שקט מבורך

למרות הדרמה בשיר הוא לא נכתב 3 פעמיים בכוונה
אלא פשוט המחשב עשה בעיות ולא הראה לי שזה התקבל אפילו פעם אחת
אבל טוב שכן

נשיפה ופעימה אחת נשכחת משפתיך
בזמן שבו אני הולכת לאיבוד במבט עינייך
ביישנית וזוהרת היא דמותך
מרוגש וסקרן הוא חיוכך

חבלים,חבלים מוליכים את דרכך
בשעה שאת אסירה בגופך
אסירה לתשוקתי –אסירה של רצון

יקרתי מה יפים הם תווי פנייך המסמיקים מעונג

בחלומי לא הייתה עיר
לא היה זיהום ולא היו אנשים
רק חול שנמשך עד אין סוף
מתוח כמו בד המחכה ליצירה

בחולות האלו היה אחד מאבות הטבע
היה רק ים וחול
הלכתי מבלי לדעת לאן וחשתי שלווה

במקום הזה היה רק ים רק מדבר
ושמה מתוך החיפוש הופעת אתה
בודד במקום,מחכה

ואז ידעתי
אני לא זקוקה לזיהום
אני לא זקוקה לתענוגות העיר
אני לא זקוקה לאנשים

אני זקוקה רק לך
שתיהיה זקוק לי
עם כל הלב

שלכם להלילה
הגבירה לילי

המחשב הנייד שלי שוב חלף אפליפטיה
לכל מי שטעה מדוע אני עונה במהירות של צב התקוע בטראנס רע

אתמול הייתי הנשיקה הראשונה של מישהי
היא חיכתה זמן רב אני מכירה אותה שנים
ולמרות שאני לא באמת חושבת שניהיה ביחד
אני יודעת שאני לא אתחרט בלב שלה יהיה מקום תמיד נאמן לי
בלב שלי תמיד יהיה מקום לחבק אותה

ומצד שני היום
יש מישהו מסוים כאן
יקר ואהוב
ששברתי לו את הלב, שוב ובלי כוונה

אילו חיים מוזרים
כל מה שאוכל לקוות הוא כי הזמן יעזור לכלונו

הסערה הנפשית שבה הייתי שקוע עד לא מזמן עוברת
כל מקצב החיים מתחיל להרגע
בחיי אני מרגישה כאילו אני האדמה שוב נושמת
מסירה מאלי את הפסולות שנוצרה על ידי האדם
כל שנות הקמלות בטרם עת

כל העצב,כל ההרס
הכל נהרס ומתעצב מחדש
מגלי הקמורים ורעידותי העדינות

אני חייה שוב
אני נצחתי
אך הניצחון האמיתי יהיה לחיות ברגיעה,בשגרה
שתראה מרגשת ושונה כדהרת הסוסים

עוד יש עבודה כו רבה לפני...
מעניין מה סבא זמן מתכנן

והעיניים שלך מסתכלות בי
ומשהו נשבר
זה עיניים רחוקות
שמסתכלות ממכור זר

היכן היה האדם שאהבתי
שהסתכל עלי בחום
היכן האדם שלי?
היכן האגדה שלי?
היכן הגיבור האדום?

סינר תחתון עם תחרה קטנה בצדדים וקצות יפים וצורה מעוגלת
הוא לא גדול במיוחד אז הוא לא יסתיר הרבה

אני אלביש אותו בזה אול יגם בתחתון סקסי
בפפיון על הצוואר שלא ירגיש ערום למעלה
והמנקה אבק עדיפות לגרסה הצרפתית אבל גם הגרסה הגאי-ססגונית
שיש היום בכל מקום תספיק

יום טוב לכם
אני אשאר פה
שוגות במחשבות תמימות על חתולים
ובבן ספצפי מאוד בלבוש מינמלי מאוד
ובכך שהוא יסמיק עוד ועוד ועוד....

זה לא תמיד הולך ביד נוקשה
יש גם זמן לרוך
ועם כל ליטוף שלך עם כל התחבוקות
אני מרגישה שמחה
אני יודעת שזאת הבחירה הנכונה ביותר שבחרתי
ואני עדיין מרחמת עליו

הוא שנשאר בצד מתבונן בי
הוא שמנסה להפסיק לאחוז בי
ותמיד אני חוזרת על מחשבתו משתלטת עליו
לילתיו תמיד מסוייטים בדמותי הענוגה

אז אני יודעת שזה לא היה מתאים באמת
ואני יודעת מה טוב לי
ואני יודעת שאי הצלחה לא היה טוב לשינינו

אבל איך אני לא יוכלה שלא לרחם עליו
הוא שלפני שנים רבות, היה הראשון לאהוב אותי
אהבה שאין בה תנאים...

בדיוק אותה אהבה שממלאת את לבך