שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. 1 במאי 2020 בשעה 11:27

ואחרון לעת הזו... 

אלא אם מישהו או מישהי פה רוצה לנדב לי עוד טאבו שישמח אותי לנתץ :)


אז הפעם זה לא ממש טאבו, אבל בהחלט משהו שלא נראה מספיק פה במחוזותינו, ושאשמח מאוד לראות עוד ממנו, ושבהחלט מערער קצת על ואת יחסי הכוחות הקיימים בחברה... 

וחוץ מזה... יאמ 🤭

 

 

עריכה- בבקשה רוזיטה. מחכה לתרומה שלך בעניין: 

 

מזהים את האדום ממקודם? 

אקדח במערכה...

הפעם אין קישור לנאזק החביב אבל- אני ממליצה בחום. מי שתרצה הפניה אספק בפרטי. (הוא ביקש. ואני במצב רוח טוב. יום חגם של המוחלשים).


גברים- הפעם הזאת הפסדתם. על אף אריזת המתנה פה, הזין הזה לא לכם. צר לי... 

ו... לשם המגוון,  זין נוסף, עם פפיון:

 

 



אין על גבר קשור... תודו שזה טעים ונעים... 

 

 

 

 

וככה, רק בשביל לרומם את הלב, לכבוד החג ;)

 

 

יאללה, התאחדו!

שבת שלום וחג שמח 

לפני 4 שנים. 1 במאי 2020 בשעה 8:17

למה הכל כל כך מטורלל, ובה בעת- למה הכל נורמלי כל כך? 

לפני 4 שנים. 30 באפריל 2020 בשעה 16:15

נראה שיצרתי מפלצת. 

ואני אוהבת אותה!  

כל הכבוד לכולכן 😘

 

עכשיו בואו נראה כמה אתם אוהבים את המפלצת הזאת: 

דם. מחזור. 
עוד משהו שלנו, שהוא "מגעיל" 🖕... 
אז אני חושבת שזה לא חייב להיות מגעיל. זה פשוט דם. הגוף עושה מה שהוא יודע לעשות. וזה, מבחינתי לא מחוץ למשחק. זה חלק מהחיים, זה חלק מהמיניות. 

וזה- אצלי לפחות, מאוד מתקשר לבדסמ. הכל יפה פה, הכל מותר פה, הכל שלי. זה המרחב שאני אוהבת ליצור ולהיות בו. 

פשוט... להרחיב את גבולות הלג'יט. ולהכניס לתוך הפחד קצת משחק  :)

בואו לשחק איתי....

עכשיו.... לא באתי לשכנע פה אף אחד. כולנו מבוגרים, כל אחת ואחד פה יעשה מה שטוב לה. לא בכח. 

אבל... אולי?

אולי אפשר לשחק גם עם זה?  

מה זה יכול לעשות?

זהו, קצת סקרנות לא הרגה אף אחד  ;) 

לפני המופע המרכזי חשוב לי לציין: 

זה לא פטיש. לא שיש בעיה עם פטיש. נהדר, עופו על ה- ssc שלכם בהנאה ובהסכמה.  

אבל.... אני רק רוצה להראות שגם "מגעיל" הוא יפה. ומעניין. ומסקרן. ומשחק. 

*מעבר לזה שכשאני מדממת אני בד"כ גם כל כך חרמנית וזקוקה, ו...אין נעים מאיבר חם, רוטט וקשיח שמפלח אותי כשאני ככה... מאוד מרגיע.

רק אומרת. 

 

זה השלב שמי מכם שמפחד מדם- בורח.  כיף שבאתם, בואו שוב בקרוב. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כן, הפעם יש פחות תמונות, והן מטושטשות...מה לעשות, איכשהו, בלהט הרגע - התיעוד לדורות הבאים לא היה בראש מעיני. 

sorrynotsorry#

 

כמה שיחרור יש כשמוכנים לשחק במה שקיבלנו במתנה. אחלה מסכך אגב...  ;)


עריכה: למזלכם יש לי זירת פשע בתחתונים היום.  נוצרו עוד תמונות. טריות. 

