צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך שאני איתה

לפני 3 שבועות. שבת, 16 בנובמבר 2019, בשעה 19:46

לפני שאני מתחילה, יש משהו שאני גאה בו נורא, גברתי נתנה לי שם חדש שחשבה לנכון שמתאים לי יותר - אריאל (אנחנו מדברות על זה אולי אשנה אליו במציאות... הלוואי!!)

 

גברתי דואגת לי הרבה, חוץ מהדרישות שלה אלי כמו לעמוד בזמנים, לעשות כל מה שהיא מבקשת, לבקש רשות על כל דבר הכי קטן שאני עושה, מתי עושה, עם עושה, כמה זמן וכלי, גברתי גם דואגת לי נורא.

היא תמיד מוודאת שאני אוכלת כמו שצריך, אומרת לי מה לאכול, מתי לאכול וכמה, אני קצת רזה לטעמה אז היא דואגת שאוסיף קצת במשקל.

גברתי תמיד מתעניינת לשלומי, איך מצב הרווח שלי, נורא מבינה כמה אני רוצה לתת את כולי, כמה אני רוצה להשתעבד אליה לגמרי וכמה שיותר מהר, אבל גברתי דואגת לעצור אותי כי היא יודעת בדיוק מה יעשה לי טוב ומה לא.

אתמול היה לי התקף חרדה, כזה מהמשתקים לגמרי, שאת לא יכולה לדבר אפילו, נורא פחדתי שגברתי תכעס שאני פחות זמינה לה (ממש לא יכולתי לדבר, בקושי לשלוח הודעה).

גברתי באמת חיפשה אותי כמה פעמים, וכתבה לי שהיא נורא דואגת, כתבה לי שהכל בסדר ושארגע ושהיא לא כועסת (כל זה עוד מבלי שהיא בכלל יודעת למה אני לא עונה), קראתי את ההודעות וזה באמת עזר לי טיפה להרגע, לפחות יכולתי להגיב לה וכתבתי לה שאני בסדר וצריכה זמן הרגע.

גברתי המשיכה לנסות לעזור, כתבה לי דברים כל כך מנחמים, כתבה שהיא עוטפת אותי, ומבינה אותי, ויש לה סבלנות להמתין לי שארגע ואוכל לדבר (אולי זה נשמע מובן מאליו, אבל היחסים שיש לי עם גברתי נורא טוטאלים, אין רגע שאני לא כותבת לה או מדברת ואומרת לה מה אני עושה, ככה שפתאום לא להגיב זה לא דבר של מה בכך).

לבסוף באמת זה עבר והתחלנו לדבר שוב, עדיין הייתי נורא נסערת מההתקף שחוויתי אבל כבר ממש רציתי לדבר עם גברתי, כמובן בתזמון מושלם גברתי כתבה לי שוב והפעם יכולתי כבר לדבר, היתה לנו שיחה נורא נורא מהנה ומלאת תשוקה והתמסרות, ההבנה של גברתי נורא חיזקה אותי - היא פשוט מכירה אותי כאילו היא בתוך הראש שלי, זה באמת מדהים - תודה לך גברתי על מה שאת עבורי.

שפחתך,

אריאל.

לפני 3 שבועות. חמישי, 14 בנובמבר 2019, בשעה 21:09

שאלתי את גברתי איך לפנות אליה, זה אחד הדברים הראשנים שדיברנו עליהם בביסוס היחסים ביננו.
גברתי ענתה בצורה הכי טבעית - תפני אלי ״גברתי, זה פשוט ומדויק״.
נורא התחברתי לתואר גברתי, הוא לא מנותק מהמציאות כמו מלכתי או כינויים אחרים (לא שופטת כמובן) וכן מבטא את הפער בין השפחה הכנועה שאני מול גברתי אל מול האישה  המדהימה שהיא.
דבר ראשון, עצם זה שגברתי מרשה לי לפנות אליה ככה זה כבוד שאין לתאר, זה גורם להרגיש קרובה אליה יותר ויותר כל פעם שאני אומרת זה, זה מביע את הכבוד והערצה שאני רוכשת אל גברתי וכמו שכתבתי זה מחדד את פער המעמדות ביננו - שפחה כנועה נקבית מול אישה גבירה חזקה ומיוחדת במינה.
גברתי אני רוצה להגיד לך כמה זה חשוב לי, כמה אני מתייחסת לתואר ״גברתי״ בכובד ראש ומעריכה את השימוש בתואר כל פעם מחדש שאני משתמשת בו.
שפחתך,
ניצן.

