לסיכום, אכתוב מהן הסיבות שאני לא מעוניינת לדבר או בוטחת באדם עם פרופיל "מיסתורי" שאני לא יכולה ללמוד ממנו כלום:
1- ביטחון של נשים. אני, על אף שאני לא מגדירה את עצמי כאישה ממש, אך מדברת על עצמי לרוב בלשון את, עדיין נמצאת בגוף שנתפס כנשי, וניתן לפגוע בו (לא שלא ניתן לפגוע בגוף שלא נתפס נשי, אך נשים נרצחות המון, וזו תופעה שצריך להיזהר ממנה מאוד מאוד מאוד מאוד).
כתוצאה מכך, פרופיל שכותב לי ואני לא יכולה ללמוד ממנו כלום, אבל אומר לי שאני מושלמת עבורו, הוא פרופיל שיכול להתאים את עצמו אלי ואל כל בחורה אחרת, ואני לא יכולה לבטוח בו כי אין לי בסיס. הבסיס של פרופילים הוא אמנם גם על פי האדם עצמו, אבל פרופיל מושקע הוא פרופיל שניתן לשלול בעקבותיו גם, כמו שניתן להיות מעוניינות באדם בעקבות המידע בו.
גם אם האדם לא רוצח או תוקף, אני רוצה לדעת שאכפת להם-ן מספיק מהצד השני (אני) על מנת להבין את הקטע הזה, ולמלא את הפרופיל שלהם על מנת שאני ארגיש בנוח לדבר איתם מתוך מידע קודם, ולסנן במידה וארצה, מתוך מידע קודם.
2- פנטזיות על דומיות (וסאביות, אך אני לא סאבית ועל כן לא יכולה לדבר על כך בעצמי). יש קטע בקהילה הבדסמית, שלצערי נתקלתי בו הרבה הרבההה יותר מידי, בו אנשים לא מתייחסים אלי כאל אדם אמיתי, אלא כבובת מין דומית שתגשים להם את הפנטזיות. הם כותבים דברים כמו "אין לי גבולות" או "תקראי לי איך שבא לך", כשאני שואלת עליהם, מתוך חוסר הבנה שאני לא שואלת את זה רק עבורם, אלא כי זה גורם לי להרגיש בטוחה, במים לא עמוקים, שאני עושה את הדברים נכון.
יש ציפייה מדומיות להיות חסרות פחד, חסרות גבולות, כי הרי למה שיהיו להן גבולות אם הפרטנר הוא זה שעושה את האקט.
כמות הפעמים שסאבים (ואני אומרת סאבים כי סאביות עשו לי את זה פחות) תיארו לי את הגוף שלי בלי לראות אותי, מה הם היו עושים לי "עבורי", כשהם בכלל לא שאלו אותי מה אני אוהבת, את הגבולות שלי, רבה משאני יכולה לשער בכנות.
באופן זה, יש מעין מחשבה לא מודעת כנראה, שאני אמורה להיות מכילה, סבלנית, קשוחה אבל רק עד המידה בה הסאב דמיין שאני אהיה, מעבר לזה כל הצבת גבול היא בגין "אני ביץ'". משום כך, כאשר סאבים נכנסים לי לפרופיל, הם רואים שאני מתאימה לרוב מה שהם מחפשים, ולא באמת רואים אותי, את מה שאני אולי יכולה, רוצה או לא הייתי רוצה. הם חושבים שהם יכולים לפנות אלי ולצפות ממני שאני אהיה סבלנית מספיק בשביל להכיר אותם לאט לאט, לא לדעת אפילו את הגיל שלהם לפעמים כשהם יודעים עלי המון, כי הם הרי "יתאימו את עצמם עבורי", בלי לחשוב על מה אני רוצה בסיטואציה, שזה את האופציה לשליטה בגורל שלי, ועדיין חושבים שמכיוון שהם נותנים לי את השליטה, אני ארגיש בנוח.
זה לבקש ממני לסמוך עליהם שהם יודעים יותר טוב ממני, כי הם הרי החליטו שאנחנו מתאימים, בלי לתת לי להחליט בעצמי, מתוך הפרופיל שלהם, ומתוך מידע קודם שנותן לי ביטחון.
אם אני אומרת "לא, זה לא מתאים לי" כבר קרה לי יותר מפעם אחת שאמרו לי "מה, אני ציפיתי שתכירי אותי לאט פשוט, אני אספר לך כל מה שאת רוצה לדעת"
אני לא רוצה שתספר-י לי רק מה שאני רוצה לדעת, אני רוצה שתספר-י לי דברים שלא הייתי חושבת לשאול, ואני רוצה לדעת אותם מראש.
אם זו מערכת יחסים שווה מלכתחילה, זו מערכת יחסים בה אני אמורה לקבל אותה הזדמנות להחליט אם מתאים לי או לא, ולא להיות משודלת לתוך שיחה בה האדם ינסה ככל יכולתו-ה להתאים את עצמו אלי ואין לי מושג אם יש דברים שיצוצו בעתיד או אפילו עוד דקה שלא יתאימו לי בדיוק או בכלל.
זה מכריח אותי להיות בעמדה אקטיבית של שאילת שאלות, ונותן לצד השני את החופש להיות פסיבי וללמוד ממה שאני כתבתי, ולהתעלם מחלקים אחרים ממה שכתבתי.
מקווה שיום אחד מישהי-י יקראו את זה ויחשבו "וואו, אף פעם לא הצלחתי לנסח את זה כך, אבל סאן צודקת"
בהצלחה