 

 

 

 



כבר מתחרטים על הסדרה? 😆
גם אני לא 

 

 

ואם כבר באדום עסקינן...

חג הפועלים שמח 🎈♥️🍒🚩

לפני 4 שנים. 30 באפריל 2020 בשעה 8:45

יש שתי דרכים להתמודד עם סוס פרא. 

 

האחת, היותר נפוצה- לוקחים את הפרא ומנסים "לשבור" אותו. מניחים גבולות קשיחים ומצרים את צעדיו. הלכה למעשה. בעזרת העמדת תנאים והשלכות ומחירים (ולכל דבר יש מחיר, כן? לכל דבר. אבל האם הוא מחיר נבחר? זו השאלה. שם טמון החופש. ופראים הם יצורי חופש, בבסיסם). אז עם הזמן הפרא לומד שמוטב לו לעשות את מה שנתבקש, כי אחרת יסבול כאב או מחסור מסוים. הגבלה של החופש הנתון, הטבעי, שלו. של כולנו.

לא משהו כואב מדי, חלילה, לא התעללות. אבל בהחלט -הפעלת לחץ מתון שמטרתו: חינוך, אילוף, ריסון, עיצוב. 


והפרא כמובן- יתמרד. בהתחלה לפחות.

אבל כולנו יודעים- המאלף, הפרא, ואף אנחנו- הצופים מן הצד- שבסוף הוא ישבר. ככה זה. 


זו גישה נפוצה ומאוד מקובלת, עד כדי כך שלעיתים נראה שאין אחרת. זו, פשוט כך, המציאות. המים בה שוחים הדגים (או סוסי הפרא אם נמשיך את הקו). 

 

הגישה השנייה שואלת "מה צריך הפרא"? 
תן לו את הדבר האחד שהוא לא יכול להשיג לעצמו לבדו. תני לו את הביטחון שהוא כל כך צריך. 

תן לפרא מקום בטוח- והוא שלך. בכל קסמו והדרו. זה כל מה שנדרש. ביטחון. מקום.

 

זה בטוח? הל נו. 
אבל גם הגישה הראשונה אינה מבטיחה כלום. מלבד חלקיות. 

ככה זה בחיים, אין ביטחון. מלבד מה שנבחר לבטוח בו, מתוך שאיפה כנה לראות ולהסיר את האשליה, עד כמה שניתן, בכל רגע שאפשר. 


הבנת, דאדי? 

לפני 4 שנים. 29 באפריל 2020 בשעה 8:53

 

שיער גוף
(כן,כן, על אישה... שוקינג, אני יודעת. אבל ככה זה בא, גם אצלנו... פיטצ'ר בילט אין) 

 

 

*אוקי, אוקי, הן לא מאוד נראות אצלי ברגליים, אבל נשבעת שהן שם....

 

חדי העין יוכלו להבחין גם בצלקת שם...

 

ועכשיו... בונוס- תראו את הנימפה המהממת הזאת:
*בשביל קצת פרופורציות, גם נשים שעירות באות בצורות שונות...

 

*תודו שהרווחתם...

 

חג עצמאות שמח! 😘

 

 

עריכה מאוחרת, למרחיקי לכת:

לפני 4 שנים. 27 באפריל 2020 בשעה 12:22

רוזה לינדה היפה העלתה משהו וזה פתח לי ת'תאבון להציף פה כמה טאבואים ולתקוף אותם אחד אחד. אז זו תהיה סדרה עכשיו (מקווה שקצרה). 

אשמח לשמוע על עוד טאבואים שאתם חושבים שלא נראים פה מספיק לדעתכם... 

(טאבואים, כן? לא פטישים שבא לכם לראות...)

אז בקשה- תמונות גוף מלאות של אישה שמנה: 

 

*בונוס- צלוליט   ;)

דווקא- גם התמונות לא הכי מחמיאות ✌. תרגול

 

יאללה, נתראה שוב בצד השני של יום הזיכרון, לעוד טאבוז. 

לפני 4 שנים. 25 באפריל 2020 בשעה 17:05

היה פה דיברו על טאבואים בכלוב ושבירתם. 

