שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mens Rea

רק על עצמי לספר ידעתי
לפני 5 שנים. 1 ביוני 2019 בשעה 10:22

 

סשן שלא נגמר....

כן ברק היקר, אדון המהפכה החוקתית.

מרביץ בי את תורתו.   

מסמן אותי בחוכמתו... 

מכריח אותי לזכור כל פרט ופרט...

מענה אותי, קושר אותי לחומריו למשנתו

מוריד אותי לשפל... ומעלה מחדש כמו ספינקס.

וזה כואב ואף יותר מענג...

האם זאת תכלית ראויה? 

אולי תתווה לי חוקה

כנראה שאגיע למבחן דלוקה

 

 

 

לפני 5 שנים. 29 במאי 2019 בשעה 18:36

לעיתים יש ימים שאני מרגישה צורך עז לעשות אחורה פנה...

אולי הפסקה. הפסקה פעילה, ימי מחלה, גימלים.להתברגן בקאנטרי בלי שיראו סימנים...

מרגישה שהזנחתי קצת את האלה בחוץ..

הונילי הגרמני שלי חזר וסירבתי. כל הכבוד לי.

שילך להצטיין במקום אחר

שואלים אותי מה אני...

דתלדשית? חרדית? אטאיסטית גמורה.. האנטי כרייסט? כת השטן...

אז תכירו.

מתחלפת אמיתית... שולטת מאזוכיסטית ונילית קינקית וכו'... אני הכל

אוהבת את המגע האנושי.

בסטטוס יחסים: "זה מסובך" עם אלוהים...

אבל באמת אטאיסטית גמורה.

אולי... לא בטוח.

נדלקת מטקסטים דתיים ... נדלקת מביאליק ..

מאהרון ברק, שמגר, אגרנט מקלוהן, הברמס

כל אסכולת פרנקפורט רבתי...

ובחלום שלי אני מתחלפת ליום אחד עם יו הפנר במצב החיי שלו.

ולוחצת את ידו של מרקס.

שבה ללמוד למבחן  בדיני חוקה

כנראה חומר טוב משגע אותי..(יש לי את זה ביותר זקן?)

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 26 במאי 2019 בשעה 11:54

בא לי סימנים 

סימן לעניין, סימן שאתה צעיר סימנים כמו מפת הגלקסיה..

או כמו כדור הארץ ואבחר באיזו מדינה רוצה להיות...

אומרים שלרדת מהארץ זה כואב....

קעקוע זמני... בולשיט לשוני

בולשיט פומבי, תם הטקס הקהל מתבקש להזדיין בסבלנות.

בקיצור בא לי סימנים. 

לשבת בין האנשים החשובים ולהתענג... 

לי יש ולכם אין

אות קיין

מקל יקר נעמת לי מאוד. נעמו לי אותותייך משוטים ועקרבים

האותות שלך נצרבים

הכאבים שלך מענגים

בקיצור בא לי סימנים

לפני 5 שנים. 17 במאי 2019 בשעה 16:58

לעיתים יוצא לי לרעות בשדות ונילים

היכירות דיבורי סרק, הא דא ובולשיט

הם בטוחים שאני בדיוק כמוהם...תאומת נפשם.

ומשהו בי זועק וצועק אני לא כמוכם

אני אחרת.

וכאשר מגיע הזמן אני חושפת

אני משהו אחר.

מפל ונילי, ישר כולם בריצה ובחדוות יצירה סקרנים לגלות... כולם פתוחים, משוחררים, רוצים לטעום מהעולם המיוחד.

עורכים מחקר אנתרופולוגי ואני מהילידים של השבט הזר. יושבים בצד עם משקפי החוקר... בוחנים את המנהגים.

איפה שדה המחקר?

מה את הולכת לדאנג'ן?! 

ואז קורה מה שקורה וזה משעמם ...משעמם עד מאוד.

מה כבר רצתה המאזו... שתכאיבו לה אבל באמת ?

מה כבר רצתה הסאדו... להכאיב לכם אבל באמת ?

תביא את פין המשחק שלך שומר היערות פושט העורות תמצית וניל מרה שלי

נראה מי ינצח...

 

           כנראה שדורשת יותר מידיי

 

 

 

לפני 5 שנים. 10 במאי 2019 בשעה 16:25

כולן פרוסות (דיי עם הפחמימות) פה לרשותך רק תבחר וקח...

בא לך לצרף?

רק אם לא אגע בדבר..רק אם אשלוט בה ביד רמה ובזרוע נטויה.

תכיני אותו בשבילי לאה...

בוא אלי אדון יעקב הנכבד אחביא אותך מעשיו.

בואי אלי גברתי הנאווה..

יצטרך להיות איתך לאה...

רק בשביל להגיע אלי

לילית המלכה

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 10 במאי 2019 בשעה 5:58

 

לפני 5 שנים. 3 במאי 2019 בשעה 16:08

ארון הקודש...

ארון רדיואקטיבי יקר

פתחתי אותך לרווחה, זה כואב אך היה מופלא.

הוצאתי את כל ספרי התורה...על הרצפה

החדרתי בך משהו שלי שרכשתי לא ממזמן

לא גדול וממש לא קטן 

סידרתי את הספרים בפניך

רק תבחר אחד מיוחד.

תתחבר עם אלוהיך עם אבות אבותיך

כשאני מעליך

ובעת שנראה שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון

תגיע זמן הבחירה

בשוטים? בעקרבים?

אולי כמה ספנקים שיעשו לי טוב ונעים

 

 

לפני 5 שנים. 29 באפריל 2019 בשעה 15:57

יש עוד זמן עד חנוכה... אבל הגוף שלי כבר רוצה חנוכייה אמתית וגדולה.

שהנרות בה הם לא לראותם בלבד, שאפשר לשחק בהם ביד.

נר ועוד נר רק שיטפטף לאט לאט על הגוף....להתפלש בשעווה הצבעונית החמה....

אולי האומנות החדשה?

לי שבעה נרות ומיהו השמש?

אתה\אני

אני ואתה מדליקים חנוכייה

בוא אלי שמש נכבד שב על הרצפה ולא על כף היד

שב תנוח ואל תדאג

זה לא יכאב...

לי לך?

לך ולי?

אתה איתי

 

לפני 5 שנים. 28 באפריל 2019 בשעה 5:07

 

לפני 5 שנים. 25 באפריל 2019 בשעה 10:39

במקום לשמוח שזכיתי במעט חירות... 

וללכת להתברגן כיאות בקאנטרי

תקועה עם עבודה על היועמ"ש...

300 עמודים לקריאה.

ביסוס הטענות מפסקי הדין, המאמרים ומה לא...

ראש בראש עם הממשלה,  מייחלת למעט ביקורת שיפוטית.

בתחרות עם החומר.

כן, חומר יקר ניצחת

אתה מעניין וזה... אבל יש בך המון תוכן משאוכל להכיל.

ידי מושטת לשלום ומנופפת בדגל לבן

הולכת לעזאזל לחפש מקום להתחפר בו.

מיד אשוב