שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 28).
לפני 7 חודשים. 30 במרץ 2024 בשעה 14:22

הכותרת היא למעשה כי רציתי לכתוב "מבוכה, רצון, כן, ולא", ואז חשבתי על האופן בו זה נקרא וישר חשבתי על כותרת הספר הזה ששלט בנערות שלי. 

זה מורכב לדעת כל כך הרבה על בדסם, אבל בתיאוריה, מרחוק. אני לא יודעת איך להסביר שהייתי ביחסים בדסמיים לאורך שנים, שראיתי איך אמון נבנה ואיך היכולת לחקור ביחד את תחומי העניין אחת של השנייה מתפתחת, איך האינטימיות שהייתה לנו אחת עם השנייה הייתה מעבר לבדסם כשותפות חלקיות בחיים אחת של השנייה, שהיינו שם לפני התואר של כל אחת מאיתנו ועם סיומו, שאני יודעת כל כך הרבה על גבולות הגוף (כל גוף הוא אחרת ועל כן, הגוף שלה-ו ושל פרטנרים אחרים שהיו לי) והאביזרים והשיח, ובאותו הזמן, שאני כל כך חדשה עדיין בעולם הזה. 
שאני לא יודעת לקשור, או impact play, או איך למשוך בקולר. שאני בעצמי לא עשיתי את האקטים שעשו בשבילי. אני לא יודעת להשתמש בstrap-on, אבל אני יודעת כמה הגופים של כל מי שעשו זאת בשבילי היו שונים, ולכן גם טכניקות שונות להנאה והרפייה. אני לא יודעת איך לעשות סשן פיזי ואיך לפעול באפטר-קייר פיזי, אבל עשיתי אפטר-קייר שנים באופן טלפוני. 

באופן כללי, אני לא יודעת
והייתי רוצה מאוד לא להרגיש שאני צריכה לדעת. 
אבל זה מורכב
כשאני אומרת שהייתי ביחסים בדסמיים מרחוק, ושהייתי הולכת למסיבות באופן קבוע פעם, אנשים מצפים שתהיה לי את הטכניקה ואת הידע

ואני האמת שפשוט הייתי רוצה לפגוש מישהי וללמוד איתה יחד מה נכון לנו, שתהיה סבלנית איתי, כדי שכמו שאני כל כך רוצה ליצור עבור הסאבית שלי מקום בטוח, וסבלן, ונעים בתוך החוקים שניצור לעצמינו ונתאים כל פעם מחדש, היא גם תרצה לעשות זאת עבורי. 

הייתי רוצה להקדיש פגישות לחקירת הגוף שלה, ונפרדות לשלי, שנכיר כל אחת מה נעים לנו ומה עושה לנו טוב ללא קשר לצעצועים או לדינמיקה, כדי שקודם כל היא תדע לעשות מה שעושה לי טוב כשאני מעוניינת, ואני אדע איך לעשות לה. פשוט ממש את הבסיס. 
הייתי רוצה שנבין באילו דברים היינו רוצות להשתמש, ונבין אם מישהי כבר השתמשה במשהו בעבר ואם מישהי לא, ושנבוא בתפיסה של למידה יחדיו בלי לחץ להגיע לרמה מסוימת או לרגע מסוים, אלא כדי ללמוד פשוט, את האקט, ואיך אנחנו עושות אותו יחדיו, בין אם זה באמצעות סדנת קשירה כדייט (מאוחר יותר בקשר), או להבין איך סטרפ-און עובד לנו עם כל אחת ואיך אנחנו הופכות כל אחת מן האופציות לדינמיקה שאנחנו מעוניינות. 

ופשוט
זהו
מאוד הייתי רוצה להרגיש בנוח לומר "היי, אז אני מאוד לא מנוסה, אבל באותו הזמן כן, והייתי רוצה שנלמד ביחד במה אנחנו כן מבינות יותר, ונלמד יחד מה שלא", ושהצד השני תרצה זאת גם. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י