סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Serpentine

עֲקַלְּתוֹנִי, מְפֻתָּל
לפני 3 חודשים. שלישי, 30 ביולי 2019, בשעה 15:16

זה מתחיל בהיכרות עם התלויה. נמצא חביבה,  נאה, עם סף כאב גבוה. כמה גבוה? שמונה ומעלה. מזוכיסטית. לאחר היכרות קצרה,  תיאום ציפיות,  וקביעת גבולות ומעצורים ניקח אותה לחדר.

זוגתי תשב ממול בזמן שאני אכין את התלויה. להפשיט עד התחתונים והחזייה, לכפות, לתלות, לקשור לה את השיער כך שלא תוכל להוריד את הראש.

אני שם פלייליסט של אדית פיאף,  La vie en rose יוצא ראשון.  זוגתי מסתכלת עלי במבט רב משמעות. היא מפחדת על התלויה. אדית זה צרות.

-"את מוכנה?" אני שואל את התלויה.
-"כן"
-"אין העברת הילוכים. קשוח כל הדרך כן?"
-''כן''.
-זוכרת איך עוצרים? "
-"כן".
-"יופי".
אני נושם כמה רגעים, ומתחיל לעשות פסים דקים. מנחית אותם מהר,  חזק,  לא משחק. משאיר מעט מאד זמן לספוג ולהתכונן לבאות.  והתלויה עומדת בגבורה וסופגת עוד-ועוד.

*

עכשיו.. אני נהנה להצליף בבחורה זרה בלי סיבה כמו כל אחד\ת אחר\ת בכלוב,  אבל מעבר ללספק סאדיזם, יש עוד משהו שאני אוהב - איך זוגתי 'מתאהבת'  בתלויה כמו ש-'מתאהבים' בגור נטוש במצוקה.
עם כל איוושה שחותכת את האוויר, עם כל הצלפה שנוחתת , עם כל צווחה וזעקה שנפלטת  - זוגתי נקשרת אליה יותר דרך אמפתייה ורוצה לעזור לה, וכמה שאני מכאיב יותר הרצון שלה גדל. אבל אני מחליט מתי היא תעזור לה ואני מחליט שלא עכשיו. עדיין לא.

*

בשלב מסויים אחליט שמספיק ואוריד את התלויה למיטה. אוודא שהיא תרעד ותכאב. - ''אל תזוזו." אני אומר לשניהן. לתלויה, שתישאר לשכב וגם לזוגתי,  שכבר מתה לטפל ולערסל אותה.
אני מביא שמיכה דקה, קרם, מים, ונותן לזוגתי. - "את יכולה לטפל בה עכשיו. נראה לי שהיא תצטרך קרח".  אפטר-קייר זה פחות קטע שלי,  אבל היא אוהבת את השיט הזה, לטפל בגורים וגורות במצוקה, לנסות ללטף כל מה שזז על ארבע או זוחל.


מחרמן אותי לראות איך היא מטפלת בה יותר מהכל.  מחרמן אותי לראות את התלויה נצמדת אליה, מחפשת חום, רכות, ריח, ליטוף, אמפתיה והמראה שלה שוכבת ליד התלויה, מלטפת לה את הראש, מכסה אותה בשמיכה, מורחת לה חבורות, לוחשת לה, מרגיעה אותה.
כשהתלויה מכונסת בעצמה ובטיפול שהיא מקבלת, זוגתי ואני מתקשרים בלי מילים. יש לה חיוך על הפנים כאילו שיש לה גורה שצריכה חום ואהבה בידיים. אני לא מתערב, רק מסתכל. זה הקינק שלה.

 

אני מעניק כאב, היא מעניקה מזור. כאלה אנחנו - Givers.

 

 

 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. שני, 29 ביולי 2019, בשעה 17:38

היא חושבת ושואלת כל כך הרבה. איך, ואיפה, ומה נראה לי על זה ומה נראה לי על זה, ומה אם יהיה ככה ומה אם יהיה ככה ואם וכשככה אז ככה או ככה..

