z , c ושאר ויטמינים

שוב חזר החורף,
מרטיב את מרחבי נופי,
שוטף את שבילי ליבי,
במקום דמעותיי שיבשו.

שלושה חודשים חלפו
ואני מתגעגעת
מתגעגעת אלייך
שפחה אהובה,
מתגעגעת נורא.

מנסה לפרוט לפרוטות
את אותם הדברים
אליהם אני מתגעגעת,
אך אלה אינן כלל פרוטות,
שוות הן חיים מלאים.

אני מתגעגעת לחיוכך,
לאור בעינייך שמשקף את אושרי,
למגע ידייך ולשונך,
המלטפים את גופי מבפנים.
מתגעגעת לחיבוק שלי את גופך,
ושלך את שלי, ושלנו.

מתגעגעת לרוך מגעך,
למול עוצמת כאבך תחתיי.
גם לזה מתגעגעת אני,
לצחוקך השובב עת מכה בך שוטי
כאילו את לי אומרת
שכמה שלא אכאיב לגופך,
את נשמתך אני רק מדגדגת.

מתגעגעת למבטך הזנותי
עת אני לתוכך רוכבת,
בוטשת בפראות חייתית
ואת למולי מחייכת.
מתגעגעת לחריטת ציפורניי
לסימון גופך כשלי.
לטעם שפתיי ושיניי על בשרך,
לריח גופי הנטמע בגופך,
למראך המגרה – הנשי, הזנותי,
למשמע קולך שאוהבת אותי.

אוהבת את הגשם.
אוהבת את הקרירות
שעוטפת את גופי.
אוהבת את הריח,
הריח המשכר
של האדמה התחוחה.
ריח של טרי,
של רענן.

עוצמת את עיניי,
לחיי רטובות,
מתוקות-מלוחות.
הרוח מרעידה את כתפיי
בשריקתה המתייפחת.
ידיי עוטפות את חזי,
בחיבוקך החסר כל כך.
שיניי נושכות את שפתיי
על לשונך ובין שפתייך שאינן.

הרעם מתפוצץ לתוכי
מחזיר אותי אלינו
עת טפח הגשם על גגנו,
והבריק הברק בעינינו.
עת סערו רגשותינו
בסערה חורפית
של אהבה שלא תכבה.
בינינו אש קמין נצחית
מלבה את חום ליבי.
בלהט פנימי רוחש,
צינה חורפית סביבי.

