לפני 14 שנים. 14 במאי 2010 בשעה 11:56
על מזבח
של
אדרנלין
וכאב
הפכה
מאשה
ושיפחה.
לחפץ.
שלו.
על מזבח
של
אדרנלין
וכאב
הפכה
מאשה
ושיפחה.
לחפץ.
שלו.
חשבתי שאולי אני
כן
צריכה סוג של
ג'יפי אס
לבידי אס אמו.
ימינה
בשדירה
וגם שמאלה.
כן.
ויום ירושלים
שנחגג מול גדר תיל ושירת ילדים.
היתה פעם
בדיחה כזו
אבל
הספקתי
כבר לשכוח.
ונראה לי שעוד אחליף..:)
מה. לא ? !
שברתי ת'חמסין למרות
שהיו לי אי אילו מחשבות. בנידון.
בבקשה
תן לי אותך.
כמו שרק
אתה יודע.
ותראה לי איך.
להיות הכי.
נפלאה לך.
ומשויכת.
באמת.
בנשמתי.
ומכורה.
בגופי.
בבקשה.
עשה אותי.
שלך.
כף היד שלו מכסה
לרגע את עיניה.
היא נדחפת לעבר
קיר הבטון
שפתיו על שפתיה.
מתנשמת.
הוא מפסיק.
- תפשילי את חולצתה.
הוא מורה לאשה שמתבוננת.
זוג שדיים חוצפנים ולבנים
נחשפים אל הרוח.
מי שלא
זרה
פפריקה על פצעיו..