עדיין לא יודעת אם אנחנו מתאימות, כל פעם דבר חדש.
אני חוששת מלהתאים את עצמי אליה ולא לדעת מהם הגבולות שלי, אני חוששת שהיא תשנה את עצמה כדי להתאים אלי ושאולי אני מבקשת יותר מידי (כשאני יודעת שאני לא, או לפחות חושבת ככה). אני חוששת שאני אולי יודעת מראש שלא נתאים ואני סתם דוחה את הקץ כי נשמע שאני לא בקטע של מאבקי הכוחות שהיא רוצה, ויותר מזה, שאני לא בקטע של מאבקי כוחות בתוך קשר, כי מבחינתי בקשר עצמו אנחנו שוות. אני יודעת שגם היא חושבת את זה, אבל באותו הזמן אני כנראה רגישה לדברים קטנים שהיא עושה, ויכול להיות שפשוט לא מתאימה להתנהגות הזאת.
אני לא כל כך מתמודדת טוב עם "הצקות קטנות" כדי להפעיל אותי, אני אוהבת חיזוקים משני הצדדים, וכנות. לפעמים אני כן אעשה את זה, אבל לא בנוגע לדברים שחשובים לאדם השני, או שהוא קלירלי מתרגש מהם.
אם מישהו מקניט אותי אני לרוב אתבלבל מזה ולא אדע מה לענות, אני לא אהנה מהמשחק הזה. לפעמים זה לגמרי דבר שאני מסתדרת איתו, אבל אני צריכה שיהיו כנים איתי אחר כך, ושקופים בנוגע למה שנאמר.
הכל בתכלס קשור לרגישות הגבוהה שלי, ולעובדה שאני לא פתחתי באמת בפניה את הבדסם שלי