הכרנו כשהייתי ילדה שבאה לעבודה של אבא.
קצת אחרי השירות בתערוכה בהונג קונג.
אני הייתי עסוקה בעיקר בלהתבונן בגברים האיטלקים, הם היו כל כך מטופחים ובסטייל שיכולתי לעמוד שעות ליד הבוטים שלהם ורק להסתכל.
התארחנו באותו מלון כך שהתראינו בעיקר בתחילת ובסוף היום.
במשך כמעט עשור שמרנו על יחסי ידידות, היית נראה לי תמיד סטלן ולא הכי מחובר אולי אפילו טוב מדי כזה. משועבד לאשתך.
סיפרת לי שפתחתם את הנישואין, עדיין לא עניינת אותי.
קיץ אחרי קצת אחרי יום ההולדת שלי ולפני שלך החלטנו לצאת, זו לא הפעם הראשונה ואני אפילו קצת מאחרת.
לקחת אותי ללוציפר על הקורקינט החשמלי שלך...שתינו ועישנו.
פתאום נהייתי רעבה, החלטנו שקופצים אליך הביתה.
נתת לי לאכול, והתחלתי להרגיש דרוכה אני לא זוכרת בדיוק למה.
אח"כ התנשקנו והובלת אותי לחדר השינה שלך, ואז קיבלתי את המכה הראשונה. ספאנק.
הסתכלתי עליך כי הייתי די בשוק ואמרת לי:" כל כך מגיע לך! אני מחכה כבר המון זמן!"
לפני שהספקתי לקלוט ולעכל קיבלתי דווקא ממך את הסטירה הראשונה שלי, אי פעם בחיי!!!
רציתי להישיר מבט ולא הצלחתי, ואז הבנתי. זה תמיד ריחף מעלינו.
תמיד התגריתי בך אבל לא דמיינתי שהיום הזה יגיע.
לא.אף פעם לא חוויתי סקס מטורף מזה, כי זה אתה, כי זה כזה קרוב, כל כך אינטימי ואתה מכיר אותי, את כל הגלגולים שעברתי, השינויים, האבולוציות, הילדה הקטנה וגם את הבוגרת.
החזקה וגם החלשה.
הימנית והמתנחלת אבל גם את השמאלנית והפמינסטית.
מכיר את כל הכפתורים וגם את כל התצורות שאני לובשת/ עונדת.