לפני 5 שנים. 15 ביולי 2018 בשעה 10:56
לכל איש יש שם.
שנתן לו אלוהיו
שנתנו לו אמו ואביו.
אבל את השם שלי. אני נתתי לעצמי
לפני ששיניתי את שמי תמיד אמרו לי שהשם שלי מיוחד.
כי אין אותו לאף אחת.
אבל זה די מגוחך כי במאה שערים או בצפת נותנים אותו לכל בת.
קוראים לי שיר, אבל לא מלידה.
שיר זה השם שמביע את המלחמה היום יומית שלי בגורל.
השם שלמענו בגדתי בישות המסתורית הזאת שיושבת למעלה ובטח שונאת אותי על כך.
כשהחלפתי את שמי הרגשתי שנולדתי מחדש.
רכה כזאת.
ענוגה כזאת.
סוף סוף אני באמת אני.
לא כלואה יותר בשם של מישהי אחרת.
לא מתביישת לשיר יותר בקול רם גם אם הסביבה חושבת שאני מזייפת.
כי אני שיר.
זו מי שאני.
