|
|
|
דמעות
מתגלגלות
ללא שליטה.
אתה סוחט את אפי.
- הסתכלי עלי.
טובעת בכחול
שלך
לא מבקשת
הפעם
את החמלה.
עוד סטירה
ועוד אחת.
ועוד.
ועוד.
ריסיי מציירים
את מה
ששפתיי
לא יכולות
לשמוט.
- למה את בוכה?
" ...למרות איך שזה נראה, להפרעות קשב וריכוז יש גם יתרונות!
לעתים תכופות מדי, אנשים מתרכזים יתר על המידה בחסרונות של הפרעות קשב וריכוז ושוכחים להתייחס גם ליתרונות של ההפרעה. ישנן תכונות רבות אצל ילדים ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז שמהווים דווקא יתרון. למעשה, הרבה אנשים מפורסמים, הגיעו לאן שהם הגיעו, כנראה, בזכות הפרעת הקשב שלהם.
על מנת שתכונות אלו באמת יהוו יתרון, צריך ללמוד איך להביא אותם לידי ביטוי. נציין כאן כמה מהיתרונות הבולטים של הפרעות קשב וריכוז:
1. אמפתיה. זהו יתרון גדול מאוד ותכונה שלא קיימת אצל כולם. אנשים עם הפרעות קשב וריכוז בד"כ מסוגלים להתחבר מהר מאוד לאנשים. הרבה פעמים, בגלל שהם משדרים תחושה של קרבה ואינטימיות, אנשים רבים מתקרבים אליהם ומחפשים אצלם תמיכה רגשית. בדרך כלל, הם גם מקבלים אותה ובגדול.
2. יצירתיות. רבים מהאנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתאפיינים ביצירתיות רבה. להרבה ציירים, פסלים, כתבים, מעצבים, מוסיקאים ואומנים יש הפרעות קשב וריכוז. נראה שקל להם יותר להתרכז בעבודה מסוג כזה ולהיות מקוריים ומתוחכמים. אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז הם יוצרים נהדרים גם כשמדובר באימפרוביזציה, יצירה ספונטנית, הצעת רעיונות חדשניים וכד'. שווה להכליל אותם בסיעור מוחין אם רוצים שיהיו תוצאות מעניינות ומקוריות.
3. התלהבות. ההתלהבות היא גם כן תכונה שמשותפת להרבה מהאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז. מכיוון שהרבה פעמים הם מרגישים משועממים ומתוסכלים מהעבודה שלהם, הם מחפשים אחר מקומות מעניינים אחרים שמלהיבים אותם ושבהם הם מצליחים. ישנה תחושה טובה מאוד וסיפוק רב שנובעים מההצלחה בהשגת מטרה כלשהי ולכן ההתלהבות ניכרת בהם לעתים קרובות. נקודה נוספת היא שאנשים רבים מרגישים שאין להם את היכולת להתמודד עם דברים מסוימים בחייהם וכתוצאה מכך, יתכן והם יהיו צריכים להתמודד עם בעיות שנגרמות מתחושת חוסר היכולת הזו. לעומת זאת, אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז, אוהבים להתנסות במשימות שנראות כביכול בלתי אפשריות ולהוכיח לכולם שהם כן מסוגלים, בניגוד לציפיות של אחרים. גם כאן באה לידי ביטוי תכונת ההתלהבות.
4. היפר-פוקוס. תכונה נוספת שנפוצה אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז היא היכולת להתמקד באופן אינטנסיבי בדברים מסוימים. לדוג', אם לאדם יש מטרה שאותה הוא מחליט להשיג, הוא יעשה מאמצים רבים להתמקד באותה מטרה והוא יתעקש לא להזניח את מה שהוא השיג. רבים מבן אלו שיש להם את התכונה הזו, מסוגלים להיות ממוקדי מטרה בשאיפה להצליח וזה מביא אותם להישגים מרשימים בתחומים שונים. באנגלית יש ביטוי שנקרא דרייב Drive, כלומר "הנעה" ואכן רבים מבעלי הפרעות קשב וריכוז הינם "מונעים" מכח פנימי למטרות שהם בוחרים.
5. חוש הומור. פעמים רבות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז הוא חוש הומור מצוין. נראה שחוש ההומור ממש טבוע באנשים כאלו. יתכן וזה נובע מהצורך לדעת שאפשר לקחת דברים בקלות. דוג' לאנשים מפורסמים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהפכו לבדרנים מהשורה הראשונה הם וופי גולדברג ורובין וויליאמס. אגב, תכונה זו קשורה גם ליצירתיות הבולטת אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז ולכן מתוקף היותם יצירתיים, גם חוש ההומור מפותח.