אותי הכי מעניין זה אם אפשר יהיה לעשן.

לפני 3 חודשים. רביעי, 24 ביולי 2019, בשעה 14:10


скотина
(ska-ti-na)
מילה רוסית שמשמעותה  ''בהמת/חיית-פרא", וגם כינוי שקיבלתי.  אני נושא אותו בגאווה.

***

הורחקנו לשבוע מהצ'אט.  למה? כי אם מנסים לעקוץ אותנו אנחנו דוקרים בחזרה עד שיש וידוא הריגה. כאלה אנחנו - יסודיים. רוב הסיכויים שאת רוב הדקירות אני ביצעתי, ותכלס - לא מצטער על אף אחת מהן.  חבל שלא הספקתי לתת עוד כמה.

אני לא מאמין בללכת ולבכות לגננת. על אחת כמה וכמה כשידוע ****לכולם**** שלגננת לא אכפת, וניסיונות קודמים לבקש ממנה עזרה זכו בהתעלמות.


***

הגננת איימה עלינו שנוריד פוסט (בלי שמות) או שהיא תוריד לנו את כל הבלוג (פוסט בלי קללות, בלי שמות, בלי ציטוטים, בלי שום נקודות זיהוי. פוסט על זבוב) -  כתגובה ביטלנו את המנויים שלנו. תהנו מהתמונות של הציצים של סיף כי לא יהיו כאלה יותר.

אני מצפה מספקי שירות שיתייחסו לבעיות שעולות כשמשתמשים בשירות שלהם, ואם הם לא התייחסו, וטיפלתי בבעיה לבד, שלא יבואו אלי בטענות.

מניח שזה עניין של זמן עד שהגננת תדרוש שגם הפוסט הזה יעלם, או שתעלים את המשתמש שלי לגמרי. (***ערוך - לא קרה)

אני אשרוד.  אף גננת עם חגורת צניעות לא תגיד לי מה לעשות.

אחת עם שוט.. אולי. תלוי סיטואציה.

***

''אתם אגרסיבים.. '' - כך אמרה לנו הגננת.

מאיפה להתחיל את שרשור הבדיחות על זה? 🤦🏼‍♂️😂

****


כזה אני, סקאטינה,  לא מתנצל על זה. את השיט הדיפלומטי המעונב תשמרו לעצמכם.

 


Serpentine.

 

 

לפני 4 חודשים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 16:51

סצנה מאתמול

סיף וסרפ על הבר באזור הזוגות. מתקרב דילדוש בודד (ממש אזור זוגות..) - 

 

 

דילדוש: (פונה לסיף): א..
סרפ (קוטע אותו): אל.
דילדוש: רק..
סרפ: אל.
דילדוש: שנייה..
סרפ: אל.

דילדוש מעווה פרצוף והולך.

 

 

 End scene. 

לפני 4 חודשים. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 14:08

ממתין לתשובה מחבר בקשר למסיבה הערב, אין תגובה.  מתקשר לשני, לא עונה.

 

 

פטישיסטים מבוגרים חייבים שנ''צ. 

לפני 4 חודשים. שישי, 12 ביולי 2019, בשעה 05:20

לפני 4 חודשים. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 14:42

לפני 4 חודשים. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 13:24

'אין לי מים חמים בבוקר'  - סיף.

 

לפעמים כל מה שצריך כדי לצאת גיבור-על הוא לכוון את הטיימר של הדוד חצי שעה לאחור.  נשמע קל, אבל עובדה שעד שלא עשיתי את זה - זה לא קרה.

 

לפני 4 חודשים. שבת, 6 ביולי 2019, בשעה 15:13

המזל שלי הוא שאני יותר מצחיק ממעצבן. 

 

❤️

לפני 4 חודשים. שבת, 6 ביולי 2019, בשעה 13:18