בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איפה שמתי את הכתר?!

לפני 19 שעות. 13 ביולי 2020, 12:43

לפני שהערבים היו מוסלמים, פעם מזמן מזמן לפני כ1400 שנים.... הם היו חמולות, כלומר היום הם חמולות עם דת ולפני הדת הם היו חמולות עם מנהגי שבט.

 

מה זה שבט?
זו קבוצה של אנשים שהם בעצם משפוחה אחת גדולה,
ואוי כמה שחשוב לכולנו להבין מנהגי שבט.

 

למה?

כי אי אפשר להכריח ערבים להתנהג כמו אירופאים, או כמו אמריקאים,
וזה לא נכתב מתוך גזענות, ההפך.
זה נכתב מתוך כבוד גדול לבני אדם,
תנו לערבי להיות ערבי, תכבדו אותו כערבי ותפסיקו להכריחו להיות אמריקאי, או ישראלי, או אירופאי,
הוא ערבי, עם כל המטען שזה נושא.

 

אז מה זו תרבות השבט הזו מיס בילי?
מה את מנסה להגיד?
ממממ.... נתחיל מ״למה״?
למה התרבות הזו התפתחה באלפי השנים שבהם ערבים חיו בשבטים?
כי זו היתה דרכם לשרוד, זו היתה דרכם היחידה להבטיח ביטחון לשבט במקום הצחיח והקשה הזה, רוצה דוגמא?

 

דמייני עולם חם וקשוח, שבט נלחם בשבט על איזורי מחיה, על מים, על אוכל.
מי שחזק שורד ומי שחלש מת, ואיך נעשים חזקים?
בשביל לשרוד צריך רשת של ביטחון, ובמי בוטחים?בוטחים במשפחה, כלומר בשבט,
לא בוטחים בכלל בזרים, רק במשפחה וזהו.
המנהיג היה נבחר במבט ע״י הרוב, כלומר מי שהיו מסתכלים עליו הכי הרבה היה הופך לראש השבט, כלומר האחד שסומכים עליו והוא היה זה שמחליט כיצד לנהוג והוא היה זה שקובע לאן הולכים והוא היה זה שאוכל אחרון אם אין אוכל ושותה אחרון אם אין מים,
מנהיג,
שבט.

 

בשביל לשמור על השבט מאוייבים חיתנו את הבנות בתוך המשפחה, עד כדי כך החיים היו קשים ואי היה אפשר לבטוח במי שאינו ״אחד משלנו״.
עד היום זה ככה, אפילו בישראל,
למשל בנגב יש שבט בדואי של חרשים.

 

מי שהואשם בבגידה בשבט, הוגלה למות במדבר ללא מים וללא בגדים,
קוראים לזה: שמאשי מהמילה שמש.
גם הנוהג של נקמת דם התחיל שם, בשבט, אם מישהו רצח מישהו משבט אחר, אז זה לגיטימי לרצוח בחזרה.
וזו הסיבה ידידותי שעבור ערבי שבטי אין זה משנה אם הנקמה תבוצע על תינוק או על בוגר, דם זה דם.
עניין של תפיסה, תעשו כבוד ותבינו תפיסה שונה.

 

אז מה אני מנסה להגיד?

 

האיסלאם היא דת יחסית צעירה, בואו, 1400 שנה זו לא כזו תקופה, ובכל זאת סחתיין על ההתפרשות ברחבי היבשת.
אבל מה? מסתבר שאי אפשר לדחוף דת ולשנות מנהגי שבט.
אז מה עשו? ערבבו את הכל, בדיוק מה שעשו לאינדיאנים בדרום אמריקה, ערבבו להם את הכל.

 

הערבים נשארו שבטיים, הכל נשאר במשפחה והרדיקלים של דת האיסלאם יודעים זאת.
אבל האירופאיים לא.
הם חילקו את היבשת בסרגל ועירבבו חמולות בחמולות והכריחו אותם לציית לראש השבט שאינו ראש השבט שלהם,
יענו כפו עליהם לאומניות.

 

הבנת?

 

כל הבלאגן שקורה בסוריה ובתימן ובעירק זה הכל בגלל החלוקה הזו למדינות שאין לה שום בסיס והבנה במנהגי העולם הערבי.

כרגיל מגיע האדם הלבן וכופה את מנהגיו ושיטותיו על אוכלוסיה שוואלה, לא בקטע.

 

ומה זה עושה? זה עושה בלאגן, ומה עושים כשיש בלאגן?
מחפשים מישהו להאשים.
ומי אשם?
ישראל והציונים.

 

זו שיטה ידועה שמשתמשים בה הרבה, אפשר לראות את אנשי הדת הרדיקלים משתמשים בזה.
כן, בשביל יעני לגבש את המשפחות, החמולות תחת הנהגה דתית, הם שוטפים להם את המח עם השנאה והדת.