אז בואו, נעשה את זה מהקל לכבד: 

 

(זוכרים שפעם היה ת'קטע הזה של קיץ, ושיזוף? 

איזה כיף זה היה...)

 

 

 

 

זהו לבינתיים, מנה ראשונה. 

* כן, אני יודעת שהשתיים הראשונות הן לא ממש טאבוז. פאק אוף. מיי בלוג, מיי רולז. 
** בטח ייעלם בעתיד. לא, לא כי אני מפחדת. כי ככה בא לי. אוהבת את האפשרות שבבחירת הקורבנות שלי ומועד הזעזוע שלהם ;)

לפני 4 שנים. 19 באפריל 2020 בשעה 13:43

בהמשך לפוסט הקודם, לאתגר של לייזר (יכול להיות שאף אחד לא נידב אותו עדיין? 🤔. נדרש פה בדק בית), הרי התוצאות: 

 

1. קרבה מסוימת לאמת, אבל לא די בשביל להיות ממש אמת. מה שכן, זה בהחלט הוליד מסורת מסוימת (שאולי באמת הגיע הזמן לחדשה)- של מציצה זוגית בהפתעה. היא כוללת תיאום שלי עם הקורבן המתחלף ואז הגעה של שתינו בהפתעה 🥳 למקום. ידה ידה ידה- מציצה זוגית.

*כל הזכויות שמורות וכו'.
מפתיע שהשקר ראשון, הא? :)

2- אמת בהחלט. לקח לי קצת זמן להבין מה צריך להיות הסד"פ הנכון בשביל להצליח לקשור את כל מה שתכננתי, ולמצוא קשרים שאני יכולה לעשות כשאני כבר מוגבלת ברגליים וביד אחת, ושעדיין שיהיו חזקים ובלתי ניתנים להתרה (ותודה לתנועת הנוער על ההכשרה לחיים). כמובן שבטיחות לפני הכל, אז דאגתי להצטייד במים, פלאפון וסכין לידי, ליתר ביטחון. לא אשקר, היו שם כמה רגעי אימה מרגע שנותרתי משותקת ועד ששמעתי אותו נכנס לחדר....


3- אמת אמיתית. וכך חברים הזין הראשון שהיה בתוכי היה זין כושי (במלרע כמובן) מהניכר (שמשום מה נראה שרבים מכם לא מאחלים לי....🤨). הוא, כמו שסיפרתי, שילם את חובו לחברה אחר כך.

 

 

לפני 4 שנים. 19 באפריל 2020 בשעה 7:51

אחרי שהפרגיתוש הזו פה אתגרה  אותי  (ומאז כבר הפכה לתרנגול בגיר אך עדיין חתיך), ולקול מחאה דקה- הרי שקריי: 

1. ההיא שמצצה: באחת הפעמים שחברה טובה שלי ואני החלפנו סיפורי סקס (כן, כן. לגמרי לא רק תחביב של גברים מאדרפקר) ושיכללנו טכניקות מתוך התנסות מעשית מרובה, היא ביקשה ממני סיוע בתחום האהוב עלי כה: ירידה לזין. אני אמרתי לה בתגובה שלמה להסביר, אם ניתן להדגים. טוב מראה עיניים וכיו"ב. ביום ובשעה הייעודה היא ביקשה מבן זוגה ש"הפעם ננסה משהו אחר, טוב?". היא הושיבה אותו על כיסא וקשרה את ידיו מאחורי הגב. איך שהיא מתכופפת ומתחילה למצוץ לו אני נכנסת. מפה לשם, פתחנו עליו בית ספר. אני מדגימה ומסבירה, היא מיישמת.
לזכותו ייאמר שמעבר לחרדה קלה בהתחלה מצידו (בכל זאת, הפתעה) הוא דווקא די זרם סהכ. יכול להיות שכמות הצחוקים שלנו עזרו בזה. או שזה היה דווקא הלשונות, שפתיים וידיים שנעו שם לסירוגין שהשתיק אותו. קשה לדעת.