***

ד' נאזק אחר כבוד לכסא יפני מרופד, כך שידיו צמודות לרגליו בחלקו המוגבה, ורגליו פשוקות ושעונות על חלקו הנמוך יותר. תנוחה מצוינת שהביאה את ישבנו הלבנבן למיקום בזווית האידיאלית מבחינתי. ליטפתי את עור ישבנו החלק. והבהרתי לו בהפלקה חדה שלוותה בלחישה על אוזנו שאני מתכוונת ליהנות ממנו הערב והרבה. ד' חייך. סיכמנו על מילת קוד ("שחור").
מרגע זה שקעתי למרחב האינטימי שלנו, מתעלמת מקיומה של הסביבה הפעילה, וטרחתי על האדמת ישבנו ושכמותיו של העקוד תוך שימוש בשוטיי השונים ובידיי, מלווה את ההפלקות בנגיעות עדינות מצמררות, חשה את חום עורו העולה תחת ידיי.
לאחר שצבע עורו נעם לעיניי ולמגע ידיי שמתי כפפות, סיככתי בג'ל וקיוויתי בליבי ובקול שהבחור לא מכין לי הפתעות. ד' מלמל משהו במבוכה, שרק את המילים "חצי-בתול" הבנתי מדבריו. זה הספיק לי.
בדיקה רקטאלית התחלתית גילתה שהשטח פנוי ממוקשים לא צפויים, ושהחגיגה שלי הולכת להיות מושלמת. אצבעי חדרה בקלות, מזהה את הערמונית המלאה. עיסיתי את הבלוטה תחת אצבעי מספר שניות, מבחינה בגניחותיו ובתנועות אגן מתפתלות של ד'. גיליתי על אוזניו שהפעולה שהוא חווה נקראת חליבת ערמונית, והרגעתי אותו שהתחושה שהוא חש בחלציו אינה מרמזת שהוא צריך לשירותים. מאחר שד' התעקש שהוא כן צריך להתפנות לשירותים, נאלצתי להורות לו להתאפק כיוון ששילמתי ממיטב כספי לשרותיו לשעה שטרם חלפה לה. "כשאסיים איתך", אמרתי לו "תוכל ללכת לשירותים" והמשכתי בחפירות הארכיאולוגיות על ערמוניתו. מילותיו "חצי- בתול" הדהדו בראשי בשעה שהוספתי אצבע שנייה שחדרה בליווי גניחה מגרונו, אך באצבעותיי לא חשתי בהתנגדות של שרירו הטבעתי. "איזה צבע זה עכשיו זונה?" שאלתי מכוונת לבדוק את מידת סבלו למול הנאתי. "שני" ענה, בלתי מובן לחלוטין. "ואיך זה בהשוואה לשחור", שאלתי, מנסה להבין למה התכוון. "אפור" ענה, "אפור כהה". עיקמתי את אפי. "הזונה מסוגלת להרבה יותר מזה" אמרתי, וקיבלתי אישור לכך שהאפור הכהה עדיין רחוק מהשחור.
המשכתי לפמפם באצבעותיי את החור שלו שהכיל את אצבעותיי בקלות, לוחצת ומעסה את הערמונית בכל פעם עד לנקודה שבה גופו אותת לי אי נוחות. לאחר מספר דקות של פמפום אינטנסיבי הרגשתי את גופו נענה לאצבעותיי החוקרות את תוכנו, לקחתי את הדילדו הסגול שלי (23 סנטימטרים רוטטים), והחלתי לנבור בו בפתחו המורחב. ד' הוסיף להביט בי מעבר לכתפיו מידי פעם, אך היה ברור שהוא שוקע לריכוז ברטט שבחלציו. לאחר שהערכתי שכמחצית מהדילדו כבר בתוכו, הנחתי את אצבעי עליו לסמן את מידת החדירה, שלפתי אותו וקירבתי אל פניו של ד'. "תראה כמה אתה נחדר ועד כמה זה היה קל... חצי בתול אתה כבר לא....", אמרתי. "לא יכול להיות" ענה המום. "ועוד איך, ויש עוד מקום", הבהרתי לו את כוונתי, מחזירה את הדילדו לחור המצפה.
"אז איך מרגיש הזונה שלי להערב?" שאלתי אותו בקול מתגרה, כשהדילדו שקע עמוק לתוכו, עד שרק בסיסו מציץ מישבנו. "כן, הזונה שלך, רק שלך", ענה בלהט. "מרגיש זונה אמיתית, אה?" המשכתי, "כן, מאוד" ענה. "טוב מאוד, ויש לציין, גם זונה טובה, כל כולו של הזין המלאכותי שלי בתוכך" הצהרתי את הצהרת ההון שלי. "אני לא מאמין" מלמל, "את מדהימה קווינסי" ביטא.
חייכתי אליו, מפליקה על ישבנו, נהנית מאפקט ההפתעה.
"ועכשיו משלמדת איך זה להיות זונה שלי, בעמלי הקשה, הגיע הזמן שגם תתאמץ קצת בשבילי" ציינתי. שלפתי את הדילדו, הוריתי לו לנקות אחריו את הסביבה ולהתקרב אליי על ארבע.
התיישבתי על הספה, חשה כל גיד וכל בוהן ברגליי, חיבקתי אותו והודיתי לו בתשובה לתודתו שלו.
"הוריתי לנ' לחלוץ את נעליי, הגשתי כף רגל אחת לד' ואת השנייה לנ' והתענגתי על הפינוק הכפול לו זכיתי. בשלב מסוים הייתה לי תחושה שד' מתעייף מעט והוריתי לנ' ללמדו איך עושים זאת נכון. יש לציין שהשיפור בביצועים היה מיידי.
לאחר דקות ארוכות של עינוג אספתי את ד' לחיבוקי, ליטפתי את גבו, נהנית מחלקותו ורכותו.
ד' הסיר את כיסוי הפנים מעליו, חושף בפניי לראשונה את פרצופו.
חשבתי לעצמי עד כמה זה לא היה נחוץ לי עד לאותו רגע. פשוט נהניתי ממנו כגוף המתמסר להנאתי, ללא כל סקרנות לגבי מראה פניו (למעט עיניו שהרבו לחייך אליי כל הערב). היה בכך משהו שונה ומעניין כשלעצמו.
ד' חיבק אותי שוב והתנצל על שעליו לפרוש מהמסיבה בשלב הזה (4 לפנות בוקר).


