שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דמיון מרוכז

לפני 4 שנים. 14 בספטמבר 2020 בשעה 21:50

ישנם כלבים מכל  הסוגים ,זנים, גבוהים, אכזריים, וכאלו שהם כלבי שעשועים אבל כל זמן שמדובר בייצור האמיתי אזי כבוד לכולם כל אחד והעדפותיו.

כשמדובר באנשים הקונוטציה משתנת ומיד כל הסופרלטיבים מתחילים לצוץ ושפע של תחושות מתלוות לבן האדם שמכונה כלב.

בעיקר אני בז לאלו שבעיני הם כלבים כנעניים. 

לצערי נתקלתי בכמה מהם בשנה האחרונה .

אז אולי הם נובחים אבל השיירה עוברת .

שנה טובה 

 

לפני 4 שנים. 8 בספטמבר 2020 בשעה 19:06

מסתבר שכדי להגיע לתוצאות רצויות ישנה רק גישה אחת שאין בה כשלונות,

להדק

לפני 4 שנים. 3 בספטמבר 2020 בשעה 5:05

מאבק פנימי שלא נגמר

תוכן או רגש

מציאות או חלום

 

 

לפני 4 שנים. 26 באוגוסט 2020 בשעה 20:47

שם הרחק מהמקום היום יומי ,רווי מחשבות ומעשים שחלקם משתלבים חלקם משלימים ולחלקם  פשוט אין כל קשר ואחיזה לישות עצמה, מתחולל הפלא שמגשים את כל מה שאין לנו. הרגע הזה שבו אנחנו נותנים דרור לכל הפנטזיות באשר הם מייצרים עבורנו את העולם המרתק שנמצא כל כולו אך ורק

מחוץ לקופסא

לפני 4 שנים. 10 באוגוסט 2020 בשעה 18:34

בעיקרון התקופה הזו מייצרת חוסר או עודף תלוי במתבונן.

ישנן אין ספור דרכים לקחת את הסיטואציה להכות בה שורש ולהצמיח עולם מטורף.

חומר למחשבה

לפני 4 שנים. 21 ביולי 2020 בשעה 14:30

אני  אוהב את זה מבעבע מתחת לעור פנימה. רגע לפני ומיד מתפרץ החוצה ללא הבחנה פשוט מציף וטורף את כל החושים ומה שחובר אליהם. דוחף את הקסם הזה לרבדים שרק הם מכילים את העולם הזה שנקרא

שליטה

לפני 4 שנים. 18 ביולי 2020 בשעה 15:38

הגן החשוב ביותר שקיים בנו בבני האדם הוא אותו גן שמייצר את התכונות שמאפיינות ומלוות אותנו במהלך החיים. הבחירה להיות שולט או נשלט היא תוצאה הרבה יותר עמוקה מייצר סקרנות כזה או אחר. עומק השהייה או ההדחקה תלוי בכל אחד ואחת ברצון לקבל ולא להילחם. אין התעייפות החומר.

ניצחי.

לפני 4 שנים. 15 ביולי 2020 בשעה 13:50

בשלב השיח שמהר מאוד גלש לאיזורי הדימומים שאלת חצי בהיסוס חצי בתמימות, כמה אפל זה יכול להיות? חייכתי לתומי, הרי יש אין סוף משפטי קלישאות עד כמה. בעיקר ככל שהמים גועשים יותר, הקצף שנוצר הוא זה המראה עד כמה אפל זה יכול להיות. קיבלת תשובה?

לפני 4 שנים. 10 ביולי 2020 בשעה 14:52

בזמן האחרון ישנה תחושה שהמצב מייצר סוג של ניקוי אורוות.

נראה לי שמעבר לכאוס ששורר עכשיו, אנשים רבים עושים חשבון נפש שנכפה עלינו ברוח התקופה ומשנים לא מעט הרגלים ישנים.

המשפט הידוע שתה ואכל כי מחר ..... משנה פנים היום ומכניס את כולנו לסוג של המתנה לעתיד לבוא.

מהגיגי השבת 

 

 

לפני 4 שנים. 2 ביולי 2020 בשעה 20:37

מסע מפרך לא פשוט, שמאפיין את יייצר האדם להלך באין ספור עולמות תוך כדי השארת טביעות אצבע שלא ניתן לשייך אותם ספציפית מחד אך מספיק חזקות להשאר ולהטביע חותם מאידך. במסע כזה אין עומק אלא נראות ונוכחות על פני השטח סוג של גרפיטי שנמרח לאורך כל הדרך . אם כבר אז כבר אני בעד לתבל את המסע במיגון של צבעים וריחות על מנת להנות מהמקסם שלא יהיה לשוא.