 

עכשיו בואו, ג’יהאד לא חייבים לעשות בכח, ואפילו לא חייבים לעשות מיד.
לג’יהאד יש סבלנות ושיטות נעימות כמו ג’יהאד דרך חינוך, ג’יהאד דרך תרבות, דרך ילודה....
יש מלא דרכים לעשות ג’יאהד שלא כוללות חרב.
אבל כשאין לך משפחה וראש שבט אתה לא יכול לעשות ג’יהאד נעים,
יש רק ג’יהאד של חרב.

 

דוגמה הפוכה אפשר לראות באמירויות, שם הכל סבבה, למה?
כי שם האוכלוסיה היא שבט והמנהיג הוא ראש השבט ויש הנהגה שכולם בוטחים בה וזה מאפשר חיים לא רעים.

 

כלומר שדמוקרטיה היא לא נחלתם של כל התרבויות בעולם, הבנת?
מה קשה להבין כאן?
דמוקרטיה היא לא הכוס תה של כולם, בטח לא של הערבים שתרבותם היא כוח ואלימות בשביל השרדות.

 

מי שרוצה להעמיק אבל לא לטבוע, אני ממליצה מאוד להקשיב לדר דן שפטן ולדר מרדכי קידר, אחלה הרצאות.

 

הייתי יכולה עוד לכתוב על מה שקורה בירדן ומה שקורה בעזה ואולי גם על מה שקורה לערביי ישראל האומללים, אבל גם ככה הפוסטים שלי לאחרונה עוסקים בשליטה מכל מיני זוויות הזויות.... נו שויין.

 

 

 

 

 

ערוץ תקשורת שכולו ג’יהאד תקשורתי

 

לפני יום. 12 ביולי 2020, 11:07

לבני האדם יש שלושה מסלולים לייצר אנרגיה, וואלה.
הראשון שאינו דורש התערבות חיצונית, הוא לא צריך כלום והוא מסלול לאנרגיה מהירה שנגמרת מהר מאוד.
השני שמצריך גליקוגן (גלוקוז) והוא נותן עוד כמה דקות בודדות של אנרגיה מרוכזת וחזקה, חמוד.
והשלישי, אייי איייי השלישי....
זה המסלול שמייצר את רוב האנרגיה שאנחנו צורכים במהלך היום, והוא כבר צריך יחס,
כלומר חמצן ואוכל.
המסלול השלישי הזה יכול לפרק גליקוגן, יעני פחמימה אבל גם שומן וגם חלבון, אין לו שום בעיה, זה עניין של טיימינג.
רוב הזמן כשאנחנו עסוקים בפעילות מתונה אנחנו שורפים שומן.
וואלה?
בחיי.
תקשיבי, מולקולת השומן היא מולקולה מורכבת, כלומר שצריך להשקיע בה אנרגיה בשביל לפרק אותה,
אבל מה, אפשר להשתמש בה בשביל לייצר הרבה מאוד אנרגיה,
כלומר משקיעים קצת ומקבלים המון.
אז אם יש זמן ואנחנו לא בלחץ אז למה לא?
יאללה נפרק שומן.
זה תהליך מסובך, כל מיני אטומים צריכים להתחבר עם כל מיני אטומים, חמצן צריך להגיע מהראות ולדחוס עצמו לתוך התהליך והשאריות מתגלגלות למקומות אחרים ושם הן מתחברות שוב למשהו חדש והזבל נישא דרך הדם אל הראות ושם נפלט בנשיפה,
פחמן דו חמצני.


אני שוכבת כמו בטטה על הספה ונושמת ונושפת, הרגלים שלי מפושקות ונעים לי.

 

והעצים בחלון, הו העצים בחלון.... העצים קולטים ממני את הפחמן שנשפתי ופולטים עבורי חמצן,
הרמוניה מעלפת חושים.

 

עוד מאמי, לא להפסיק מותק.

 

אז כמו שאמרתי לבני אדם יש שלושה מסלולים לייצר אנרגיה, הראשון שאינו דורש התערבות חיצונית, מדברים מעט, או בכלל לא.
מזדיינים ולרגעים בודדים וקצרים מאוד מרגישים טוב, אולי נחמה, אולי הפוגה מהבדידות.
עוד אחד שמצריך השקעה מינימאלית של רגש, אולי שיר, אולי שיחה והוא מחזיק מעמד טיפה יותר זמן.
נותן בוסט של הרגשה טובה, השתקפות נעימה של עצמך וזה נחמד שיש קצת רגש,
מעט אינטימיות, לא?

 

אני נושפת ושואפת ולוקחת ביס מהמנגו הנהדר שמטפטף עלי.

