בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Vampire diary....

תודות: מוח, רגש, עט, דף, מסך
לפני שנתיים. 26 ביולי 2019, 1:52

בסוף אחרי כול היום הזה 

עם כול החוויות ,האנשים ,האווירה ,המקומות ,הצבעים ,השירים .....

אחרי כול זה .שאני חוזרת הביתה כאילו הכול מתחיל 

העצב חוזר סערת רגשות מסחררת 

הריקנות .החושך של הלבד 

כואב לי לחשוב שככה מרגישה על עצמי 

אבל אי אפשר שלא להתבקח,  להבחין בזה 

ואני מכירה את עצמי הכי טוב ,אני יודעת 

אני מסוכנת לעצמי 

כול המחשבות האלה ,הסרטים הכול כך טובים שלי 

הריי למה אני מרגישה את זה עם היה יום טוב 

אני מקולקלת ?

Dom Fenrir​(שולט) - כולנו מקולקלים
לכולנו ימים קשים
תתחזקי ותאמיני בעצמך
לפני שנתיים
ערב​(שולט) - את לא מקולקלת.. זה פשוט שאחרי פרידה נותר במשך זמן-מה חלל ריק שלא התמלא.
בלילות לבד, זה הכי מורגש, כי אז יורדת העלטה ומביאה עמה את הדממה ואת נשארת להתמודד עם עצמך.

רק כשתזכרי שאת אדם שלם בפני עצמו, לפני שאת תלויה במישהו אחר - החלל הזה יתמלא חזרה בעצמך

ואז יהיה לך מספיק לתת מעצמך להבא
לפני שנתיים
Kinkerit​(אחרת) - גם אני
לפני שנתיים
Skyfall​(שולט) - לא, את נורמלית (meant in a good way)...לכולנו יש מחשבות כאלה. וזה בסדר.
לפני שנתיים
Chimaera - כמיהה איז אביץ'
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י