שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mens Rea

רק על עצמי לספר ידעתי
לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 17:20

אז חסרה לי השראה.

אכן פסחה עלי המוזה

יתכן שזה מהרעב, מהמחסור ומהמדבר

שסתם גזרתי על עצמי. 

הנפש הכי פיוטית כשאת משוחררת?

או כשאת תפוסה?

תפוסה משוייכת מקולרת שמעתי כבר את כל הביטויים. ואני לא מאלה

אז מה היה לנו...

עמדתי מול ארון הקודש והרגשתי חשופה?  זה ארון מאיקאה, כנראה התבוללתי. 

יש מנהג(לפחות אצלנו) שכאשר מקריאים את המכות מההגדה אסור להסתכל.

כמובן שהמוח הנורמטיבי שלי פירש זאת לסשן של אושר ועושר.

מכה, מכה, עשר מכות אולי נוספת ועוד אחת לשנה הבאה?

הכי חשוב אסור להסתכל.

צריך להרגיש ולהתחבר לאבות אבותינו 

הנה סגרתי מעגל

מרגישה במדבר.

אז מה... צפויה לי איזה פאטה מורגנה? 

 

 

 

לפני 5 שנים. 21 באפריל 2019 בשעה 6:15

שונאת קונספט..  זה מעיד על חוסר בתוכן ממשי.

היום זה פה מחר כבר נשכח. 

אז מה נעבור משיווקיות דוהרת להנחיות מרוסנות ומאופקות?

לא לאכול מצות? רק מצה שמורה? לשתות כוסיות? בזה אני טובה

אני בכלל לא שומרת... מזל שהתארגנתי בהתאם.

לקראת הפסח, המדינה לבשה בכי מהשמיים בכי ברכה...

שימלא את הכנרת ויצמיח את פרחי הגן

ועדין יעלו את חשבון המים 

ועדין המחירים בשמים.

חוסר צדק BB מסתבר שאנחנו ממשיכים איתך.

ובעתיד גם עם יורש העצר שלך.

אבל אתה  לא תשבור אותנו.

 

לפני 5 שנים. 17 באפריל 2019 בשעה 4:58

קניות קניות קניות...

מאז שהשתחררתי מעול איזה בעל רשע מרושע, אני מנציחה סטריאוטיפ של נשים חולות על קניות.

אולי מעזה יותר לשמוח, לצמוח, לפרוח ולעוף כי  בא*מת* הייתי גולם, לצערי לא מפראג.

אני שומעת בבועת קול 

 

"ויאמרו חברות כ''א האשראי..

איה כרטיסי האשראי שלך?

ואענה השומר כרטיסי האשראי אנוכי?

שהרי איבדתי את הדיינרס מספר רב של פעמים

שכבר אותי מכירים במוקד הביטולים.

ויאמר חשבון הבנק, מה עשית?

קול כוכבי/נקודות/מסגרת האשראי זועקים אלי מהמכונה.

ועתה ארורה את מן חנויות בעלי ההון אשר פצו את פיהם ולקחת את כספך ביידך עת הגשת הכרטיס"

 

יצאתי מעבדות לחירות 

אבל רק בכאילו

כי עכשיו ...

אני משתעבדת לרצונות שלי.

לפני 5 שנים. 12 באפריל 2019 בשעה 12:09

אני יושבת תחת כנפי השכינה.

הושטתי לך ידי מהריסות בראשית.

ברוך הבא לעולם הכוכבים.

התקרבתי עם משב הרוח ולחשתי באוזנך

" יום יבוא והכל יהיה שלך..."

 

לפני 5 שנים. 11 באפריל 2019 בשעה 17:41

מהי אותה יכובד שהניחה אתכם ביאור רק בשביל שאמשה אתכם...?

שטים לכם ברוגע, ברחתם מהנורא מכל.

לא מודעים לעתיד... 

להעצמה הגברית שתחוו כשתהיו לפני.

אתם לא תמימים, לא רשעים ואתם יודעים היטב לשאול.

אתם חכמים.

נצורים ורוצים להשתחרר.

כשם אתם משה שטים לכם ביאור.

אמשה אתכם

ואמליך אתכם בפני...