 

אבל המסלול הרציני ביותר הוא זה שאינו מפסיק לרגע.
לעיתים הוא נותן במינון נמוך, שורף שומן באיטיות.
מדברים או שלא, מזדיינים או שלא, בוהים ביחד בטלויזיה... אבל הוא איתך כל הזמן.
וכשאת צריכה יותר- הוא עובד יותר,
שורף פחמימה, מתאמץ בשבילך למרחקים ארוכים.
מלקק אותך שעות, מזדיינים עד שיוצא עשן, עד שאת נופלת מהרגליים.
וצריך להשקיע בו, הוא מורכב, הוא צריך תחזוקה שוטפת.

 


את צריכה לאכול בשבילו ואת צריכה לנשום בשבילו, הוא לא יכול מבלי שתתני לו ממה לייצר
עבורך אהבה.
הוא צריך ליטוף והוא צריך שיחה ומבט ועידוד
והוא כזה שיכול לפדל באופניים שעות,
את יכולה לסמוך עליו, להכניס אותו לקצב המתאים ולהמשיך איתו שעות, שנים, אפילו עשורים.
הוא יתן לך הרבה אנרגיה,
מריבות, התפיסויות, סקס של כעס וסקס של שעמום,
סקס מטונף וסקס של נזירים,
תקופה של שתיקה ותקופה של מחמאות, הכל יהיה לך איתו, מהכל וכל הזמן.

 

יש מנגו ויש גם אבטיח, גבינה בולגרית וענבים.... פחמן דו חמצני יוצא לי מהפה וחומק החוצה, אני גונחת ונאנחת ונעים לי.



 

 

 

פורנו

לפני 3 ימים. 10 ביולי 2020, 18:48

בסוף נשארת בבית.
היה איזה רגע שחשבת להתקשר או לשלוח הודעה, התלבטת,
המחשבות נדדו, רצית לשלוח לה שיר והתחלת להקשיב למוסיקה, חיפשת את השיר שיגיד משהו רענן וסקסי, משהו בלי כאב ועם כמיהה
אבל בלי התחנפות,
לא, התחנפות לא באה בחשבון.
למה מי היא?!

 

התחלת לכעוס, למה מי היא?!
בת זונה,
פרה מטומטמת,
סגרת את המוסיקה וחזרת לעבוד.
אבל אז נזכרת בריח של הגוף שלה וזה החזיר אותך למחשבות עליה.
אוננת,
הוצאת את הזין והסתכלת על התמונה שלה, אוננת עליה בישיבה.
העיניים שלה,
הוווו. העיניים שלה.
היא הסתכלה עליך,
היא הסתכלה עליך ואמרה:
״יש לי טובים ממך״
רצית לגמור מזה, הרגשת שאתה עומד לגמור מזה
והתעצבנת,
ממש התעצבנת,
כל כך התעצבנת שמיד הפסקת לאונן.

 

שרמוטה בת זונה, למה מה היא חושבת לעצמה שאתה תגמור ממנה?!
מה היא חושבת שתשלח לה שיר?
מה פתאום!
כלום לא תתן לה,
כלום,
אפילו לא זרע!

 

הלילה נכנס דרך החלון, שט באויר ונע בחדר כמו עשן שחור.
התחלת להרגיש שהוא נמס עליך כמו שלג כהה, נכנס דרך העור וחודר לדם.
הדופק שלך האט משמעותית, נכון?
הדם שלך הפך לשחור וקר וזרימתו היתה קשה
ואיטית וחסרת חיים.

 

למה היא לא אוהבת אותי?
למה היא לא אוהבת אותי?
למה היא לא אוהבת אותי?

 

אבל היא כן, לא?
מה כן?
היא כן אוהבת אותך, לא?

 

הרגשת כל כך חשוף ופגיע, הרגשת כמו כלב קטן ומסכן שאין לו בית.

 

היה לך בית, זוכר?
היה לך בית ואישה וילדים....
היה לך את את כל זה.
זה היה מזמן, ממש מזמן...
אז מה קרה?
מה קרה?!

 

בחדר שבו היית היה חשוך מאוד,
רצית לקום, ממש רצית לקום וללכת ולהדליק את האור.
מאוד רצית אבל האיבר המדובלל שהיה כבר נבול בתוך ידך הימנית סירב להכנס לתוך מכנסייך,
מה זה משנה?
דמיינת עצמך קם ומכנסייך הפתוחים נופלים, דמיינת עצמך צועד ואז נתקל וקורס ונשפך על ריצפת הסומסום המשעממת.
כמה טוב שהמשכת לשבת, כמה טוב,
אם היית נופל ושובר את העצמות לא היה בא איש לעזרתך.
גופתך היתה מתאבנת לבד,
בדד.
היית מכחיל ואז מתפרק ומסריח לבד,
אתה והתולעים.

 

נשמת עמוק וחשבת עליה, כמה שאתה מתגעגע...
פעם היה בבית הזה צחוק וחום ואור רב,
זוכר?
היו ארוחות משפחתיות וימי הולדת וסקס....
היה סקס?
לא היה סקס.

 

זוכר שהיא ביקשה אותך?
זוכר שהיא ליטפה ופישקה רגליה והכניסה את אצבעותיך לפיה, זוכר?
זוכר?!
כמה חבל.