2. הקושרת: האדם הראשון שקשרתי היה אני בעצם. באותה תקופה הוא היה קושר אותי מעת לעת, שום דבר קיצוני מדי. יום אחד החלטתי שאני צריכה לאתגר את עצמי בקשירה מגבילה יותר, ולעשות לו מחווה רומנטית. החלטתי שאני קושרת את עצמי בשבילו. כך יצא שכשהוא חזר הביתה מהעבודה הוא מצא הפתעה: אותי, פרושה ומפושקת על המיטה, ידיים מעל הראש, רגליים לצדדים, בתוך הפה צעיף קשור ועל העיניים כיסוי, וחבל מלופף סביב הצוואר, החזה, הכוס וקשור בסוף למתנה. לקח לו רגע להתעשת ולהבין שלא מדובר בשוד (השערה מחרמנת), ולהתחיל להשתמש. 

3. ההוא שפספס: הייתי בת 18, במדריד.  קראו לו רמון, הוא היה מתאגרף שחור מהולנד. חיזר אחרי כמה ימים, אני בכלל הייתי בעניין של החבר האמריקאי (והתפוס) שלו. ערב אחד הלכנו לרקוד במועדון, עשיתי את הקטע שלי, רמון מצידו עשה את המוב שלו (שכלל להיצמד לי לתחת, לכוס ולשאר איברים חיוניים). הזין הזה ידע לרקוד, פאקינג היה מחרמן. מפה לשם, הלכנו אליו והזדיינו כל הלילה. בבוקר הייתי כ"כ מותשת שהעפתי ת'שעון המעורר שלו מבלי לשים לב בכלל. התעוררנו בצהריים, חצי שעה לפני הטיסה חזרה שלו להולנד, לתחרות בה היה אמור להשתתף. ליוויתי אותו לשדה תעופה, רק כדי לגלות שהטיסה שנקנתה לו מראש ע"י הקבוצה בדיוק יצאה. הוא קנה (על חשבונו) כרטיס טיסה נוסף הביתה בנסיון להגיע בזמן לתחרות. כל הזמן הזה הוא לא הפסיק לנשק אותי ולקרוא לי המלאך שלו. הוא היה הראשון שלי. 

 

מה מהם הוא השקר האמיתי? 

אם הם בעניין (וזה עוד דבר בכלל), אני מזמינה את חתולת הפרחים ואת הצעצועון להמשיך.

ותודה ללייזר שהצליח להדביק את כולנו, במשהו שנראה שמתפשט מהר יותר מקורונה (ועם פחות ניודז). 

לפני 4 שנים. 17 באפריל 2020 בשעה 11:10

והפעם דברים ש*באמת* קרו:

 

- כשהכיתי אותו בתרווד עץ בתחת כי לא שטף כלים טוב. הבנזוג  פחד ממני חודשים אחרי, כששמע את הסיפור.  

- כשסטרתי לו עם סמרטוט הרצפה המשומש והמלוכלך על כל הבלאגן שעשה על הרצפה בתואנה שהוא "מנקה". 

- בסוף נאלצתי להשתמש בו עצמו כסמרטוט רצפה, בעודו שוכב על הרצפה המלוכלכת, בעירום, על גחונו, ראש למטה, משתפשף קדימה אחורה במטרה לנגב חלק מהסבון שהוא שפך על הרצפה בנדיבות מיותרת.  

- כשהעמדתי אותו לאחר מכן על ברכיו, כשאני שוכבת מולו,  חושפת כל פעם חלק קטן נוסף ממני: אצבעות, סוליות, עקבים, שוקיים, ירכיים ותחת. 

- לו הותר להשתמש רק בלשון שלו. וזהו.

- מדי פעם נגעתי  "בטעות" בזין הזקור שלו עם קצות רגלי (הוא כמובן לא יכול היה לגעת, עם ידיים מאחורי הגב ופנים קבורות בתוכי). 

- לבסוף סיימתי איתו והעפתי אותו מהבית, לרקע קול תחנוניו החלושים (וללא גמורה, כמובן).  

 

אפשר להאשים אותי?  🤷‍♀️

- הוא היה הראשון שלי.