לפני שבוע. 16 באפריל 2024 בשעה 11:49
הדודה שלי - למי שתהה למה אני מתגעגע
זה היה לפני המון שנים. אני הייתי בן 13 והיתה לי דודה צעירה, ענת שמה, בת 21 או 22 היא היתה סטודנטית ומדי פעם כשהורי נסעו לנסיעות ארוכות היא שמרה עלי ועל אחי הצעירים.
אהבתי להיות איתה ובעיקר אהבתי להביט בה וקצת לפנטז עליה. היא היתה נמוכה, שמנמנה, לא ממש יפה, עם ישבן גדול ושדיים ענקיים ממש ענקיים וצמה שחורה וארוכה עד הישבן שלה. אצלנו בבית היא אהבה ללכת ללא חזייה והמראה של השדיים הגדולים שלה, מתנענעים מתחת לחולצה המכופתרת שלה היה מגרה אותי מאוד.
באחד הערבים כשהאחים הקטנים שלי כבר ישנו, היא הבחינה שאני מתבונן בה וחייכה אלי.
"אתה אוהב להביט עלי?" שאלה
חייכתי במבוכה
"אני רואה שאתה מסתכל על השדיים שלי" אמרה ענת וחייכה אלי "אתה אוהב את השדיים הגדולים שלי?"
לא עניתי
"בטח היית רוצה לראות אותם, נכון?"
החיוך הנבוך שלי ענה במקומי
"הנה, תראה" אמרה ופתחה שני כפתורים בחולצה, משחררת את השדיים הענקיים אל מול עיני הבוהות בה, ללא שום מבוכה.
"אתה רואה? רוצה לגעת?"
בלי לחכות לתשובה אחזה בידי והניחה אותה על השד הגדול שלה
"אתה יכול ללטף" אמרה ועודדה אותי ללטף את השד הענק שלה. חשבתי שאני עומד להתפוצץ מתשוקה אליה, והיא היתה הדודה שלי
"עכשיו אתה תעשה משהו בשבילי" אמרה
"מה שתגידי" אמרתי
ענת הדודה שלי, התיישבה על הספה והפשילה את החצאית הקצרה שלה כשהיא חושת זוג ירכיים מלאים ובהירים
"בוא לכאן" אמרה והצביעה על השטיח שמולה.
ניגשתי בזהירות
"רד על הברכיים" הורתה לי ואני מיהרתי למלא את מבוקשה
ענת אחזה בשיער ראשי הקצר ומשכה את ראשי אל בין רגליה
הרגשתי בשיער הערווה המקורזל שלה, מדגדג את פני אבל יותר מכך, חשתי ברטיבות שבתוך הערווה הסבוכה נוגעת בשפתי
ענת משכה אותי בכוח עד ששפתי דבקו לשפתות הכוס שלה.
לא היה לי מושג מה היא רוצה ומה עלי לעשות
"תתחיל ללקק" הורתה לי
התחלתי ללקק בעדינות וענת הנחתה אותי כיצד בדיוק עלי ללקק וכמה ובאיזו עוצמה
זה נמשך שעות. תמורת מבט חטוף בשדיים הענקיים וליטוף חפוז שילמתי בליקוק אינטנסיבי שנמשך המון זמן.
ה"עיסקה" הזו חזרה על עצמה בכל ערב שהיא שמרה עלי ועל אחי ולא העליתי בראשי את המחשבה שאולי אני מנוצל, שאולי היא עושה בי משהו שאסור לה לעשות, להיפך, חשתי בר מזל שהדודה הסקסית שלי עושה איתי דברים שבנים אחרי בני גילי לא זוכים לעשות
ענת השביעה אותי שלא אספר לאף אחד מה שאנחנו עושים, שלא אספר להורים ולא לחברים
זה חזר על עצמו בדיוק באותו אופן בכל פעם שהורי נסעו (והם נסעו די הרבה) ובכל ערב שהיא שמרה עלינו
זה נמשך קרוב לשנה, עד שענת הפסיקה להגיע אלינו לשמור עלינו, אולי בגלל שגדלתי והורי סמכו עלי שאשמור על האחים שלי או אולי בגלל שעננת סיימה את לימודיה ועברה לעיר אחרת, אין לי מושג
אבל בינתיים, התחלתי להיפגש עם בנות גילי ומשיחות עם חברים התחוורו לי דברים אחרים שעושים עם בנות ושיניתי את ההתנהגות שלי מסוג של שליטה נשית להיפך הגמור, מאז כמעט תמיד אני הייתי השולט באישה שאיתי.
ובכל זאת, אני מתגעגע לדודה שלי ענת