***

לאחר שד' פרש, הבחנתי בר' שטופל כל אותה עת ע"י ט' מוטל על אותו ספסל שד' פינה זה מכבר. אותתי לט' על רצוני לסייע לה. היא הגישה לי את הקיין ושתינו חיממנו את ישבנו למשך מספר דקות. ט' שימנה את חריץ ישבנו ועברה לטפל בישבנו של ר' בסטראפ שלה. מראה ההנאה שלה בזמן האקט היה חוויה בפני עצמה.
לאחר מכן עברנו למשחק חום-קור כשאני מטפטפת שעווה צבעונית על גבו וט' מטפטפת במקביל מים קרים.
אהבתי את התפתלויותיו של ר' למגע המנוגד של המים והשעווה תגובה שהכרתי כבר מהפעמים הקודמות בהם "טיפלתי" בו. אלא שלאחר מספר דקות הקור השתלט על גופו של ר' מה שסימן את סיומו של הסשן ותחילתו של האפטר קייר בכיסוי במגבות וליטופי גופו.

***

נ' שצפתה בהנאה רבה בסשנים מסביב נראתה לי לפתע נהנית יתר על המידה. הוריתי לה להתקרב אל הסד, אזקתי אותה אליו, הפשלתי את חצאיתה, אותה קנינו יחד כ-12 שעות קודם לכן, וחיממתי מעט את ישבנה בידיי ושוטי.
הושטתי ידי למפשעתה, וציינתי באזניה שגם מבעד לגרבונים ולתחתונים אפשר להרגיש היטב בבריכה שנוצרה שם.

עבור נ' זו הייתה חשיפה ראשונה לסשן בפומבי. חשיפה שאמנם הייתה קצרה ובלתי חושפנית יתר על המידה, אך בהחלט צעד ראשון בביטחונה להתמודד עם החוויה החדשה.

***

6 בוקר, התקפלנו משם, בקושי עומדות על רגלינו.
הגעתי הביתה עייפה אך רצוצה ומחויכת מאוזן לאוזן לאחר מסיבה נהדרת וחוויה מהנה.
מחכה בכיליון עיניים למסיבת הפמדום הבאה, במהרה בימינו ובקרוב!

