לפני שנה. 24 ביוני 2023 בשעה 13:09
אוקיי, לאחר כמה דקות של בהייה בכותרת הבנתי שהפוסט הזה הוא לא על נרקיסיזם, אלא בייסקלי על זה שאני רוצה להרגיש אהובה ומוערכת, הכי אהובה ומוערכת, על ידי פרטנר-ית שאני גם אעריך ואוהב.
אני רוצה תקשורת שאני לא ארגיש בה צורך להתאים את עצמי לאדם השני-ייה, או שאני ארגיש אשמה על כך שהם-ן מנסות להתאים עצמם אלי.
ואני רוצה את הקשרים שאני רואה שכותבים כאן לפעמים עליהם, בהם אני יכולה להרגיש את האהבה והכבוד משני הצדדים מוקרנים דרך המסך, ואת ההערכה של שני הצדדים לאחר על מי שהם, על כמה שהם יכולים להכיל, לקבל, להישאר ברגע, על כך שהם יצירתיים ומעוניינים לחקור את הדינמיקה שלהם.
קשה לי לא לנסות על אוטומט לסיים את זה במעין משפט סופי כדי שהפוסט ירגיש כמו שיר, אבל זה פשוט פוסט שמספר מה שאני מרגישה.