6. חוזק נפשי. הצורך להתמודד עם מצבים קשים מביא איתו את הצורך לפתח תכונה חשובה מאוד של חוזק נפשי. אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז מתמודדים ללא הפסקה עם אתגרים. זהו דווקא דבר חיובי מכיוון שזה מצריך פיתוח חוזק נפשי שמאפשר להם לעמוד חזרה על הרגליים ולהוכיח לכולם שהם יכולים. כך, פעמים רבות, מכשולים רק הופכים אנשים עם הפרעות קשב וריכוז לחזקים יותר.
7. זווית ראיה שונה. יתרון גדול מאוד של אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז הוא שהם רואים את העולם בצורה שונה משאר האנשים. הבדל זה בפרספקטיבה גורם לעניין רב באינטראקציה איתם ובצורה שבה הם מנהלים את חייהם.
לסיכומו של דבר, אי אפשר להתמקד כל הזמן רק בחסרונות של הפרעות קשב וריכוז ובהשפעה של חסרונות אלו על תחומי החיים השונים. צריך להסתכל גם על היתרונות ועל הצדדים החיוביים של ההפרעה ולנסות להביא אותם לידי ביטוי בחיים.
אם מדובר בילד, אפשר לנסות לעודד את נקודות החוזק שלו ואת התכונות החיוביות שלו ולהיעזר בהם כדי להתמודד עם החסרונות של ההפרעה.
אם מדובר במבוגר, יתכן והוא יזדקק לגורם חיצוני, אם זה חבר טוב, בן משפחה קרוב או מטפל, שיעזור לו לזהות את התכונות החיוביות שיכולות לתרום להתמודדות טובה יותר עם ההפרעה. "
לחוש
שאתה מקלף.
נוזף.
ואני כורעת.
נכנעת.
ואז אתה שוב
עוטף.
ההתעוררות
לפראות.
לכניעה
לכוח שלך. עלי.
הפחד
להתמסר כך. לתשוקה.
אתה
נעצר במקומך.
אני מפשילה
את השימלה
הכחלחלה.
חושפת את
התחת הלבן
המסומן כבר.
גוהרת.
וממתינה.
שיער פזור
על הרצפה.
דריכת כף רגל.
ידיים אזוקות
לאחור.
אפילה.
משיכה חזקה.
רעד.
- ביקשת אכזריות לא?
הידוק קולר על צוואר.
האימה.
כמו התשוקה.
נחתכת
בצווחת השוט.
שפתיים מתעוותות.
אישונים מצטעפים.
- התבונני בעיני.
לחות
מתפרצת.
נוטפת.
בין אצבעות.
וברטט המבוכה.
- קחי את גווני השייכות.
אמצי את הרוגע.
אתה אומר
ומצייר
שוב בגופי דרך חדשה.
עכשיו
מפורקת.
מסומנת.
מתענגת.
נכנעת.
כואבת.
מתענגת.
וגם על שפתיך
וידיך בבוקר
כשחמקתי.
ותיכף
בחגיגה משפחתית.
ואח"כ אהיה לך.
אדוני. שתחבר.
לאחרונה
יש לי נטייה
לאמלל
את נותני השרות
שבאים אלי. (חשמלאים וכדומה)
השאלה היא אם
התגלה בי
פן סאדיסטי
שמא..הם קצת...
מחרטטים.
כמיהתך
אלי.
אהבתי.
אני מושיטה
ידי.
אתה יודע
ושומר.
תופס ולוחץ.
רק חזק.
אני מבינה.
על ברכי. לרגליו.
מקריאה לאדוני..
"רגליה נעות אינסטינקטיבית ומנסות להיצמד. אבל הקשרים מונעים זאת מהן. ראשה מתרומם מעל המיטה וצווארה נמתח מרוב פחד.
היא היתה מוכנה לכאב, אבל לא שם. הפחד שלה לא מאפשר לה לסמוך על תחושותיה.
כל מה שהיא יודעתזה שהיא חסרת אונים ושיש משהו בתוכה.היא מפרכסת שוב ושוב, צועקת עם כל עווית,
ופרכוסיה מכניסים את המהדקים לפעולה.עוברות עשרים שניות עד שהיא מתחילה להרגע, ועוד עשרים עד שהמהדקים דוממים, ועוד שלושים עד שהיא מתחילה להאמין, מעזה להאמין למה שגופה אומר לה - שזה פרס. לא עונש."
מתוך ג'ייק ומימי. פרנק בולדווין. הוצאת מודן.
אם לא קראתם...כדאי!