יש ערבים שהם פשוט הנאה צרופה, מתחילתם ועד סופם. אתמול היה ערב שכזה.
הגענו נ' ואני לנו-לימיטס מעט מאוחר מהמתוכנן ומיקמנו את תיק ציוד הזדון בארונית.
ראיתי את ר. נאבק עם הפאה שלו והצעתי לו את עזרתי. "את קווינסי?" שאל אותי גברבר שלגופו עטה חוטיני בלבד, ועל פניו צעיף שחורים שגזר בו גילו רק את עיניו. "כן" אמרתי, והוא הציג את עצמו כ"ד'" שטרח וקרא את כתביי בפורום. חייכתי אליו, ובליבי החלטתי שהוא מוצא חן בעיניי מספיק כדי לבלות איתו את זמני הערב.
עברנו, הסאבית שלי ואני, לאולם המרכזי, שתינו משהו לספתח, פטפטנו עם החברים הותיקים ששמחנו לפגוש שוב ואז קלטתי את ד' כשהחוטיני בידיו, מתחמק לאזור האחורי, עקבתי אחריו במבטי וכשקלטתי שהוא עומד ללבוש את תחתוניו ניגשתי אליו ושאלתי למה הוא מתחבא פה. הוא ענה מגומגם מעט שהוא לא בטוח במקומו ובמה שהוא עושה ושהוא מבולבל. אחזתי באברו החשוף והובלתי אותו בו כברצועה לאזור המרכזי. משהגענו לחלקו השני של האולם שאלתי אותו אם הוא מתחיל להרגיש יותר במקומו ופחות מבולבל. הוא הנהן בחיוך. הנמכתי את ראשו אל עבר נעליי והוריתי לו להודות כראוי.
לאחר שליקק את נעליי ואת שוקיי בתודה, הובלתי אותו ברצועה שאלתרתי על גופו (אברו הקטנטן), אל חדר הסשנים, שם הושבתי אותו על ספת העיסויים כשגבו אל הקיר, ושלחתי את הסאבית שלי, נ', להביא לי את התיק הזדוני ושתייה. תוך שאני צובטת את פטמותיו ומתעללת קלות גם באבריו הלא מוצנעים, שאלתי אותו לגבולותיו. בין לבין הוא גם הזכיר את אהבתו ל-CBT ואת ניסיונו הדל באנאלי... 'יאמי', חלפה בראשי המחשבה, 'הנה אחד שאפשר ליהנות איתו!'. בינתיים הגיעו אביזריי, שלפתי את האטבים והתחלתי לעצב את הקטנצ'יק מחדש בקישוטים מקוריים. משהנחתי בשורה 13 אטבים לאורך הצעצועון (הבולבולון וביציותיו) הבטתי בהנאה ביצירת המופת שלי. זקור למשעי (על כל תריסר סנטימטריו)! מצדיע לי! חייכתי אליו...
ניגנתי על האטבים בידיי לצלילי המוזיקה שברקע, נהנית מקול תיפופם, צירפתי לחגיגת הנגינה את התותחת לניגון על האטבים ועל ירכיו המפושקות, נהנית מעוויתות ההנאה והכאב המתחלפות על פניו.
הבחנתי שהוא עוקב אחרי פניי ומבטי ללא הפסקה, חייכתי, מודעת לכך שחלק ניכר מהנאתו הוא הבעת ההנאה שמרוחה על פניי בכל אותה עת.
החלטתי לבדוק את תגובותיו לאטבים בפטמותיו שהיו עתה רגישות למגע אצבעותיי לאחר התעללותי בהן בצביטות ומשיכות. סידרתי את כל 13 האטבים בשורה אופקית מפטמה אחת לשנייה וגם שם בדקתי את טיב הצליל המופק מנקישות אצבעותיי ומגרונו המתענה.
גונבה לאוזניי השמועה שמכירת העבדים עומדת להתחיל. מכיוון שד' התכוון להציע את עצמו למכירה, סיכמתי איתו שלאחר שיסיים את הסשן "המכור" יחזור לשרתני בחינמות, אבל כשעלה לבמה, לא לפני ששימש לי כסא להניח על גבו את ישבני עד לתחילת המכירה, החלטתי שברצוני להשתמש בו בלעדית הערב, והצעתי מחיר מופקע של 15 ₪ תמורת ישבנו החלקלק והלבנבן.
ד' היה שלי לשעה הקרובה ולשארית הערב שהיה כעת בעיצומו.



<המשך יבוא>

איך כמו חומר בעירה
ששופכים למדורה,
את מציתה בי להבה
שכמעט כבתה בקרה.

איך כמו שמש חמה
ששולחת את קרניה,
את מפריחה בי ניצנים
שכמעט קמלו בשממה.

איך כמו זרם חשמלי
שעובר בחוטי הנחושת,
את מעבירה בי זרמים
שכמעט נותקו בחושך.

איך כמו חום האהבה
שפועם בגלי תשוקה,
את מעוררת את ליבי
שכמעט נצמת בגעגוע.

רוצה לצעוק
אך הקול לא בוקע מגרוני,
רוצה לבכות
אך הדמעה לא משתחררת מעיני,
רוצה לנשק
אך שפתיי אינן נעות,
רוצה לחבק
אך גופך מגופי רחוק.

ולמרות זאת חייכת אותי,
מרחוק, בדממה,
העלית אותו מתוכי,
מהבטן עמוק,
דרך הגרון החנוק,
אל עיניי,
אל שפתייי,
ועטפת אותי בו כחיבוק.
מחייכת.

עשיתי סדר בארונות לפנות חלק מהג'אנק שהצטבר בשנים האחרונות, ונתקלתי בקלסר ששמרתי מלפני שני עשורים...
רבאק 20 שנה!
שמרתי בו טקסטים שריגשו אותי,
שירים ששירבטתי על צטאלעך (פתקיות כאלה, שמי שומר אותן עשרים שנה??).
איזה כיף היה לעלעל בקלסר לקרוא בשירבוטים, להזכר.... ממש נוסטלגיה ....

בין היתר נתקלתי בקטע שהעתקתי בזמנו, בכתב מעוגל וילדותי. לא זוכרת מאיפה העתקתי את הקטע - מאיזה שהוא ספר, קטע שכתב ישראל חברוני . קראתי בו והתרגשתי כמו בפעם הראשונה. התרגשתי והעליתי. תהנו.

אני רוצה אותך בכל, בחיוכך, בעצבונך ובשמחתך.
רוצה אני כי תביט אלי ולחלוחית בעיניך השקופות,
אני רוצה כי תתעצב מעט אל ליבך, ואחר - פשוט תחייך.
אני רוצה שחיוכך יקרן, ועימו יפרחו הצמחים שעמדו סגורים עת נעצבת.
אני רוצה לראותך מתכופף אט אט אל כותרת הפרח שלרגליך,
ומלטף בעדנה לעליו הירוקים הפשוטים.
ואחר תלטף את האבנים והאדמה העורגים למגע ידך.
ושהאדמה תספוג דמעה קטנה מדמעותיך ותצמיח דשא ממטר נשמתך.
אני רוצה לראותך מקפץ מסלע אל סלע, וחיוך של אושר נסוך על פניך הענוגות,
כורך זרועותיך סביב גזעו של עץ עתיק יומין וחג סביבו עד יבכה מאושר.
אני רוצה לראותך מבדר שערותיך והן מתנפנפות ברוח, גלים גלים, כשדה שיבולים זהובות.
אני רוצה לראותך יושב על פסגת הגבעה ועיניך נשואות אל האופק, אל זריחת החמה.
אני רוצה שתקרב אלי אט אט על בהונות רגליך ותלטף את שערותיי המסומרות עד שיימוגו.
אני רוצה בהבל פיך והולם ליבך ורננת נשמתך,
ברעד קל של אצבעך הקטנה,
ועיניך עצומות אל חזי הרוגש,
אני רוצה בך את זריחת החמה, את הפרחים והסלעים, הגאיות וההרים,
אני רוצה בך את העולם בזרועותיי.
אני רוצה כי תדליק את הנר ברדת חשכת פתע על עולמי,
ותשב לאורו כשפניך נוגים, נסוכי חיוך של עצב,
ואש הנר ירצד על אפך, יאיר את צווארך מתוך כתפיך.
אני משתוקקת לראות את חזך נע ברגשת ילד מאושר,
ועורך הבהיר מאיר את שמי הליל האפל.
אני משתוקקת להקשיב לקולך, עת שיר אהבה יולד מפיך,
ושפתיך הרכות תשלחנה צפורי שיר לשוט ביקום,
עד כי עיניי שיבשו תיטופנה דמעות.
אני רוצה כך פשוט לאהוב
פשוט לאהוב,
לאהוב..... פשוט.

לראות אותך
ולו רק לדקות ספורות
לראות את חיוכך
לראות את מבט עינייך
האיר את ליבי
בשטף אור נוגוהות
פועם ומרטיט.
לראות אותך,
גם אם מבעד לעדשה,
היה כמו להחיות
ימים סוערים
רגשות והרגשות
שמעולם לא דעכו
רק הוסטו מעט ועוממו
מפאת הגעגוע.
לראות אותך
בין חיים לשינה,
העצים והדגיש בי שוב
את אותה התחושה
שכל מה שאני רוצה,
הוא לראותך אותך.
לאהוב אותך.
מקרוב.
בקרוב.
מאוד.

