געגוע,
עצב,
מחוננות,
שאיפה,
הגשמה עצמית.
בלבול,
תהיות,
עינייך החומות,
מביטות,
אל תוך עיני הירוקות.
דמעות,
שקופות,
גולשות אל המקלדת.
עוד מעט יהיה שיר,
עוד מעט,
עוד מעט,
כמעט.
לאט לאט,
לאט לאט,
מוש להט
ויש המון פסיקים,
ואלפי נקודות,
בכל השירים שלנו,
במילים, באותיות,
בין השורות,
עוד מעט ירד כאן גשם,
של דמעות.
עוד מעט תדליקי נרות,
תכסי עינייך כמו האימהות.
וביער שלך צבים וקיפודים,
בלי שום פחד, הכי ביחד.
זה לא נגמר,
לא זה לא.
זה לא.
פשוט לא.
פשוט מוש,
פשוט פשוט.