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 7 באפריל 2019 בשעה 11:41

איך אני מתה על תל אביב הניגודיות המיוחדת שלה... 

מסעדה פלצנית שבה אוכלים ביידים על נייר ומשלמים כאילו אכלתם כעת בסכו"ם מזהב טהור.

לידה מספרה ישנה שנראה שכאילו לא פסחו עליה השנים. 

משרדים מפוארים בהם המעלית משגרת אותך 40 קומות כאילו אנחנו בסרט של גברים בשחור.

ומצד שני בתי משרדים מעופשים מעלית עייפה וריח קשה, אך שם ניתן למצוא אוצר אמיתי.

ביום שלישי המבחן הגדול.

אני מתרגשת וחוששת... החלטה גורלית.

ביום שלישי... יתכן שהאמון שלי בעם ישוב.

שתוצג בפנינו שוב הבחירה.

האם לאכול מעץ הדעת?

הגיע הזמן שנדע שנאכל ולא נצטער ולא נתנצל.... 

כי באמת הגיע הזמן שנדע.

ואני אוכל ממנו בתאבון רב.

למען עתיד טוב יותר

 

 

לפני 5 שנים. 5 באפריל 2019 בשעה 7:21

די עם ההצגות עם הקונצים

עם ההתנהגות המטומטמת.

כל אחד רוצה כנות לחשוף את עצמך.

להכיר אותך, להבין אותך.. את דומה לו, בדיוק הוא ואת דומה לכולם..

המילה הכי מעצבנת

להכיל אותך.

ומה בהמשך?...

משחקים משחקים. 

מצלמים, עורכים ומציגים סרטים.

סרטי עלק אייכות בסנימטק.

על פיסת נייר לא הייתי מקרינה אותו.

ואת לוקחת חלק פעיל בסרט המלודרמה הרומנטית נסחפת להיות שחקנית ראשית בלי לקבל תשלום .. רק מורת רוח ומשחקי מוח.

מי שולט? מי מחליט? מתי נפגשים? נפגשים בכלל?

אצל מי המפתחות?!

אני יוצאת מהרכב

אין לי כח לשיט הזה יותר.

לפני 5 שנים. 3 באפריל 2019 בשעה 4:51

סשן טוב.... כאב משולב עם עונג.

אסקיפיזם אמיתי

התעלות הרוח והנפש

מבחר סימנים שכל אחד מזכיר

איך נגעת בי.

 

 

לפני 5 שנים. 31 במרץ 2019 בשעה 11:34

סוכן חשאי שלי... המגע שלך מטריף לי את החושים.

רק רוצה להרגיש לטעום ממך עוד ועוד....

אתה כל כך דומה לזה שהיה שם לפניך וכל כך שונה.

אומר את כל המילים הנכונות ובעצם זה לא אומר לי כלום

מרגישה שהשטן ואלוהים עשו התערבות רצו לראות מה יקרה. כבר היה

"דם ואש ותמרות עשן"

אחד פנוי השני לא..

שניהם דומים, ונילים ומוצלחים.

באחד אני מאוהבת.

חייבת לעצמי לנסות אותך סוכן חשאי, איתך אין גבולות....אפילו לא השמים.

משוחרר אהוב שלי ונילי יקר...

מקווה שיהיה לך טוב

כי אני בדרך אל האושר ועושר

שאין רק באגדות.

לפני 5 שנים. 27 במרץ 2019 בשעה 11:17

שם מעבר לאופק, במקום בו הקשת בענן נגמרת,

קיימת מושבה יפייפיה בה מסתובבים הונילים.

השבוע בחרתי לעצמי אחד כזה, וניל מרשים גבר מהאגדות עם חיבה לאיזה סוכן חשאי. 

והנה הגיעה הגברת בשינוי אדרת ולפתע הבינה שיכולה לבוא עצמה ללא המסכות, ללא התייפיפות(כאילו רק חיצונית).

רק מלאו לה 32 ולו רק מלאו קצת יותר.

וזה היה משולם וזה היה סוריאליסטי...

המפץ הגדול...

ממתינה לראות את האבולוציה... 

 

חזון אחרית הימים

וגרה האחרת עם גלידת וניל...ולא תרבץ .

לפחות לא עם גלידת פיסטוק (כן, לא אוהבת גברת שרה!)