אבל זה יותר מחבל, נכון?

 

כמה שהיית רוצה להרגיש אותה עכשיו, איך היית רוצה להכנס לתוכה עכשיו ולהרגיש בחומה, איך היית רוצה....

אז למה לא בעצם?

אתה זוכר?

היה משהו.... מה זה היה?

 

החזרת את הזין למקומו, רכסת את המכנסיים וקמת להדליק את המנורה.
האור הצהוב נדלק בבת אחת ושטף את החדר והאיר את העולם שלך.
העולם שלך היה בודד ועצוב,
למה אתה עצוב?

למה אתה עצוב?

הרי אלוהים לא קיים ולכן לא יצר אותנו בזוגות ואין חברות ואין תשוקה ואין אהבה, יש רק זימה,
זימה וגועל,
זימה וגועל ובושה.
והאמת היא שכשהיא ביקשה אותך- אתה התייבשת.

 


התייבשת כמו ענף עץ, כמו קיסם, כמו עלה כמוש, התייבשת!
ככל שהיא רצתה אותך יותר ככה אתה התייבשת יותר, נכון?
אתה הרי צייד,
טורף,
גבר גבר,
אתה צריך את האקשן, את המתח את השלילה,
את הניצחון,
אתה צריך את המשחק, את הכיבוש
והיא?
היא היתה צריכה אותך.

 


הבית הדהד בריקנות נבזית, אין כלום במקרר ואין כלום בלב,
נשארת עם עצמך ועצמך לא משהו.

 


מישהי התקשרה, ראית את שמה מהבהב על המסך, היא נחמדה,
היא לא אני אבל היא נחמדה.
תענה לה,
תענה לה ותזיין אותה.
נו, למה אתה מחכה?
תצאו לשתות, תרדו לים, תשבו על החול ותכניס לה אצבע מתחת לשימלה.
היא תגנח בעונג ותפתח את הרוכסן שלך והלשון שלה תהיה חמה, הפה שלה יהיה רטוב,
נו, תענה לה.

 


בסוף נשארת בבית, היה איזה רגע שחשבת לשלוח לי הודעה,
לבקש ממני לחזור הביתה,
לשלוח לי שיר,
משהו נעים וסקסי,
שיר שיגיד שאתה מצטער ושאתה לבד ומתגעגע.

 

 

 

 

 

 

 

פעם לא ידעתי שכל מה שצריך בשביל לא לבכות זה להרטיב את הקרש.

 

 

לפני 4 ימים. 9 ביולי 2020, 17:06


ענבל פיזרו נולדה משותקת בשתי רגליה, בגיל חמש היא נכנסה לבריכה ובגיל 12 היא כבר השתתפה בתחרויות, ילדה מוכשרת.
שחיינית פראלימפית כמוה יש מעטות, לאתונה היא הגיעה כשהיא היתה בת 16, שם היא זכתה בכסף ובארד.
מבייג׳ין היא חזרה עם שלוש כסף, ומלונדון עם שלוש ארד, וזה לא הסוף.
יש לה שלוש זהב, שבע כסף ועוד שלוש ערד מאליפויות עולם, ושלא אתחיל לפרט על המדליות שלה מאליפויות אירופה.
ילדה מוכשרת, אין ספק.
אבל ענבל כבר לא ילדה, היא בת 33 והיא החליטה לפרוש.

 

וככה היא אומרת:

"השחייה היתה החיים שלי. במים הרגשתי שאני יכולה לעוף. ככל שהיה יותר קשה, אהבתי את זה יותר. תמיד היה יחס ישיר בין מה שנתתי מעצמי למה שהשגתי.
זה כבר לא כך.
כבר אין לי יכולת להיות הספורטאית שהצבתי לעצמי להיות.
מתוך כבוד לספורט - היום אני מסיימת".

 


מרגש, זה מרגש אותי.
למה?
קודם כל כי היא מדהימה ויפה ומתוקה, שנית היא חזקה ברמות על אבל בעיקר בגלל שהיא כנה עם עצמה למות.
היא מסוגלת להביט למציאות בעיניים ולהודות בפני עצמה שהיא כבר לא האלופה שהיא היתה,
שהמיינד לא מצליח לחלוב תוצאות שבאות לידי ביטוי בבשר.
וזה מרגש ומדהים בעיני.

 

לכל ספורטאי יש את הרגע הזה שהוא מבין שהחלק הזה בחייו נגמר, שהוא כבר לא יכול לשחק או להתחרות.
לכל ספורטאי יש את הרגע הזה שבו הוא נאלץ לתלות את הנעליים ולהמשיך הלאה, אל הלא נודע.

 

צריך לפתוח את הדלת לשלב הבא, היא לא נפתחת בעצמה. צריך להודות שהגיע הרגע הזה, הרגע המפחיד הזה שבו מפסיקים הרגל ופותחים את הדלת לדברים חדשים. 

