיפור שאינו נגמר״) כך הוא כתב:

״אין לי מושג כיצד יום אחד התחלתי לכתוב סיפור להנאתי הפרטית בלי שאדע מה יהיה המשכו וסיומו… ככל שהמשכתי בכתיבה נטוותה ההרפתקה כמעט מאליה, וכשסיימתי אותה – והנה לפניי ספר...״

בפאנלים ובראיונות נשאל אנדה לא פעם על אודות מה שעומד מאחורי היצירה, אבל סירב להציע פרשנות. "פרשנות טובה", אמר, "היא הפרשנות הנכונה, ללא כל קשר לשאלה אם היא משקפת את כוונות הסופר".

 

אז לסיפור שלי אין פרשנות  , הפסקתי לחפש אותה.

ובכלל זו הגישה שלי לחיים.

את הדמויות בסיפורים שלי אני בוחרת בקפידה ומשם כבר

מגיעה הפרשנות, או שלא.

היא דינאמית . משתנה כל הזמן ומותאמת למה שנכון לי, לנו.

רק כך אני יכולה להיות באמת נוכחת , להינות מהחוויה .

 

                   

                    **כל אחד ודרקון המזל שלו**

RedAnarchy - מעייף לחפש כל הזמן משבצת.
הבנו כבר שאין לנו, הקושי הוא של האחרים.
לפני 3 שנים
לונדון - הפרשנות היא תמיד אישית לכן חסרת ערך
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י