ההורים שלי לפעמים שואלים אותי למה אני עושה כל כך הרבה הבדלות בקשרים שלי, ואומרת קשר רומנטי, קשר מיני, קשר חברי אפלטוני, ובמשיכות שלי למשיכה רומנטית ומינית וכל זה.
בתכלס, זה כי הקהילה שלי עושה את זה, בין אם הבדסמית או הקהילה הגאה.
יצא לי להיות עם חברות טובות שלי מבחינה מינית לאורך חיי, בנערות שלי, ואנחנו עדיין חברות, ולא ממש הייתה לי משיכה רומנטית אליהן.
אבל אני חושבת שההבדלה הזאת היא גם מאוד בשביל להגן על עצמי, כי אני חווה חוסר ביטחון משווע של "למה שירצו אותי רומנטית", תוך כדי שאני יודעת שאני אדם מושך מאוד, ופרטנרית בדסמית מוצלחת עם עוד הרבה ללמוד בקשרים IRL.
בייסקלי, אני לא מחפשת קשר שליטה שהוא קשר שליטה, אלא קשר רומנטי שיהיה בו בדסם גם.
זו גם הסיבה שאני ממש מתקשה בימינו להגיד לעצמי "יאללה, תנסי להיכנס לקשר שליטה בחיים האמיתיים עם האדם הזה", או תחליפו את המילה שליטה במילה מיני.
אני לא רוצה להרגיש רצויה מינית ומבחינה דינמית, אלא רומנטית גם. אני רוצה שיתאהבו בי, ואני רוצה להתאהב, ואני רוצה לצאת לדייטים ולא לבחינה של "האם הדינמיקה הבדסמית שלנו ליד השולחן עובדת לה? האם היא עובדת לי? האם זה משנה אם היא עובדת לי?" (ברור שהתשובה היא כן אבל זה קשה ליישם לפעמים כשהרצון הוא להתאים למה שהצד השני רוצה).
וקשה שהרבה פעמים התפיסה היא "נראה אם אנחנו מצליחות מבחינה מינית ואז אולי נתאהב בשלב מסוים". זה ממש ממש בסדר עבור כל מי שבקטע של זה, אבל אני, כאמור, מחפשת מערכת יחסים, ואני לא רוצה את זה. אני רוצה אדם שיכנס איתי לקשר (ובקשר אני ליטרלי פשוט מדברת על לצאת) כי הוא גם מחפש קשר רומנטי. אני הבנתי הרגע שזה מרגיש לי מוזר לכתוב "קשר רומנטי" כל כך הרבה.
אני ליטרלי מדברת על מערכת יחסים, זוגיות, מה שזה לא יהיה.
לצאת עם הפרטנר-ית כי שתינו מחפשות זוגיות ולא רוצות כרגע עוד קשרים נוספים, ואולי אחר כך אם נרצה לפתוח מבחינה מינית אז יאללה (אני בעד, פשוט לאחר זמן של התייצבות?)
ואני לא יודעת
אני לא רוצה לזרום עם "נראה אולי יצא מזה קשר רומנטי", אני מפחדת להיפגע מזה כי אני כן מעוניינת בקשר רומנטי ומה אם הפרטנר-ית יבינו שהם לא, ואני גם פשוט לא מעוניינת בזה, כי אני צריכה יותר ביטחון ובהירות מזה בהתחלה-אמצע.
וכן, שמעתי גם את הקולות של "כן אבל כשאנשים יוצאים גם יכול לקרות מצב שבו מישהו רוצה להמשיך ומישהו לא", אבל זה שונה, כי כששני האנשים כן מחפשים מערכת יחסים, אני לא מרגישה שאני צריכה "לשכנע" מישהו להיות בקטע שלי רומנטית כשהוא כן מבחינה מינית, ומעבר לזה, שאני מקווה שהאדם "ישנה את דעתו" וישתנה עבורי, כי זה לא הוגן כלפיה-ו או כלפי.
ואני כמובן שהייתי רוצה, ואני גם באמת רוצה, שהאדם שאני אצא איתו-ה יהיו בקטע של בדסם, ובדינמיקה שאני מחפשת, ובקינקים שאני מחפשת
ואני לא מרגישה שזה יותר מידי לומר גם שאני מחפשת אדם שהוא יציב בערך ברמה שלי מבחינה נפשית, שזה לא לחלוטין אבל גם לא מתפרק ושאני ארגיש שאני צריכה להרכיב מחדש וזה מה שהם מחפשים.