 

זה מפחיד, מפחיד ומרגש וענבל פיזרו עושה לי נעים כשהיא בהתרגשות ובגרון חנוק מכנסת עיתונאים ומודיעה על פרישתה.

בהצלחה ילדונת, את אלופה!!!

 

 

 

דבלין 2018 מתח שאין כדוגמתו!

 

 

לפני 5 ימים. 8 ביולי 2020, 12:49

את צריכה לדעת מה את רוצה ולהתכוונן לשם.
בעולם של הסחות דעת נורא קל לאבד מטרה.
את צריכה להתמסר לתהליך מבלי לדעת כיצד יגמר, להתמסר מתוך תשוקה וללכת אחרי המטרה גם בעיוורון, רק ככה תוכלי בעתיד להביט לאחור ולהגיד לעצמך:
״וואלה, עשיתי זאת״

 

מה שמבדיל בספורט מקצוענים מחובבים הוא גיל ההתמסרות והאופציה של הגוף והנפש לגדול לכיוון מסויים.
למשל מה שנדרש מילד שחיין זה לא מה שנדרש מילד כדורגלן.
כלומר המטרה יש לה אופי מסויים ולכן היא מושכת אישיות מסויימת אליה, מי שיכול לה.

 


מי שצריך דינמיקה חברתית לא יסתדר במקצועות סוליסטים כמו שחיה או ריצה למרחקים ארוכים
ולכן חשובה מאוד ההתאמה בין המקצוע לאישיות.
אבל גם הגוף חשוב, הבשר עצמו.

 


זה לא מספיק לרצות ולהתמיד ולהתאמן ללא הרף, הבשר עצמו צריך להיות מותאם למקצוע, רקמת השריר צריכה להיות בעלת מאפיינים גנטיים שמתאימים למקצוע.
למשל כדורסל,
מי ישקיע כסף וזמן ויאמן ילדה או ילד מוכשרים מאוד אבל נמוכים?
אף אחד,
כי הרי אין לו סיכוי להצליח ולהגיע להשגים,
הבשר חייב להתאים.

 

 

והנפש?
גם הנפש צריכה להתאים, אבל האמת שבתחום הזה יש המון הזנחה,
הורים שדוחפים, מאמנים שמתעללים, מניפולציות פסיכולוגיות ועוד ממתקים.
למה?
כי בספורט יש הרבה כסף ואנשים רוצים לייצר אלים שיביאו להם פרסום ועושר ותהילה.

 


ואם הוא מתאים?
אם הילד מתאים מבחינה גנטית ונפשית אז האימונים הקשים מתחילים והדרך אל המטרה ארוכה ושוחקת וקשה.
הרבה נופלים בדרך...

 

 

גוף של אצן לא נראה כמו גוף של שחיין או גוף של מתאבק.
כל ענף והגוף שלו, כל ענף והאימון שלו ואפילו התזונה תהיה שונה.
ולכן את צריכה לדעת לאן את רוצה להגיע וממה את עשויה בשביל לסלול את הדרך ולהתקדם אל עבר המטרה.

 

 

למקצוענים יש מאמן צמוד, עוזר, רופא, תזונאי, סוללה של אנשים שמטרתם היא להביא ניצחון, אלא האנשים שמאחורי האלופים.
הם איתם עשרים וארבע שעות, בלעדיהם הם לא יהיו אלופים.
והחובבנים ?
החובבנים צריכים לעבוד לבד, לבנות תוכנית ולהתמיד בה לבד.
כלומר לדעת מי את וממה את עשויה בשביל לתכנן לעצמך מסלול שבסופו תגיעי אל ההצלחה.
אפשר להעזר באנשי מקצוע, בשולטים למשל, אבל הדרך של החובבנים דורשת הרבה רצון וידע עצמי,
שוב:
לדעת ממה את עשויה ולהגדיר את המטרה.

 

 

 

 

דארק רנדונד היה אצן בעל כישורים מדהימים, אחד מעשרת הגדולים בעולם. 

באולימפיאדת ברצלונה 1992 הוא זינק לריצה שהיתה אמורה להביא לו מדליה אבל משהו קרה והשריר שלו לפתע נקרע. 

לנצח הוא יזכר כמי שלא ויתר והגיע לקו הסיום, בלי מדליה אבל עם נחישות של אדם שלא ויתר והגיע לקו הסיום. זה מה שנקרא השראה.

למה שלא תיראי בעצמך? 

 

 

אני מאמינה שהוא היה עושה זאת גם ללא אביו, אבל אין ספק שזה מאוד עוזר שיש מישהו שמאמין בך ונותן לך יד ותמיכה ברגעים קשים.

