לפני 6 שנים. 18 בנובמבר 2018 בשעה 10:25
הלב הולם בפראות,
הנשימה נעתקת
במשעול הריצוי,
ומנוף רכבת השדים
החרדה מהפנטת
מהלא נודע,
הכאב גובר
הבכי משחרר,
התפרקות וכניעה,
ציפיה כבושה
למגע וקול מלטף,
פורומים אט אט
את כותונת
ההגנה האחרונה,
בדרך אל ההשלמה...