כל הפחדים והפנטזיות

הידיים כואבות אבל חייבים להמשיך לשרת. 

מסז' כפות רגליים לגברת שנשכבה על הספה והתלוננה על כאבי הגב וצד הרגל. 

התחלתי לעסות את כף רגלה הימנית בדיוק בנקודה האמצעית שלפני הכריות, האגודל שלי לוחצת מלמטה למעלה. 

שמעתי אותה נאנחת. לחצתי בדיוק על הכאב. יד שניה לוחצת בחלק התחתון מעל העקב. ככה עשר דקות זה בדיוק בכאב, אבל אני מרגיש אותה, שלא יכאב לה מדי. בשלב מסויים כואבות לי כפות הידיים באזור של כרית האגודל. 

חייב להמשיך, אני פה לשרת. לוחץ עוד ועוד על אזורים שונים, בין האצבעות, צד כף הרגל, השריר שמעל הסוליה. היא מעוותת את פניה עם עיניים עצומות, אבל אני רואה שזה עיוות טוב, עיוות של לגעת בכאב. 

ידי עייפות אך אני ממשיך לכף הרגל השנייה. צפורני רגליה תחת עיני, עליהן לק אפרסק.

לאחר זמן מה, שלחצתי ועיסיתי את כל מפת כף הרגל, סיימתי עם כפות ידיים כואבות, מתחתי את האצבעות לשחרורן. 

על ברכי בתחתית הספה. מחכה להוראות הבאות. 

היא עמדה שם לבדה, כוס קאווה ביד, שיער מתולתל שחור. מבוגרת, מעל 60. 

גוף מלא, שריג שחור, משקפים גדולים על עינייה משווים לה מראה תמים, תוהה, מפולבל. 

מכנסיים שחורות, וסנדלים מהן מבצבצות צפורניי רגלייה עטופות בלק אדום.

מביט עליהם מהופנט.

חברה של הציירת.

מדמיין את עצמי בסלון ביתה. סלון מואר יוקרתי. היא יושבת על כורסא וקוראת מגזין. מורידה מעט את משקפיה על האף.

אני על ברכיי בתחתית הכורסא, משפיל את מבטי לכפות רגליה עטופות בסנדלים. אני פושט את סנדליה באיטיות ומניח את כפות רגליה המקומטות והחמימות על השטיח הצמרירי. לאחר מכן פותח פה גדול בזמן שהיא משרבבת את הבוהן הארוכה שלה עם הלק האדום בין שפתותי.

אני מוצץ את אצבעות רגלייה בזו אחר זו, מבריק את ציפוניה עם לשוני, הופך את הלק האדום לבוהק כמו מראה. 

מביט בה מלמטה. היא לא אומרת דבר. ממשיכה לעלעל בדפי המגזין, שקטה וחזקה, יודעת את מקומה.  

מסך מטושטש.

חוזר לתערוכה, בדקתי אחר כך. אמרו שנשואה. גם שייכת למעגל המכרים כך שבכל מקרה כנראה שלא הייתי עושה דבר... הפחד מדבר.
לפעמים יש את המראה הזה שהוא בדיוק מה שעליו אני מפנטז. הוא לא אומר כלום על האישיות או הרצונות של אותה אשה. אבל לפעמים מספיק האיפור הנכון עם שפת הגוף הטבעית החפה מהצגות שהיא כמו דיוקן של מושא הפנטזיה שלי.

גם אם לא קורא כלום, יש בזה מן האלוהות. 

היא נפלאה, סקרנית, יפייפיה, מצחיקה ואני אוהב אותה. 
יש לנו דיבור גלוי על הכל, מצידי יותר, מצידה אני חש שיש לה מחסומים בעיקר בשיחות על מיניות.
היא יודעת שאני אוהב קינקי, יודעת ומאפשרת אבל אני חש שזה לא עושה לה את זה. 

מתסכל. יש לה כפות רגליים נפלאות שמתנדנדות מול עיני והיא לא תבקש ממני להיות על ארבע למצוץ לה אותם.
אם אני מבקש, מרגיש את המבוכה באוויר. אם היא מסכימה אני מרגיש את המבוכה מעלי. לא כיף שבת הזוג לא נהנית.

אז זה תמיד הופך למסאז'. אבל מסאז' הוא פחות מיני בעיני, הוא יותר לעשות נעים לצד השני, אבל אין בו את מהות יחסי השליטה לפחות באיך שזה קורה ביננו.    
קנתה פעם שוט כי ידעה שאני בעניין אבל זה נשאר בארון כי זה פחות מלהיב אותה להשתמש בו. 

אז מדברים על זה, צוחקים, נחמד. אבל תכלס, הפנטזיות שלי נשארות על אש קטנה. 

יחסי המין מצויינים, אבל עם הזמן מרגיש שאני מזניח את הפנטזיה, והיא לא נעלמת, היא באה ודורשת את לחמה.