נשיקות❤️ 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. 5 ביולי 2020, 14:08

THE SNAKE

 

On her way to work one morning
Down the path along side the lake
A tender hearted woman saw a poor half frozen snake
His pretty colored skin had been all frosted with the dew
"Poor thing, " she cried, "I'll take you in and I'll take care of you"
"Take me in tender woman
Take me in, for heaven's sake
Take me in, tender woman, " sighed the snake
She wrapped him up all cozy in a comforter of silk
And laid him by her fireside with some honey and some milk
She hurried home from work that night and soon as she arrived
She found that pretty snake she'd taken to had been revived
"Take me in, tender woman
Take me in, for heaven's sake
Take me in, tender woman, " sighed the snake
She clutched him to her bosom, "You're so beautiful, " she cried
"But if I hadn't brought you in by now you might have died"
She stroked his pretty skin again and kissed and held him tight
Instead of saying thanks, the snake gave her a vicious bite
"Take me in, tender woman
Take me in, for heaven's sake
Take me in, tender woman, " sighed the snake
"I saved you, " cried the woman
"And you've bitten me, but why?
You know your bite is poisonous and now I'm going to die"
"Oh shut up, silly woman, " said the reptile with a grin
"You knew damn well I was a snake before you took me in
"Take me in, tender woman
Take me in, for heaven's sake
Take me in, tender woman, " sighed the snake

 

 

שיר שנכתב ב 1963 ע״י אקטיביסט לזכויות האדם בשם אוסקר בראון שהיה בין השאר גם שחור, אבל זה לא הנושא.

את ההשראה הוא קיבל מסיפור שנכתב לפני 2500 שנים ע״י איזופוס, נו זה שכתב את כל הסיפורים המגניבים כמו הסיפור על הצרצר והנמלה, השועל והכרם... כן, זה.

 

והדיון כמובן הוא על רוע. 

 

מי שנוהג באדיבות ברוע סופו שישלם מחיר, או שאין כזה דבר בכלל רוע מלידה? וכל מי שרע זה בגלל שהוא חווה רוע שגרם לו להיות רע?

 

הנשיא טראמפ מקריא את השיר, כמובן שיש כאן סאבטקסט למיטיבי הדרך...(:

 

 

והנה גם השיר, להגביר חזק ולרקוד(: 

 

 

 

 

ואני?

אני לא רעה.

 

הפטסט מוקדש לכל מי שאין לו גבולות ולא יודע שעם רוע אי אפשר לעשות אהבה.

*בא לך לתרגם לי ?

לפני שבוע. 3 ביולי 2020, 17:53

שמעתי שהפלסטינים רוצים סיפוח, שנמאס להם מההנהגה המחורבנת שלהם והם רוצים את ביבי, כלומר תעודת זהות כחולה.
אין שום מניעה בדת האסלם להיות תחת שלטון שאינו מוסלמי, זאת הסיבה שיש מוסלמים בארצות הברית ובאנגליה ובכל העולם, כי אין מניעה.


למה?


זה בזכותו של מלך אתיופיה שקיבל את המוסלמים בזרועות פתוחות כשהם ברחו ומאז מוחמד קבע שאין מניעה, ההפך, מי שבא בטוב זוכרים לו את זה.

 

אבל המנהיגים הארורים, הם רוצים כוח וכסף ולעשות בלאגן, הם רוצים אינתיפאדה.

 

שמעתי שמעלימים פלסטינים שמעזים להגיד שהם בעד הסיפוח, שמעזים להגיד שאין להם צורך במדינה משלהם, שדווקא טוב יהיה להיות תושבים של מדינת ישראל.


מעלימים אותם,
מענים,
מעלימים לנצח.

 

ומסביב כולם רוצים את הסיפוח, אבל לא יכולים להגיד בגלוי, המיצרים והסורים והאמירויות, כולם רוצים,
אבל הם לא יכולים להביע תמיכה בגלוי,
רק דרך פרגודים.

 

מדהימה בעיני העובדה שאנשי השמאל אינם טורחים לוודא מהו רצונם של הפלסטינים והם ממהרים לתמוך במנהיגיהם לכאורה.
הרי דווקא להם צריכה להיות רגישות למה היא מנהיגות ואת מי היא מייצגת.....

 

אני אוהבת את צבי יחזקאלי, הוא גבר נאה, יש לו לוק של מאפיונר אבל אחד עם חוכמת חיים.
החלטתי להקשיב לו, לשמוע את מה שהוא מלקט בשטחים, את קולם של פשוטי העם. אני חושבת שהוא גבר סקסי וחכם, צביקוש הזה.

 

מעניין שבסופו של דבר יתכן שהמנהיגות הימנית בישראל היא זו שתדאג לתושבי השטחים, היא זו שתקרב את המדינה הזו לשיוויון בין העמים תחת דגל אחד, זה יהיה משהו... השמאל לא ידע את נפשו.

 

אני מגלה שהיכולת שלי לשנות השקפת עולם פוליטית תורמת לי גם בחיי האישיים.
אני לא מפחדת לבחון ולשאול שאלות, אני לא מפחדת לשנות את דעתי, ההפך, אני חושבת שחשוב ושצריך לשנות דעה אחרת אתה כמו העץ העקשן הזה שנשבר מהרוח. 