לפני 3 שבועות. רביעי, 13 בנובמבר 2019, בשעה 20:05

גברתי היום דאגה לי לארוחת צהריים כמו שהיא חושבת שנכון לי.
נתה לי שתי אפשרויות, פסטה לבנה או פסטה אדומה, מרוב שחשוב לי לרצות את גברתי לא יכולתי לבחור והיא בחרה עבורי את הלבנה.
ביקשה ממני דבר ראשון איך שאני חוזרת הביתה ללכת לעשות קניות, לא לבקר בבית קודם, וככה עשיתי (כל דבר אני אומרת לגברתי, מתי יוצאת, מתי חוזרת, עם מי אני נמצאת וכמה זמן, היא צריכה לאשר אחרת אני לא עושה).
ביקרתי בסופר, עדכנתי את גברתי מה אני רואה ומה מחפשת, שיתפתי אותה בכל פרט שאני רואה ופעלתי לפי ההוראות שהיא מחלקת לי בזמן אמת (זה מרגש אותי כל כך שאני בקושי מסוגלת לעמוד על הרגליים).
סיימתי עם הקניות ועדכנתי את גברתי שאני בדרך הביתה ומצטערת אם לא אשמע את ההודעה ישר (כי הלכתי ברחוב עם כל הדברים).
הגעתי הביתה, סידרתי את המצרכים והתפשטתי כי זה מה שגברתי רצתה שאעשה, גם שלחתי לה תמונה שתראה אותי בפעולה מבשלת ועושה מה שהיא מבקשת.
שהרוטב כבר היה על האש ביקשתי אישור מגברתי לשבת קצת והיא הסכימה, היא דורשת ממני ציות מוחלט אבל גם מאוד דואגת לי, אני מרגישה חשובה לה.
לאט לאט הרוטב הצתמצם לו והודעתי לגברתי שהכל מוכן, היא בקשה ממני לא להתחיל לאכול לפני שאני שולחת לה תמונה, שלחתי לה והיא אמרה שזה נראה טוב (מה שגרם לי אושר מטורף), גברתי אמרה לי לטעום ולהגיד לה איך יצא, האמת שהיה חסר מלח, אז גברתי אמרה לי לקום ולהביא מלח ולאכול הכל בזמן שהיא תלך לנוח קצת.
איחלתי לה שינה נעימה והאמת שהייתי בסטרס וכבר התחלתי להתגעגע ולרצות שהיא כבר תקום שנוכל לדבר שוב.


גברתי את מדהימה ואת מרגשת אותי נורא עם כל מילה שאת אומרת לי.
השפחה שלך,
ניצן.

לפני 3 שבועות. רביעי, 13 בנובמבר 2019, בשעה 02:02

גברתי היקרה, 
אני מכירה אותך רק שבוע וקצת אבל כולי נרגשת כל פעם שאת פונה אלי ואנחנו מדברות, כל הזמן מחכה רק לשמוע ממך ולקבל את היחס שלך.
את מדהימה אותי איך שאת רואה את העולם הזה שאנחנו חיים בו, איך את מרגישה בנוח עם מה שאני, עם היותי כנועה, קטנה, חלשה וחסרת ביטחון, תלותית בך באופן בלי גבולות ורק רוצה להיות בארמונך, ללא גבולות, מוכנה לעשות הכל בשבילך, בשביל העונג שלך והאושר שלך.

יודעת שתדרשי ממני דברים שלא יבואו לי בקלות, אבל לא איכפת לי, כל כך רוצה להגשים את יעודי ולהיות השפחה שלך.
את מלמדת אותי איך יש הבדל בין שפחות לנשים בכלל ולשולטת שאת בפרט, כל מה שאת אומרת עושה לי כל כך הרבה שכל, וזה מחבר אותי אליך יותר, המילים שאת בוחרת להשתמש בהן ממיסות אותי ממש.
כל כך רוצה להיות בארמון שלך, להיות שלך, לשרת אותך מכל הבחינות, להיות השפחה המושלמת שלך.
אוהבת,
ניצן.