בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Asphyxia

כשהכאב הוא אוויר לנשימה והחמצן נגמר.
לפני 4 חודשים. יום חמישי, 1 בינואר 2026 בשעה 15:58

אני מרגישה את הסדקים בתוכי. אני רוצה לתת להם. לתת להם להעמיק ולהגיע לשבר ולתת לעצמי להישבר לאינסוף חתיכות. אבל זה כנראה לא יקרה, כנראה אשים עוד קצת מהדבק הזה שמחזיק אותי סדוקה אך בחתיכה אחת, הדבק הזה שאני אפילו לא יודעת ממה הוא עשוי, וככה אני אמשיך להיסתובב בעולם. סדוקה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י