 

 

 

 

 

 

 

 למה לא להקשיב? 

 

 

איזה חתיך(: הוא נראה כמו אחד שאוהב ללקק קוס

 

לפני שבוע. 2 ביולי 2020, 19:50

כשאתה גבר אתה לא מספיק גבר, יש בך משהו נשי שכולם רואים ומלחשים.
כשאת אישה את לא מספיק אישה, יש בך משהו גברי שגולש ממך החוצה, כולם רואים ומתלחשים.
והגוף שלך מלא בהורמונים, השדיים יושבים בול במקום אבל גם הזין.
השער ארוך אבל העצמות רחבות, השפתיים צבועות אבל כפות הרגלים מוגזמות והכל נדחס לבגדים מאוד אופנתיים ויקרים ששום אישה שנולדה אישה לא היתה לובשת.
לפני שבועיים חגגת שלושים ושבע אבל בתכלס אהובה,
המוגזם מוסיף לך שנים.
אני לא יכולה לדמיין איך זה מרגיש להלך בנעלייך, ״קשה״ זה בטח בקטנה.

 

ילד בן תשע מספר לכתבים שמאז שהוא (היא) בן חמש הוא יודע שהוא רוצה להיות בת.
״ילדים טראנסים יודעים כאלה דברים״ הוא אומר, והקהל מוחא כפיים ומוחה דמעה, אני נחנקת.

 

למה היה צריך למנף אותו/ה?
אני באמת רוצה לדעת למה רינה בת התשע עומדת על במה ומייצגת דברים שהיא לא מבינה כי היא רק בת תשע?
מי עושה ברינה שימוש ציני, ולמה?

 

אני מתארת לעצמי שההורים של רינה רוצים בטובתה, אני מתארת לעצמי שהם רוצים שהיא תדע שהם שם עבורה ושהיא מוגנת ושמורה,
רינה בן שרוצה להיות בת והם שם בשבילה.
אבל למה להציב אותה בראש חוצות?
למה להפוך אותה לדוברת הרישמית?
למה לשים את כל המטען הזה על כתפיה?
אין מספיק טרנסים בוגרים שיכולים לספר את סיפורם?

 

למה לנרמל סיפור כזה על חשבונו של ילד שמרגיש שהוא בת והוא בן תשע?
למה זה מרגיש לי ניצול ושלאף אחד לא אכפת ממנו/ה?
אני חושבת משתמשים בה בשביל לנגח מחנות, משתמשים בה בשביל לנרמל סיטואציה בעייתית ולא ברור אם שלום הילד/ה בכלל עומד בראש סדר העדיפויות...

 

הקונפליקט של אדם שחש שאינו נמצא בגופו הראוי תמיד מאוד ריגש אותי.
יש משהו מאוד מאוד עצוב ונוגע ללב בעובדה שאדם מרגיש שגופו אינו שלו.
גבר המרגיש שהוא אישה, אישה המרגישה שהיא גבר, זה מושך אותי.

 

אבל מה אם?
בכתבה שהופיעה בעיתון הארץ סיפר דר אסף אורן על חלק מהסיבות שיכולות לעורר בעיה של זהות מגדרית בגילים צעירים, למשל אונס.
האמת שזה לא חייב להיות אונס, לפעמים מספיקה נגיעה שלא במקום שמעוררת חוסר בהירות לגבי זהות מגדרית.
לפעמים חוויה של ניצול מיני והשפלה יכולה לעשות זאת.
לפעמים הזדהות יתר עם אחד מההורים, למשל במצב של גירושים או במערכת יחסים פוגענית.
וזה לפעמים יכול לקרות בגלל הורה שמשדר באופן קבוע שהיה מעדיף צאצא ממגדר אחר...
לא תמיד אפשר לשים את האצבע למה ילד מרגיש או מרגישה שהם לא בגוף המתאים להם, אבל יכולות להיות לכך סיבות רבות ומגוונות.

 

התערבות מוקדמת בתהליך הגילוי יכולה לקבע זהות כזו או אחרת שאולי עם סבלנות והכלה היתה משתנה ומתקבעות בשלב מאוחר יותר, לאחר ההתבגרות.

ניצול ציני של ילדים למטרות נירמול מאבק וקביעת נורמה מאוד מפריע לי, אפילו מכעיס, שהרי מדובר בנפש צעירה ותמימה.
ואני אומרת חיה ותן לחיות, צריך לחתור להכלה ולאפשר לדברים להסתדר מעליהם בזמנם הטבעי, שהוא לבטח לא גיל תשע.

 

אבל המגמה העולמית מעודדת בילבול זהויות, זה נקרא פוליטיקלי קורקט וזה בכלל לא מה שהמשורר התכוון אליו, חבל.