לאחר דקות ארוכות של ליטופים שהתפתחו לליקוק שוק רגלי החשופה, הוריתי לילדון המתוק לקום ולחזור אל מסגרת המתכת אליה נאזק בזריזות. כיסוי עיניים הונח על עיניו, ונגיעות שוטי החזירו את הצבע ללחיי ישבנו ואת אברו לזקיפות מלאה.
ידידי המסייע הגיש לי גלגל כאב קוצני. טיילתי בו על גופו של האזוק מעלה מטה על גבו, לאורך ורוחב חזו, יורדת את בטנו השטוחה אל מפשעתו, לאורך ירכיו הפנימיות, ומעלה אל אברו המתוח.
פיו שלא היה חסום מיהר להשמיע גניחות הנאה זנותיות למשעי.
לטיפות ידיי בלבלו את חושיו במקביל לגלגל הכאב והתחלפו לתפיחות הולכות ומתחזקות על ישבנו ושריטות על גבו וכתפיו שהאדימו את עורו בדוגמאות נאות.
לקחתי לידי את המחבט האהוב עליי שנקרא בפי הסופגים אותו "רשעון" והתחלתי לחבוט בישבנו הרגיש ממילא. גניחותיו התחזקו והפכו שוב לצעקות כאב והנאה. גלגל הכאב שמשיך לטייל על גבו במקביל רימז לי בהתקרבי איתו לאזור חריץ ישבנו על הגירוי הרב שהוא חווה באזור זה.
"הזונה רוצה לקבל בתחת" ציינתי בקול.
הנהון ראשו הבהיר לי שצדקתי.
החלפתי את הרשעון בשוט רכיבה גמיש, והצלפתי על ירכיו על ישבניו, על כתפיו ועל זרועותיו.
גופו נענה לשוט בריקודו המפתה.
אברו התחיל לטפטף.
"הזונה מיוחמת" ציינתי, "מיוחמת, ויוצרת שלוליות" המשכתי, והגברתי את מבוכתו בטפטוף מים על אברו המרוגש תוך ליטוף חריץ ישבנו.
"בוא נראה את יכולותיה האנאלית של הזונה המיוחמת" אמרתי והתחלתי לנתק את אזיקיו ממסגרת המתכת והובלתיו לספסל המרופד. ברכיו הונחו על המושב התחתון וגופו על המשטח העליון כך שישבנו הובלט באופן מגרה וחשוף. ידיו נאזקו לווים שבצידי הספסל.
שלפתי זוג כפפות ואת ג'ל הסיכה, מרחתי את אצבעותיי בו, וליטפתי את חריץ ישבנו.
הפלקות ידי השנייה החזירו את הצבע ללחייו, בעוד אצבעותיי מתחילות להרחיב את חור ישבנו. אצבע ראשונה חדרה בקלות, ואחריה השנייה.
"הזונה מורחבת היטב, ואפילו נקייה" ציינתי בסיפוק.
ראשו הנהן בשתיקה.
אצבע שלישית חדרה בחדות ומגרונו נפלטה גניחה.
"הזונה אוהבת שאני מזיינת אותה, אה?" שאלתי על אזנו.
"כן המלכה" ענה.
העברתי את האצבעות על הערמונית, מעסה ומגרה אותה, נהנית לראות את תגובתו המטפטפת.
"אני צריך לשרותים" מלמל במבוכה.
"אתה לא. זה הגרוי של חליבת הערמונית" הסברתי והמשכתי בעיסויה.
"את מלכלכת את השטח זונה" נזפתי בו והחדרתי אצבע רביעית.
"זונה גמישה קטנה, תחזיקי את הנוזלים שלך בפנוכו"
"כן המלכה, אני אשתדל" ענה, וראשו התרומם מעל הספסל מנסה להציץ מתחת לכיסוי העיניים מסביב.
הסטירה שנחתה על לחיו הראתה לו על מורת רוחי.
"זונה חצופה. אם הייתי רוצה שתביט לכל עבר לא הייתי שמה לך כיסוי עניים. נכון?"
"כן המלכה, אני מצטער". ענה בבושת פנים.
למען האמת גם אני הבטתי סביב, והופתעתי לגלות שקהל הגברים שסבב אותי במרבית הסשן התדלדל.
פוחדים על התחת שלהם כנראה, חייכתי לעצמי. או שמא זו השעה המאוחרת.....
"תשתוק ותתרכז בחור-תחת שלך" הוריתי לו, והמשכתי לנבור.
לאחר זמן מה שחררתי את הזנזונת המזדמן מאזיקיו, ועברתי לשבת על ספת המועדון. ליטפתי את ראשו וכתפיו עד שחזר למציאות, חיוכו המרחף עדיין מרוח על פניו.
"הייתי רוצה לעשות מה שתרצי כדי שתהיי מרוצה ממני" אמר לי.
"ויש מה שאתה יכול לעשות, אבל נראה לי שאתה עייף מידי".
"אני לא עייף עד כדי כך" התריס.
"בוא נבדוק זאת, ילדון" הוריתי לו, ויחד עם סאביתי שצפתה כל הערב בשקיקה בסשן הסוער, עברנו לחדר האחר ליהנות עד הסוף....