 

זה יהיה משמח לחיות בעולם שבו כל אחת ואחד יוכלו להיות מי שהם מרגישים שהם, גבר, אישה, חתול, לא אכפת לי.
אבל את הילדים תשאירו בתוך הקן, תנו להם להתחבט ולגלות את עצמם לאט ובסבלנות בתוך סביבה בטוחה ומכילה,
סביבה הורית אוהבת שלא ממהרת להפוך אותם לסמל המאבק.

 

 

 

 

לי ממש יפה חליפה, גם רק עניבה...

 

 

שיהיה סופש רגוע ונעים

לפני שבוע. 1 ביולי 2020, 19:23

 

האדם החשוב ביותר הוא האדם השני, 
זה שהולך אחרי בעל הרעיון
זה שתומך בו, האחד שמאמין וקם והולך,
הוא הכי חשוב.


בעל הרעיון בהחלט חשוב כי יש לו את הרעיון,
הוא הרי הגה אותו,
אבל הראשון שהולך אחריו יותר חשוב כי הוא האחד שגורם לאחרים להצטרף.


צריך להיות חכם ונועז להגות רעיון, להשמיע אותו בקול, אבל צריך להיות יותר אמיץ ונועז להיות הראשון לקום ולעמוד לצידו של ההוגה ולכן הראשון ללכת אחרי המנהיג הוא האדם החשוב ביותר.


מי את?
האם את ההוגה?
האם את אחת מהעדר שיושבת או שנוהרת?
ואולי את החשובה, כלומר האדם השני זו שקמה ונעמדת לצידו של ההוגה ובכך מאפשרת לעדר להצטרף?

 

 

 

 

 

אני צריכה שתלך אחרי באש ובמים, בקושי וברוך. אני צריכה שתאמין בי, שתאמין בנו.

 

 

שתי גירסאות לאותו הטקסט, כי שתיהן יפות

 

 

https://www.facebook.com/100001711214176/posts/3229369343796741/?

 

לפני שבוע. 1 ביולי 2020, 12:39

מיקי רורק עושה לי את זה.
כמובן כשהיה צעיר עם חיוך שובב ומבט ממזרי אבל גם היום כשהוא הזוי ובן 64 הוא עדיין עושה לי את זה.
היה איזה שלב שהוא הפסיק עם הסרטים והלך להתאגרף, כמובן שהוא הרס לעצמו את היופי וגם את השכל,
אי אפשר לחטוף בומבות למח ולהישאר נורמאלי.

 


יש לי בראש איזה נרטיב עליו,
סיפור על גבר יפה עם יצר מטורף של הרס עצמי, מישהו שמעולם לא הרגיש נאהב, או מאוהב, או ראוי לאהבה.
יש לי נרטיב עליו ומכיוון שאני במילא לא אפגוש אותו, אני זורמת עם הסיפור.
אבל אני יודעת עליו שהוא ילד להורים גרושים, אב נעדר ואם שנישאה בשנית.
כלומר שהוא היה ילד יפה שידע שהוא כזה וזה לא הזיז לו, כי עובדה שהוא הלך להתאגרף וגמר לעצמו את הצורה.
הרס עצמי, פשוט הרס עצמי.

 


אתרי הרכילות אוהבים ללעוג לו, צילומים שלו בפאות גרועות ופנים מעוותות מעטרים כל פיסת מידע חדשה עליו,
ליבי גואה.

 


אני מתארת לעצמו שהוא דפוק, כאילו ממש דפוק, הרי אף אחד לא רוצה לעבוד איתו, כולם אומרים שהוא עושה מה שהוא רוצה ולא מקשיב לאף אחד.
פה ושם יש איזו תמונה נהדרת מהתקופה שהוא השתתף בשיר של דויד בואי,
שניהם ביחד, מעשנים או צוחקים או עושים פוזה למצלמה, תענוג.

 


מיקי רורק..... למה הוא נוגע בי ככה?
מה יש בו שמשקף לי משהו מעצמי?
ההרס העצמי?
חוסר היכולת שלו לאהוב ולקבל אהבה?
ואולי דמותו הנלעגת, זו היוצרת גיחוך בעיני הרשעים והקנאים?

 

 

 

 

מיקי רורק בסצנה מטורפת, עוד כשהיה יפה וסקסי למות. לצערי איכות הצילום לא משהו, זה מה יש(:

 

מיקי רורק מכסח במכות, הוא הגבוה 

 

מיקי רורק היום, מחורפן ומכוער אבל בשבילי הוא מרגש ומדהים

 

 

 

ואני לא יכולה לסיים בלי התמונה הזו, שפשוט מאוד מחרמנת אותי, יותר מכל מכל פורנו שתביאו לי.... 

 

*עריכה מאוחרת

החלטתי להוסיף עוד תמונה כי אני באמת מתחרמנת ממנו וכדאי לכן גם(;

כניראה שאני בקטע של שלישיות היום.....(: